אלן שאטר
אלן שאטר (באנגלית: Alan Joseph Shatter, נולד ב-14 בפברואר 1951) הוא פוליטיקאי וסופר יהודי אירי, שכיהן כשר ההגנה והמשפטים בממשלת אירלנד בשנים 2011-2014. היה חבר הפרלמנט האירי (הדאל אירן) מטעם מפלגת המרכז-ימין פינה גייל בשנים 1981-2002, 2007-2014. בתקופתו היה היהודי היחיד בפרלמנט האירי.
קורות חיים
שאטר נולד ב-1951 בדבלין, בירת אירלנד, לראובן ואיליין שאטר, זוג יהודי שהיגר מאנגליה זמן קצר קודם לכן. הורי אביו היו גם הם מהגרים. הם הגיעו ממזרח אירופה, ככל הנראה מפולין, ללונדון (איסט אנד), בראשית המאה העשרים.
שאטר גדל ברובע אמיד יחסית בדרום דבלין. אביו היה בעל חנות לבגדי ילדים. האנטישמיות באירלנד של אותם ימים הייתה נפוצה, וגם שאטר עצמו נתקל בה, אבל זה אירע לדבריו רק לעיתים נדירות. עם זאת, בהמשך הדרך, ככל שהתקדם בסולם הפוליטי, רבו גילויי האנטישמיות כלפיו.
הוא למד בבית ספר ד'ה הייסקול (אנ'), בית ספר תיכון פרוטסטנטי בדבלין (הקתולית), והיה קפטן נבחרת האתלטיקה הבית ספרית במשך שנתיים. לאחר מכן למד משפטים בטריניטי קולג' המפורסם, וקיבל תואר ראשון. גם כאן היה בנבחרת האתלטיקה של הקולג' (ריצה).
שאטר גילה דעות ליברליות בנושאים חברתיים שונים, כבר בתקופת לימודיו בקולג'. היה חבר במרכז לייעוץ משפטי חינם והפך בהמשך ליושב ראש שלו. השתתף ולאחר מכן אף ניהל גוף סטודנטיאלי שפעל למען ילדים עניים. והחל מתקופה זו ובמשך שנים רבות אחר כך, היה נשיאו של גוף שפעל כנגד סוגי ספורט הכרוכים בשפיכות דמים, כגון ציד וכו' (The Irish Council against Blood Sports). שאטר אף נענש בהזדמנות מסוימת בהיותו כבר חבר הפרלמנט, בשל הצבעתו כנגד דעת הרוב במפלגתו, בעד הצעת חוק לאיסור ציד ארנבות.
המשיך בלימודי משפטים, מדע המדינה וכלכלה באוניברסיטת אמסטרדם וב-1976 קבל רישיון עריכת דין. שנה לאחר מכן הקים עם שותף, משרד עורכי דין, שהפך לידוע מאוד.
שאטר נשוי משנת 1982 לקרול אן לבית דנקר[1] ואב לשני ילדים. גר בדבלין עיר הולדתו.
סופר
ב-1977 יצא לאור ספרו הראשון של שאטר - Family Law in the Republic of Ireland, ספר מקצועי משפטי אשר זכה להצלחה רבה, הופיע עד היום בארבע מהדורות ומצוטט בפסקי דין רבים. במהלך שנותיו בפרלמנט האירי לאחר מכן, יישם שאטר בחקיקה, חלק גדול מהרפורמות המשפטיות שהציע בספרו[2].
ספרו השני, Family Planning Irish Style יצא לאור ב-1979. גם בספר זה היה אמנם אלמנט משפטי חזק, משום שהספר עוסק ותוקף בצורה סאטירית את חוקי תכנון המשפחה ואיסור ההפלות באירלנד באותה תקופה, אבל הפעם היה זה יותר ספר קריאה, והוא אף הפך באירלנד לרב מכר.
ספרו השלישי של שאטר יצא לאור ב-1989, כשהוא כבר היה חבר פרלמנט ותיק. הספר, רומן בשם Laura: A Novel You Will Never Forget, הפך גם הוא לרב מכר באירלנד.
