אמנת איסטנבול

בירוק: חתמו ואשררו, בצהוב: חתמו אך לא אשררו, אדום חברות במועצה האירופאית שלא חתמו, אפור לא חתמו ולא חברות במועצת אירופה

אמנת איסטנבול (באנגלית: Istanbul Convention; בשמה המלא: האמנה למניעה ומאבק באלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה) היא אמנה בינלאומית של מועצת אירופה בנושא אלימות נגד נשים ואלימות במשפחה. היא אושרה על ידי ועדת השרים של מועצת אירופה ב-7 באפריל 2011, נפתחה לחתימה ב-11 במאי 2011 באיסטנבול, טורקיה ונכנסה לתוקף ב-1 באוגוסט 2014. נכון לחודש נובמבר 2020, 45 מדינות חתומות על האמנה (כולל האיחוד האירופי), מתוכן 34 אשררו אותה בבית המחוקקים שלהן.

רשימת המדינות שהצטרפו או אשררו את אמנת איסטנבול: אלבניה, אנדורה, אוסטריה, בלגיה, בוסניה והרצגובינה, קרואטיה, קפריסין, דנמרק, פינלנד, אסטוניה, צרפת, גאורגיה, גרמניה, יוון, איסלנד, אירלנד, איטליה, לוקסמבורג, מלטה, מונקו, מונטנגרו, הולנד, נורווגיה, צפון מקדוניה, פולין, רומניה, פורטוגל, סן מרינו, סרביה, סלובניה, ספרד, שוודיה ושווייץ.

היסטוריה

מאז שנות ה-90, מועצת אירופה נקטה בשורה של יוזמות להגן על נשים מפני אלימות מגדרית ואלימות במשפחה. סדרה של דיווחים, מחקרים וסקירות גילו את עוצמת הבעיה באירופה והפערים בדרכי התמודדות בין המדינות. הצורך בפתרונות וסטנדרטים משפטיים אחידים ויעילים היה ברור ונוצרה נכונות בקרב מקבלי החלטות במועצת אירופה לדון בפתרונות ואמצעים שנועדו להגביר את ההגנה מפני אלימות במשפחה עם דגש על אלימות בין בני זוג. התוצאות, בין היתר, של דיונים אלו היו הפעלת קמפיין כלל אירופאי בנושא המאבק באלימות נגד נשים ואלימות במשפחה בין השנים 2006 לבין 2008. וכן הבעת עמדה נחרצת של האספה הפרלמנטרית של מועצת אירופה נגד כל צורות האלימות נגד נשים.

בדצמבר 2008, מינתה ועדת השרים של המדינות החברות באיחוד האירופי קבוצה של מומחים, המכונה CAHVIO: ועדת אד-הוק למניעה ולמאבק באלימות נגד נשים ואלימות במשפחה) בעלת מנדט להכין אמנה שתסדיר סטנדרטים אחידים אשר יימנעו וייאבקו בתופעת אלימות נגד נשים ואלימות במשפחה. במהלך קצת יותר משנתיים, CAHVIO הכינה את הנוסח הראשוני של האמנה והטיוטה הסופית הופקה בדצמבר 2010.

ביולי 2020, הודיעה ממשלת פולין על פרישה מהאמנה. שר המשפטים ממפלגת "חוק וצדק" השמרנית-קתולית אמר שהאמנה היא "המצאה פמיניסטית שנועדה להצדיק אידאולוגיה גאה".

במרץ 2021, הודיע נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן על פרישה מהאמנה מכיוון שהיא: "נוגדת את האסלם ואת הערכים השמרניים של טורקיה".

המטרות

אמנת איסטנבול קובעת סטנדרטים למניעה וטיפול באלימות נגד נשים ואלימות במשפחה. האמנה הופכת להיות הסטנדרט הבינלאומי המקובל כיום, "best practice", בתחום אלימות במשפחה.

נקודת המוצא של האמנה היא כי אלימות כלפי נשים היא תולדה של אי שוויון היסטורי ופערי כוחות בין גברים ונשים, שהובילו לשליטה ואפליה של נשים מצד גברים. האמנה קובעת כי אלימות כלפי נשים היא אלימות מגדרית ומשמשת כאמצעי חברתי להמשיך את הכפפתן של נשים לגברים. תופעת האלימות נגד נשים היא תופעה רחבה הכוללת אלימות במשפחה, הטרדות, נישואין בכפייה ופשעים בשם "כבוד המשפחה".

