אלן ג'ונס (גנרל)
.jpg) | |
| לידה |
גולדנדל, וושינגטון, ארצות הברית .svg){kind=small} |
|---|---|
| פטירה |
וושינגטון די. סי., ארצות הברית  |
| השתייכות |
 צבא ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | 1917–1945 (כ־28 שנים) |
| דרגה |
 מייג'ור גנרל |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד הדיוויזיה ה-106 | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
 לגיון הכבוד  צלב המלחמה | |
אלן וולטר ג'ונס (באנגלית: Alan Walter Jones; 6 באוקטובר 1894 – 22 בינואר 1969) היה גנרל בצבא ארצות הברית. הוא ידוע בעיקר בשל פיקודו על דיוויזיית הרגלים ה-106 במהלך מלחמת העולם השנייה.
חיים מוקדמים
ג'ונס נולד בגולדנדייל, וושינגטון [1] [2] ב-6 באוקטובר 1894, [1] [3] בנם של ג'סי מ. ג'ונס ומילטון ס ג'ונס. [4] הוא גדל בוואלה, וושינגטון, ולמד בקולג' ויטמן [5] ובאוניברסיטת וושינגטון. [6] ג'ונס עבד כפועל עבור רכבת יוניון פסיפיק בסיאטל בשנת 1917 כשהגיש בקשה לוועדה בצבא האמריקאי. [1]
בקשתו של ג'ונס אושרה באוקטובר 1917, והוא הוסמך כלוטננט משנה של חיל הרגלים והוצב ברגימנט הרגלים ה-43. [6] [7] לאחר שסיים את הכשרתו בפורט לוונוורת', קנזס, ג'ונס הצטרף לרגימנט שלו בפורט דאגלס, יוטה. [6] [7] במהלך מלחמת העולם הראשונה, ג'ונס הועלה לדרגת לוטננט ולאחר מכן לדרגת קפטן זמני, ושירת בתפקידים כולל מחנה פייק, ארקנסו ופנסקולה, פלורידה. [8] לאחר המלחמה חזר ג'ונס לדרגתו הקבועה של לוטננט ראשון והמשיך בקריירה הצבאית שלו. [8]
חינוך צבאי
ג'ונס היה בוגר קורס קציני הרגלים ב-1925. [3] בשנת 1930 סיים את קורס קציני הרגלים המתקדם. [3] לאחר מכן נבחר להשתתף בקורס קציני תותחנים שדה, שם סיים את לימודיו ב-1931. [3] ג'ונס סיים את לימודיו במכללת הפיקוד והמטה הכללי של צבא ארצות הברית ב-1936. ג'ונס, שנבחר להשכלה מקצועית נוספת במכללת המלחמה של צבא ארצות הברית, החל ללמוד ב-1937 וסיים את לימודיו ב-1938. [3]
לאחר מלחמת העולם הראשונה
ב-1920 הועלה ג'ונס לדרגת קפטן קבוע. [8] הוא המשיך לשרת בתפקידי חיל הרגלים, כולל שירות בתחילת שנות ה-20 בפיליפינים עם רגימנט הרגלים ה-45 . [8] בסוף שנות ה-20, שירת ג'ונס במטה בית הספר לחיל הרגלים של הצבא בפורט בנינג, ג'ורג'יה [9] ובשנת 1929 הוא הוצב במחנה פרי, אוהיו כחבר סגל עבור תוכנית חדשה מאורגנת של הוראת קליעה. קדם לתחרות ירי צבאית שנתית. [10]
בתחילת שנות ה-30 שירת ג'ונס עם רגימנט הרגלים ה-12 בפורט וושינגטון, מרילנד, ולאחר מכן הופצב במטה חיל הרגלים של הצבא. [11] הוא הועלה לדרגת מייג'ור ב-1934 ושירת ברגימנט הרגלים ה-7 בקסרקטין ונקובר, וושינגטון . [11] בשנת 1938, ג'ונס הוצב ברגימנט הרגלים ה-19 בצריף שופילד, הוואי, והוא הועלה לדרגת לוטננט קולונל ב-1940. [8]
מלחמת העולם השנייה
_2.jpg)
ג'ונס הוצב במטה הצבא במחלקת המלחמה ב-1941, והוצב במשרדו של סגן הרמטכ"ל למבצעים והדרכה, G-3. [11] בדצמבר 1941, ג'ונס הועלה לדרגת קולונל . [12] ג'ונס הוצב במטה מפקדת כוחות היבשה של הצבא באפריל 1942, וביוני קיבל קידום לתפקיד בריגדיר גנרל [13] ומונה לעוזר מפקד דיוויזיה (ADC) של דיוויזיית הרגלים ה-90, בפיקודו של מייג'ור גנרל הנרי טרל ג'וניור. ג'ונס שירת בתפקיד זה עד ינואר 1943. [13] סמואל טנקרסלי וויליאמס ירש אותו כ-ADC של ה-90.