פעילות פוליטית
שאטר הצטרף למפלגת פינה גייל, מפלגת מרכז-ימין, ונבחר מטעמה לראשונה לפרלמנט האירי, ביוני 1981, כנציג מחוז מגוריו בדרום דבלין. הוא שב ונבחר מטעמה שוב ושוב, במשך יותר מעשרים שנה, עד יוני 2002. במהלך תקופה זו גם כיהן במשך כשמונה שנים (1991–1999) כחבר מועצת עיריית דבלין. בבחירות הכלליות שקיימה אירלנד ב-2002 הוא הובס, אך כעבור חמש שנים, במאי 2007 שב לפרלמנט האירי והוא מכהן בו עד היום.
עד מינויו לשר היה שאטר פעיל פרלמנטרי נמרץ והצליח להעביר חקיקה עניפה בתחומים שונים, בעיקר בכל הקשור לדיני משפחה, אך גם בבריאות, ספורט ועוד. הוא יזם בין השאר גם את הקמתה של הוועדה ליחסי חוץ בפרלמנט, היה חבר בה מאז הקמתה ב-1992, כמעט ללא הפסקה, ובמשך כחצי שנה (דצמבר 1996 - יוני 1997) אף כיהן כיו"ר שלה.
בבחירות הכלליות שקיימה אירלנד בפברואר 2011 ניצחה פיין גייל, לראשונה אחרי 14 שנה ומנהיגה אנדה קני הרכיב את ממשלת הקואליציה האירית השלטת גם כיום (2013). הוא מינה את שאטר לתפקיד כפול בממשלתו, כשר ההגנה וכשר המשפטים (השם המדויק של המשרד האחרון הוא - "משרד השוויון והצדק"). שאטר נכנס לתפקידו ב-9 במרץ 2011.
ביולי 2011 התפרסם בדו"ח האירי הרביעי בנוגע למקרי התעללות מינית, אודות מספר כמרים שהתעללו בילדים בקהילותיהם. הדו"ח עסק גם בהתעלמות או הפחתה בערך המעשים הללו מצד ראשי הכנסייה הקתולית באירלנד, אשר לא דיווחו על חלק מהאירועים למשטרה ולא סילקו את הכמרים הסוטים ממשרותיהם[3]. שאטר, גם בתוקף תפקידו, עמד במרכז מאבקה של מפלגתו, כנגד הכנסייה הקתולית, לחקיקת חוק שיחמיר את הענישה על אי דיווח על מקרים מעין אלה.
במאי 2014 התפטר מתפקידו כשר ההגנה והמשפטים. בשנת 2016 נערכו בחירות כלליות באירלנד בהן איבד שאטר את מקומו.
פרו ישראלי ולוחם באנטישמיות
בתור היהודי היחיד בפרלמנט האירי ספג שאטר גילויים אנטישמיים מצד עמיתיו לבית הנבחרים. לא אחת קראו לעברו חברי פרלמנט יריבים "לחזור למולדתו"[דרוש מקור], כשהם מתכוונים לישראל, וגילויים אנטישמיים נוספים. הוא עצמו, במסגרת חברותו בפרלמנט, היה פעיל גם בנושאים יהודיים. הוא אף נסע ב-1985 לברית המועצות דאז ונפגש שם עם דיסידנטים יהודים, מסורבי עליה לישראל.
בינואר 2007, כשהיה שאטר עדיין עורך דין פרטי, בין שתי תקופות הכהונה הנפרדות שלו בפרלמנט, הוא הביא להתנגדות של מפלגתו כולה למתן היתר כניסה לאיש חזבאללה, שהוזמן על ידי ארגון פרו פלסטיני אירי לסבב הרצאות במדינה[4].