האמנה מבוססת על ההנחה שאין סוכנות או מוסד אחד שיכולים להתמודד לבד עם אלימות נגד נשים ואלימות במשפחה. מענה אפקטיבי לאלימות כזו דורש פעולה מתואמת על ידי שחקנים רבים ושונים. האמנה דורשת שהמדינות תיישמנה מדיניות כוללת ומתואמת המערבת סוכנויות ממשלתיות, ארגונים לא ממשלתיים, כמו גם פרלמנטים לאומיים, ורשויות. המטרה היא שהמדיניות למניעת אלימות נגד נשים ואלימות במשפחה תתבצע בכל רמות הממשל ובכל הגופים והמוסדות הרלוונטיים.

מדינה	תאריך חתימה	תאריך אשרור	כניסה לתוקף
אלבניה	19/12/2011	04/02/2013	01/08/2014
אנדורה	22/02/2013	22/04/2014	01/08/2014
ארמניה	18/01/2018
אוסטריה	11/05/2011	14/11/2013	01/08/2014
בלגיה	11/09/2012	14/03/2016	01/07/2016
בוסניה והרצגובינה	08/03/2013	07/11/2013	01/08/2014
בולגריה	21/04/2016
קרואטיה	22/01/2013	12/06/2018	01/10/2018
קפריסין	16/06/2015	10/11/2017	01/03/2018
צ'כיה	02/05/2016
דנמרק	11/10/2013	23/04/2014	01/08/2014
אסטוניה	02/12/2014	26/10/2017	01/02/2018
האיחוד האירופי	13/06/2017
פינלנד	11/05/2011	17/04/2015	01/08/2015
צרפת	11/05/2011	04/07/2014	01/11/2014
גאורגיה	19/06/2014	19/05/2017	01/09/2017
גרמניה	11/05/2011	12/10/2017	01/02/2018
יוון	11/05/2011	18/06/2018	01/10/2018
הונגריה	14/03/2014
איסלנד	11/05/2011	26/04/2018	01/08/2018
אירלנד	05/11/2015	08/03/2019	01/07/2019
איטליה	27/09/2012	10/09/2013	01/08/2014
לטביה	18/05/2016
ליכטנשטיין	10/11/2016
ליטא	07/06/2013
לוקסמבורג	11/05/2011	07/08/2018	01/12/2018
מלטה	21/05/2012	29/07/2014	01/11/2014
מולדובה	06/02/2017
מונקו	20/09/2012	07/10/2014	01/02/2015
מונטנגרו	11/05/2011	22/04/2013	01/08/2014
הולנד	14/11/2012	18/11/2015	01/03/2016
מקדוניה הצפונית	08/07/2011	23/03/2018	01/07/2018
נורווגיה	07/07/2011	05/07/2017	01/11/2017
פולין	18/12/2012	27/04/2015	01/08/2015
פורטוגל	11/05/2011	05/02/2013	01/08/2014
רומניה	27/06/2014	23/05/2016	01/09/2016
סן מרינו	30/04/2014	28/01/2016	01/05/2016
סרביה	04/04/2012	21/11/2013	01/08/2014
סלובקיה	11/05/2011
סלובניה	08/09/2011	05/02/2015	01/06/2015
ספרד	11/05/2011	10/04/2014	01/08/2014
שוודיה	11/05/2011	01/07/2014	01/11/2014
שווייץ	11/09/2013	14/12/2017	01/04/2018
טורקיה	11/05/2011	14/03/2012	01/08/2014
אוקראינה	07/11/2011
בריטניה	08/06/2012

מבנה

גרסה באנגלית של אמנת איסטנבול (ניתן ללחוץ על המסמך).

האמנה מחולקת לכמה פרקים שהעיקריים בהם עוסקים בנושאים מניעה, הגנה, תביעה וניטור (מנגנוני פיקוח).