דיוויזיית חי"ר 106
בינואר 1943, מונה ג'ונס למפקד על דיוויזיית הרגלים ה-106 במהלך ארגונה ואימוניה בפורט ג'קסון, קרוליינה הדרומית. [14] הוא הועלה לדרגת מייג'ור גנרל במרץ. [14] הדיוויזיה ה-106 התאמנה בפורט ג'קסון והשתתפה בתמרוני טנסי של הארמייה השנייה ב-1943 וב-1944. [14] במרץ 1944 עברה דיוויזיית הרגלים ה-106 למחנה אטרברי, אינדיאנה, שם רבים מחייליה שובצו כמחליפים לחיילים שנהרגו ונפצעו בלחימה וביחידות של כוחות השירות של הצבא. [14] חיילים שהוקצו במקומם לדיוויזיה לא היו מנוסים ומאומנים כמו קודמיהם. [15] באוקטובר 1944 עברה הדיוויזיה למסצ'וסטס, משם יצאה לאירופה. [16] הדיוויזיה הגיעה לבלגיה בתחילת דצמבר והועברה מיד לקווי החזית ליד סנט וית' ויער הארדנים, שם שחררה את דיוויזיית הרגלים ה-2 ב-12 בדצמבר [17]
ארבעה ימים לאחר שדיוויזיית הרגלים ה-106 תפסה את מקומה בקווי החזית, החל הצבא הגרמני במתקפה שזכתה לכינוי הקרב על הבליטה. [18] הדיוויזיה חסרת הניסיון של ג'ונס תחילה תפקדה היטב, אך הפכה במהירות לבלתי יעילה בקרב, כאשר שניים משלושת הרגימנטים שלה, ה-422 וה-423, כותרו ונותקו ליד שנברג ב- Eupen-Malmedy, מה שהביא לכניעתם לגרמנים. [19]
במהלך הלחימה, ג'ונס היה נסער וחשש מאובדן הרגימנטים, שאחד מהם כלל את בנו, שהיה קפטן ברגימנט הרגלים ה-423. [20] הוא לקה בהתקף לב וב-22 בדצמבר העביר את הפיקוד על הדיוויזיה לסגנו, הרברט ט. פרין . [21] [22] לאחר מכן הוקצה ג'ונס כסגנו של הממונה עליו, מפקד הקורפוס המוטס ה-18 מת'יו רידג'וויי. [23] במרץ 1945, ג'ונס השתתף בפעולות התקפיות בין בון לקלן כאשר פצצה גרמנית נחתה לידו והוא ספג פצעי ראש שדרשו אותו לאשפוז. [24] ג'ונס נשאר בתפקיד פעיל עד שפרש מסיבות רפואיות באוקטובר 1945. [3]
לאחר מלחמת העולם השנייה
לאחר פרישתו, התגורר ג'ונס בוושינגטון הבירה. [2] הוא היה פעיל באגודת הוותיקים של דיוויזיית הרגלים ה-106 והיה חבר במועדון הצבא והצי ובמועדון היאכטות של קורינתוס. [2]
מוות וקבורה
ג'ונס אובחן כחולה בסרטן בשנת 1968. [25] מצבו החמיר בהתמדה ובדצמבר הוא הועבר לטיפול בבית החולים וולטר ריד. [2] הוא מת שם ב-22 בינואר 1969. [2] הלווייתו התקיימה בקפלת הפוסט פורט מאייר, וירג'יניה ב-27 בינואר, והשתתפו בה כמה יוצאי דיוויזיית הרגלים ה-106, כולל מפקד הארטילריה לשעבר של הדיוויזיה והרמטכ"ל שלו. [26] ג'ונס נקבר בבית הקברות הלאומי ארלינגטון. [26]
עיטורים
ג'ונס קיבל את הלב הסגול עבור שירותו במלחמת העולם השנייה. [3] בנוסף, הוא קיבל את לגיון הכבוד ואת צלב המלחמה מצרפת. [2]
משפחתו
בשנת 1917, ג'ונס התחתן עם אליס או. פיקרינג (1899–1998) מפרסקוט, וושינגטון. [4] הם היו הורים לשני ילדים, קולונל אלן וו. ג'ונס ג'וניור (1921–2014), קצין בצבא והאלי (1924–2008), אשתו של קולונל חיל הנחתים האמריקני אוולד א. וום אורד. [2]
קישורים חיצוניים
- אלן ג'ונס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 "U.S. World War I Draft Registration Cards".
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 "Our Division Commander", p. 2.
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 Official Army and Air Force Register (1948), p. 2273.
- ^ 4.0 4.1 "Washington state Marriage Records".
- ^ "Alan W. Jones is Promoted", p. 2.
- ^ 6.0 6.1 6.2 Generals of the Ardennes, p. 275.
- ^ 7.0 7.1 "4 Lieutenants are Assigned to 43rd", p. 2.
- ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 8.4 Generals of the Ardennes, p. 276.
- ^ "Jefferson Barracks: Capt. and Mrs. Alan W. Jones", p. 8.
- ^ "Camp Perry Rifle Range Opens Aug. 26", p. 2.
- ^ 11.0 11.1 11.2 Generals of the Ardennes, p. 277.
- ^ Generals of the Ardennes, p. 277-278.
- ^ 13.0 13.1 Generals of the Ardennes, p. 278.
- ^ 14.0 14.1 14.2 14.3 Generals of the Ardennes, p. 279.
- ^ Generals of the Ardennes, pp. 279-280.
- ^ Generals of the Ardennes, p. 280.
- ^ Generals of the Ardennes, pp. 280-281, 291.
- ^ Generals of the Ardennes, p. 293.
- ^ Generals of the Ardennes, pp. xv, 347.
- ^ Generals of the Ardennes, pp. 299.
- ^ Generals of the Ardennes, pp. 311, 317.
- ^ "Order of Battle".
- ^ Generals of the Ardennes, p. 311.
- ^ "106th 'Pours it on' Nazi Forces".
- ^ "Our Division Commander", p. 4.
- ^ 26.0 26.1 "Our Division Commander", p. 3.