כחבר ועדת החוץ של הפרלמנט האירי הוא התבלט במיוחד בעמדותיו הפרו ישראליות, כנגד הרוב האנטי ישראלי בוועדה ובפרלמנט בכלל. בייחוד בלטה הגנתו על ישראל כנגד מתקיפיה בתקופת מבצע עופרת יצוקה בעזה (דצמבר 2008 - ינואר 2009). בתקופה זו הגיע לכדי התנגשות מילולית שזכתה לפרסום רב למול הישראלי לשעבר אילן פפה וספג (יחד עם שגריר ישראל לאירלנד), מחברי פרלמנט אנטי ישראלים, עלבונות אנטישמיים, שהגיעו עד כדי כינויים כמו "גבלס" ועוד[5].
במאי 2012, כשנה לאחר מינויו לשר, תקף שאטר את פעילותו של ארגון אירי פרו פלסטיני, שגרם באיומים ובהסתה לביטול ביקורה בישראל של להקת "דרוויש" (Dervish). מדובר בלהקה אירית ידועה, שהייתה בשעתו נציגת אירלנד לאירוויזיון 2007 (הגיעה אמנם למקום האחרון). שאטר כינה את דרך הפעילות של אותו ארגון אירי פרו פלסטיני - "פשיזם תרבותי"[6]. כחודש אחר כך, ביוני 2012 הוא היה אחד הקולות הבודדים באירלנד שהתנגדו למשט השני לעזה, שנה אחרי אירועי המשט לעזה (2010)[7].
במרץ 2013, הודיעה בולגריה, שהחזבאללה היה זה שביצע את הפיגוע באוטובוס בנמל התעופה בורגס, בולגריה, ביולי 2012. בעקבות ההוכחות לכך, שסיפקה בולגריה למדינות האיחוד האירופי, החל ויכוח בתוכן, האם להכריז על ארגון חזבאללה כולו כעל ארגון טרור, או רק על "האגף הצבאי" שבו. האיחוד האירופי החליט בסופו של דבר להכריז רק על "האגף הצבאי" של החזבאללה כעל ארגון טרור. שאטר היה בין הקולות האירופים החזקים הבודדים שתמכו בהכרזה כזו על הארגון כולו, כאשר טען שאין בחזבאללה כל הפרדה בין אגף מדיני לצבאי[8].
בנובמבר 2013 התגלו תלויות על גשר בעיירה לימריק במערב אירלנד, כרזות אנטישמיות נגד שאטר, בשל יהדותו. בכרזות נאמר בין השאר כי "שאטר למד מהמולדת שלו כיצד לצלוב עם קטן", "ההשפעה היהודית מביאה לאירלנד את הייאוש של הפלסטינים", ועוד[9].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- "Shatter: They still tell me to go back where I came from. So do they mean Rathgar?", ינואר 2012, באתר האינדיפנדנט האירי
- אדלשטיין באירלנד: “מדהים שקמפיין האפרטהייד מתקיים בעוד אלפים נטבחים בסוריה”, באתר יו"ר הכנסת
- על אלן שאטר, באתר מפלגת פיין גייל
הערות שוליים
- ^ אשתו של שאטר בשלילת רישיון על נהיגה בשכרות
- ^ ביוגרפיה קצרה של אלן שאטר, באתר האישי שלו
- ^ "אירלנד: התעללויות הכמרים הושתקו גם ב-2009", 14 ביולי 2011, ynet
- ^ "Alan Shatter on so called Irish Anti War Movement", האינדיפנדנט האירי
- ^ "Meet our man in the Dail", מרץ 2011, באתר THE JEWISH CHRONICLE ONLINE
- ^ "Irish Justice Minister Alan Joseph Shatter fights 'cultural fascism' over Israel", מאי 2012
- ^ "Minister questions need for Gaza flotilla", יוני 2011, האינדיפנדנט האירי
- ^ "Irish minister: Hezbollah has just one wing", 11 במרץ 2013, באתר הדיילי סטאר הלבנוני
- ^ "אירלנד: חרם על רשת חנויות בבעלות יהודית", 8 בנובמבר 2013, באתר מעריב nrg