1) מניעה

• האמנה רואה חשיבות רבה בפעילות למניעת האלימות. בתחום זה דורשת האמנה ממשלות שמסכימות להיות מחויבות לבצע את הפעולות הבאות:
• יצירת קמפיינים קבועים להגברת המודעות לצורך במניעת אלימות.
• נקיטת צעדים להכללה בתכני החינוך נושאים כמו שוויון בין המינים ויישוב סכסוכים בצורה לא-אלימה ביחסים בין-אישיים.
• הסמכת אנשי מקצוע הבאים במגע עם נפגעות ונפגעי אלימות ופוגעים ופוגעות.
• הקמת תוכניות טיפול לעברייני אלימות במשפחה ולעבריינים.
• עבודה בשיתוף פעולה הדוק עם ארגונים לא ממשלתיים.
• עירוב התקשורת והמגזר הפרטי בביעור סטריאוטיפים מגדריים וקידום הכבוד הדדי.
• איסוף נתונים סטטיסטיים רלוונטיים על מקרי אלימות במרווחי זמן קבועים.
• תמיכה במחקרים בתחומים הרלוונטיים לאמנה במטרה לחקור את שורשי התקריות ושיעורי ההרשעה וכן את יעילות הצעדים שננקטו כדי ליישם את האמנה

2) הגנה ותמיכה

כאשר המניעה נכשלת ומתרחשות תקריות אלימות, חשוב לספק הגנה ותמיכה לנפגעות ולנפגעים ולעדי הראייה (במיוחד ילדים). פעולות בתחום ההגנה שהאמנה מחייבת לבצע הן:

• הבטחת שלום הנפגעת או הנפגע - במצבים של סכנה מיידית, המשטרה צריכה להיות מסוגלת להבטיח את שלומם של הנפגעים. במקרים רבים המשמעות יכולה להיות הוראה למי שנוהגים באלימות לעזוב את בית המשפחה ולהתרחק מהנפגעת או הנפגע לתקופה קצובה של זמן.
• הבטחת גישה למידע נאות בשפה המובנת לנפגעות ולנפגעים.
• שירותי תמיכה לנפגעות ולנפגעים מאלימות כגון סיוע משפטי, ייעוץ פסיכולוגי, ייעוץ כלכלי, סיוע בדיור חינוך ותעסוקה.
• הספקת מידע לגבי הגשת תלונות כנגד מי שנוהגים באלימות והנגשת האופן בו ניתן להגיש תלונה.
• סיוע של מומחים בפריסה גאוגרפית רחבה.
• הקמת מקלטים לנפגעות ולנפגעים בכמות מספקת ובחלוקה גאוגרפית נאותה.
• הקמת קו סיוע ארצי ללא תשלום 24/7 לייעוץ בנושאי אלימות ללא צורך בהזדהות
• הגנה תמיכה וסיוע לילדים שהיו עדים לאלימות

3) תביעה

דרישה ראשונה של האמנה בפרק זה היא הגדרה של כל סוגי האלימות הנמנים באמנה כעבירות לפי חוקי המדינה המתחייבת לקיום האמנה. בכלל זה: נישואין בכפייה, אלימות פיזית ונפשית, הפלה כפויה, עיקור כפוי, הטרדה, וסיוע לביצוע עבירות אלימות. לאחר הגדרת צורות האלימות השונות כעבירות יש לפעול לאכיפה של החוק תוך תגובה מיידית של הרשויות בטיפול בהליכי החקירה והתביעה.

מהלכים נוספים בהקשר של פרק התביעה שמדינות החתומות על האמנה נדרשות לבצע במערכת החוק שלהם:

• אי הכרה בנסיבות תרבותית, דתיות, מנהגים או ערכים המכונים "כבוד המשפחה" כהצדקה להפעלת כל צורה של אלימות כלפי נשים.
• הכרה בכל סוגי האלימות כמזכה בפיצוי ממי שנוהג באלימות על ידי המשפט האזרחי כמו כן הכרה באי ביצוע פעולות מניעה מצד המדינה יכולה לזכות את הנפגעת או הנפגע בפיצויי מטעם המדינה.
• התייחסות ומתן משקל בקביעת משמורת והסדרי שהות לאירועי אלימות במשפחה. איסור פגיעה בביטחון הנפגעת או הנפגע או ילדים כתוצאה מהסדרי שהות.
• הטלת סנקציות משמעותיות על מבצעי עבירות אלימות כנגד נשים.
• הגדרת נסיבות מחמירות לפשעי אלימות אשר יילקחו בחשבון בקביעת העונש. לדוגמה כאשר מעשה האלימות היה חוזר ונשנה, כאשר בוצע בנוכחות ילד, על ידי מספר פוגעים, או כאשר הפוגעים הורשעו בעבר בעבירות אלימות.
• איסור על קיום הליכי יישוב סכסוכים אלטרנטיביים במקרה של עבירות אלימות.
• המשך קיום הליכים משפטיים גם במקרים בהם הנפגעים חזרו בהם מתלונתם.
• יש לאפשר לנפגעות ולנפגעים מאלימות להיות מלווים באנשי תמיכה מטעם הרשויות או מטעם ארגוני מגזר שלישי במהלך החקירות וההליכים המשפטיים.
• הקמת מערכי הגנה לנפגעות ולנפגעים למשפחותיהם ולעדים בתביעות אלימות. עדכון כל הנוגעים בדבר אם הפוגע או הפוגעת ברחו או שוחררו ממעצר.
• יש לידע את העדים בהליכים משפטיים של אלימות בזכויותיהם, לשמור על פרטיותם, למנוע מגע ככל האפשר עם הנתבעים (מי שנהגו באלימות), לאפשר מסירת עדות ללא נוכחות התוקף במידת האפשר.
• סיוע משפטי חינם לנפגעי עבירות אלימות.
• האמנה מקדישה תת-פרק המתייחס להגירה ומקלט מדיני בהקשר של נשים נפגעות עבירות אלימות. התייחסות מיוחדת למקרים בהם מעמדם האישי של הנשים תלוי בתוקף.

