אלעזר הורן
אלעזר הוֹרן (Elzearius Horn;[2] 1691, המלבורג, בווריה – 28 בנובמבר 1744, עכו, ארץ ישראל) היה נזיר פרנציסקני וחוקר ארץ ישראל.
קורות חייו
פרטי קורותיו ידועים מתוך כתביו. הורן הצטרף למסדר הפרנציסקני במחוז הולדתו תורינגיה שבגרמניה ובגיל צעיר הוסמך לכמורה. ב-1724 נשלח לארץ ישראל וכיהן בתפקידים שונים במסגרת משמורת ארץ הקודש. בשנים 1725–1726 מילא את מקומו של ראש המנזר בכנסיית הקבר בירושלים, ובשנים 1737–1738 שימש כמזכיר מנזר סן סלוודור. הורן הקדיש את רוב זמנו לאיסוף מידע על המקומות שבהם שהה ועל תיעוד מבנים במקומות הקדושים. כמו כן דאג לתחזוקת העוגבים בכנסיית יוחנן בהרים בעין כרם, בכנסיית קתרינה הקדושה בבית לחם, בכנסיית הבשורה בנצרת ובכנסיית הקבר, וכן עסק בניהול מקהלת מנזר סן סלוודור בירושלים. הורן חזר ב-1738 למחוזו בגרמניה לביקור קצר שאחריו שב לארץ. הוא מת בעכו ב-1744, בגיל 52.
חיבורו
אלעזר הורן השאיר אחריו חיבור רחב היקף שנסמך על הרשומות שניהל במשך שהותו בארץ ישראל. גיליונות כתב-היד של החיבור התגלגלו לרומא ונשמרו במנזר Ara Coeli.[3] ב-1856 הועברו גיליונות כתב-היד לספריית הוותיקן ואוגדו בשלושה כרכים (MSS Vat. Lat. 9233). החיבור נערך על ידי הפרנציסקני ג'ירולמו גוֹלוּבוביץ (Girolamo Golubovich) והובא לדפוס ב-1902 בשפת המקור בצירוף הקדמה והערות. מהדורת גולובוביץ מציגה חלקים נבחרים של החיבור המקורי. הבחירה נעשתה בכוונה להנגיש את הכְּתבים לחוקרים ולקוראים. מהדורה נוספת של פרקים נבחרים, בתרגום לאנגלית, נערכה ונדפסה ב-1962 בהוצאת בית הספר הפרנציסקני למקרא בירושלים ביוזמת בלרמינו בגאטי, שהוסיף לה הקדמה והערות. כתב-היד במקורו אינו נושא כותר כולל, ולמהדורות המודרניות ניתן הכותר "Ichnographia" (תוכנית אדריכלית) המצביע על תפישת ייעודו. יצוין כי בשער הכרך הראשון של כתב-יד הוותיקן נכתב "ירושלים הקדושה: תיאור ושרטוט טופוגרפיים".[4] על סמך מהדורת בגאטי הפיק אלי שילר ב-1988 תרגום פרקים נבחרים לעברית בשם "ירושלים במאה ה-18 בתיאורו של אלזער הורן 1724–1744".[5] לטענת בגאטי, הורן לא השלים את חיבורו, והדברים ניכרים בדפים הריקים, בשערים ללא כותרות ובהיעדר רצף תוכני בכרך האחרון. קרוב לוודאי שדפים לא מעטים של כתב-היד הלכו לאיבוד.
עיקר חיבורו של הורן מוקדש לתיאור מבנים במקומות הקדושים בארץ ישראל. החיבור כולל תרשימים רבים, שיש בהם כאלה המהווים מקור מידע חשוב ואף בלעדי למחקר אתרים שאינם עוד, כגון ציור קברו של בלדווין החמישי, מלך ירושלים הצלבנית,[6] ציור מנזר האחיות הבנדיקטיניות שהיה צמוד לכנסיית סנטה אנה, ציור קטעי רצפות בסגנון קוסמאטי (Cosmatesque) ועוד. חלק מהמידע וכמה מהאיורים בחיבורו של הורן לקוחים מכִּתבי קודמיו, בהם ברנרדינו אמיקו ופרנציסקוס קוארסמיוס.[7]
אלעזר הורן הרחיב במידע על אודות המקומות שבהם שהה רוב זמנו – ירושלים (שרוב פרקי חיבורו עוסקים בה), בית לחם ונצרת. הוא מצא עניין לא רק במבנים, שאותם תיעד בהקפדה, אלא גם בהיסטוריה של ארץ ישראל, בתושביה לעדותיהם, באמונות ובטקסים, במלאכות וברפואה.
לקריאה נוספת
- אלי שילר, ירושלים במאה ה-18 בתיאורו של אלזער הורן 1724–1744, ירושלים: אריאל, 1988
- Elzear Horn, Ichnographiae locorum et monumentorum veterum terrae Sanctae (Edited by Girolamo Golubovitch), Roma: Typis Sallustianis, 1902
- Elzear Horn, Ichnographiae Monumentorum Terrae Sanctae, 1724-1744 (English version by Eugene Hoard; Preface and notes by Bellarmino Bagatti), Jerusalem: Franciscan Press, 1962 (בלטינית), (באנגלית)
קישורים חיצוניים
כּתביו של אלעזר הורן בספריית הוותיקן: כרך ראשון, כרך שני, כרך שלישי
הערות שוליים
- ^ האיור נחשב לעדות המוקדמת ביותר לסולם הסטטוס קוו השעוּן על החלון הימני בקומה העליונה
- ^ כתיב Elzear הוא אחת הגירסות לשם המקראי 'אלעזר' בלטינית, שנוצרה ככל הנראה בתהליך של חילוף הגאים סמוכים
- ^ מטה מחוז רומא של המסדר הפרנציסקני; מניחים שג'קומו דה לוקה, הקוסטוס של משמורת ארץ הקודש בארץ ישראל, שסיים את תפקידו ב-1744 ועבר לרומא, הוא שנטל עִמו את רשימותיו של הורן
- ^ בתחתית השער נרשם תאריך (27 בספטמבר 1725) שאינו מתקבל על הדעת שכן הורן הגיע לארץ ישראל רק ב-1724 ולא הספיק לחקור אותה; לא מן הנמנע שהשערים וכיתוביהם הוספו לגיליונות כתב-היד בשלב מאוחר
- ^ חלק מהאיורים שנדפסו במהדורה זו הובאו ממקורות אחרים
- ^ זהבה יעקבי, "קברו של באלדווין החמישי, מלך ירושלים (1185–1186), ובית המלאכה של אזור הר-הבית", בתוך: ב"ז קדר (עורך): הצלבנים בממלכתם, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשמ"ז–1987, עמ' 189–205
- ^ לדוגמה: מפת עכו הצלבנית לקוחה מכִּתבי מרינו סנודו; 'מפת ירושלים מימי נחמיה' בראשית הכרך הראשון של כִּתבי הורן היא מפת קוארסמיוס; מכּתבי ז'אן זואלארט ויוהאנס קוטוביקוס (אנ') הועתקה אחת ממפות ירושלים וכן הובא ציור קבריהם של גוטפריד מבויון ובלדווין הראשון, מלך ירושלים; דמויות של מקומיים הועתקו מכִּתבי אוז'ן רוז'ה
