אלכסנדר רנדל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלכסנדר רנדל
Alexander Randall
אלכסנדר רנדל
לידה 13 באוקטובר 1819
אמס, ניו יורק, ארצות הברית
פטירה 26 ביולי 1872 (בגיל 52)
אלמיירה, ניו יורק, ארצות הברית
שם מלא אלכסנדר ויליאמס רנדל
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות וודלאון, אלמיירה, ניו יורק, ארצות הברית
המנהל הכללי של דואר ארצות הברית ה־25
25 ביולי 18664 במרץ 1869
(שנתיים ו־31 שבועות)
תחת נשיא ארצות הברית אנדרו ג'ונסון
שגריר ארצות הברית במדינת האפיפיור ה־3
2 ביוני 18624 באוגוסט 1862
(9 שבועות ויום)
תחת נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן
→ ג'ון סטוקטון
ריצ'רד בלצ'פורד ←
שופט פדרלי בסבב השני של ויסקונסין
אפריל 185631 בדצמבר 1857
(כשנה ו־39 שבועות)
חבר האסיפה המדינתית של ויסקונסין
10 בינואר 18559 בינואר 1856
(52 שבועות)

אלכסנדר ויליאמס רנדלאנגלית: Alexander Williams Randall;‏ 13 באוקטובר 181926 ביולי 1872) היה עורך דין, שופט ופוליטיקאי אמריקאי מויסקונסין. הוא כיהן כמושל ויסקונסין בשנים 18581862 וכמנהל הכללי של דואר ארצות הברית בשנים 18661869.

ראשית חייו

אלכסנדר רנדל נולד בכפר אמס שבמדינת ניו יורק. אביו, פיניאס, היה שופט בבית המשפט השלום שב בשנים 18371841. רנדל התחנך באקדמיית צ'רי ואלי שבניו יורק ולאחר מכן למד משפטים בהדרכת אביו.[1] בגיל 19 הוא התקבל ללשכת עורכי הדין של ניו יורק.[2] זמן קצר לאחר מכן הוא עבר לטריטוריית ויסקונסין. ב-1840 הוא פתח משרד עורכי דין בעיר ווקשה, שם הוא היה ב-1845 למנהל הדואר המקומי.[1][2]

קריירה פוליטית ושיפוטית

רנדל היה נציג לוועידה החוקתית הראשונה של ויסקונסין ב-1846, שם הוא הוביל בהצלחה החלטה להעברת שאלת זכות הבחירה לשחורים למשאל עם מדינתי.[3] ב-1855 הוא נבחר לאספה המדינתית של ויסקונסין והיה המועמד הראשון, אך ללא הצלחה, של המפלגה הרפובליקנית לתובע הכללי של ויסקונסין.[2][4] בשנים 18551857 הוא היה שופט פדרלי במילווקי.[2]

מושל ויסקונסין

ב-1857 נבחר רנדל כמושל ויסקונסין מטעם המפלגה הרפובליקנית, וב-1859 הוא נבחר לכהונה נוספת.[2] ב-1857 הוא היה מועמד סוס שחור. שני המתמודדים העיקריים בוועידה באותה שנה היו אדוארד ד. הולטון ממילווקי וולטר מקינדו מואושאו. להיטותו של הולטון ביטול העבדות וקשריו בחברה הגבוהה של מילווקי הקנו לו תמיכה רחבה, אך אישיותו המחוספסת התאימה יותר לאופיה של ויסקונסין כמדינת ספר באותה תקופה. בשל כך התפלגו הקולות בין הולטון לבין מקינדו ולא עלה בידי אף אחד מהם להשיג את הרוב הדרוש למועמדות. כאשר היה ברור שהוועידה נכנסה למבוי סתום והנציגים שוחררו ממחויבותם, זכה רנדל ברוב הקולות כמועמד של פשרה.[5]

ערב פרוץ מלחמת האזרחים החזיק רנדל בדעות לביטול העבדות והציע שוויסקונסין תפרוש מן האיחוד אם אברהם לינקולן לא ייבחר לנשיאות.[6]

כמושל, ניהל רנדל חקירה על מעשי הונאה בחלוקת מענקי הקרקע הפדרליים לסלילות מסילות הברזל בוויסקונסין שבוצעו על ידי קודמו, המושל הרפובליקני קולס בשפורד.[1][7]

מלחמת האזרחים

מפרוץ המלחמה ועד לסיום כהונתו כמושל, הספיק רנדל לגייס 18 רגימנטים, 10 סוללות תותחים ו-3 יחידות פרשים, וכך עבר את המכסה של ויסקונסין ב-3,232 איש. צבא האיחוד הקים מחנה צבאי על שטחי היריד במדיסון וקרא לו "מחנה רנדל". כיום שוכן בשטח המחנה לשעבר אצטדיון מחנה רנדל.

ב-1861 מינה הנשיא לינקולן את רנדל כשגריר ארצות הברית למדינת האפיפיור.[1] הוא לא היה שבע רצון ממינוי זה והוחלף בריצ'רד בלצ'פורד וב-1863 הוא מונה כעוזר המנהל הכללי של דואר ארצות הברית.[2] ב-1866 מינה אותו הנשיא אנדרו ג'ונסון כמנהל הכללי של דואר ארצות הברית, תפקיד בו הוא כיהן עד 1869.[2] כאשר התנהל משפט ההדחה של ג'ונסון, נותר רנדל נאמן לנשיא והעיד לטובתו.[1]

שנותיו האחרונות

לאחר סיום שירתו בממשל הפדרלי עבר רנדל לאלמיירה שבמדינת ניו יורק, שם הוא חידש את עיסוקו בעריכת דין. אלכסנדר רנדל נפטר באלמיירה ב-26 ביולי 1872. האו נטמן בבית הקברות וודלאון המקומי.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר רנדל בוויקישיתוף

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0