ניטור

האמנה מגדירה מנגנון פיקוח כדי להעריך את אופן הוצאתה לפועל. מנגנון מעקב זה מורכב משני נדבכים:

• קבוצה של מומחים לפעולה נגד אלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה (גוף פיקוח) שיהווה גוף מומחה עצמאי.
• ועדה של כל הצדדים המעורבים באמנה, גוף פוליטי המורכב מנציגי המדינות (הגוף הפוליטי למעשה יבחר את המומחים בגוף הפיקוח).

באמצעות הליך המבוסס על דיווח, גוף הפיקוח יעריך את מדדים שונים של יישום האמנה על ידי המדינות החתומות. בנוסף לדיווחים המתקבלים מהמדינה תחת ביקורת, ניתן יהיה לקבל מידע מארגונים לא ממשלתיים באותה מדינה. פרלמנטים לאומיים מוזמנים גם הם להשתתף בניטור. אם המידע שמתקבל לא מספק או שקיים נושא מסוים הדורש תשומת לב, גוף הפיקוח יכול לנסוע למדינה במטרה לחקור את הנושא מקרוב. על בסיס המידע שיגיע, גוף המומחים יכול להוציא מסקנות במטרה לשפר את יכולות יישום האמנה וכן יוכל לפרסם המלצות למדינה המבוקרת.

ביקורת נגד האמנה

בהודעה לתקשורת מנובמבר 2018 הצהירה מועצת אירופה כי "למרות מטרותיה המוצהרות, מספר קבוצות דתיות ושמרניות קיצוניות מקדמות נרטיבים כוזבים על אמנת איסטנבול". בהודעה נאמר כי האמנה אינה שואפת לכפות אורח חיים מסוים או להפריע בחיים האישיים והפרטיים. במקום זאת, היא מבקשת למנוע אלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה. ההודעה ממשיכה ומציינת כי "האמנה בוודאי אינה מיועדת למחוק את ההבדלים בין נשים לגברים. בשום מקום האמנה לא מרמזת שנשים וגברים הם או צריכים להיות "אותו דבר" וכי "האמנה אינה שואפת להסדיר את חיי המשפחה או מבנים משפחתיים. כמו כן היא אינה מגדירה את המונח "משפחה."

לפי Balkan Insight, לביקורת נגד האמנה, אשר נשמעת בעיקר במרכז ומזרח אירופה ובעיקר בקרב הימין הקיצוני ושמרנים לאומיים, אין כמעט בסיס בתוכן בפועל. "באמצעות שימוש במֵידָע מַטעֶה, רטוריקה פופוליסטית ופניות למוסר הנוצרי והאסלאמי, [המבקרים] הצליחו לנסח מחדש את מה שביסודו מהווה מערך הנחיות היוצר 'מסגרת משפטית וגישה מקיפות למאבק באלימות נגד נשים" לניסיון מרושע של מערב אירופים לקדם את מדיניותם הליברלית מדי כלפי חברות במזרח."

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אמנת איסטנבול בוויקישיתוף

• אתר הכנס הרשמי
• טקסט האמנה
• חתימות ואישורים
• מרכז רקמן לקידום מעמד האישה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31340718אמנת איסטנבול