אנדרה למייר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Crystal Clear app help index.svg
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אנדרה למייר
תרומות עיקריות
פטירה לה ברנרי-אן-רס, לואר-אטלנטיק, צרפת

אנדרה אלפרד למיירצרפתית: André Alfred Lemierre;‏ 30 ביולי 187511 באוגוסט 1956) היה רופא בקטריולוג צרפתי. נודע במיוחד בתיאור התסמונת הנושאת את שמו – תסמונת למייר.

ביוגרפיה

למייר נולד בפריז בשנת 1875 כבנם הבכור מבין שני ילדים של אלבר למייר ושל אנרייט לבית פרה (Feret)[1] למד רפואה באוניברסיטת פריז ובשנת 1896 היה רופא סטאז'ר וב-1900 רופא מתמחה. ב-1904 עשה דוקטורט.

ב-1912 הוסמך לרופא בכיר בבתי החולים של פריז ועבד בהמשך בבית החולים "בישא". ב-1926 התמנה לפרופסור לבקטריולוגיה ואחר כך למחלות זיהומיות. הצטיין במחקריו בתחום אלחי הדם, הטיפוס הבהרות, זיהומי דרכי המרה והשתן, מחלות הכליות וכו'.

בשנת 1936, בעת שעבד כבקטריולוג בבית החולים "קלוד ברנאר" בפריז תיאר 20 מקרים, 18 מהם קטלניים של תסמונת למייר - דלקת שקדים וגרון עם החיידק Fusobacterium necrophorum שהביא לידי פקקת דלקתית של הווריד הצווארי. הוא קרא לה "אלח דם אנאירובי בתר דלקת שקדים".

ב-1940 כנשיא האקדמיה הצרפתית לרפואה נאלץ לקבל, על אף התנגדותו, את סילוקם של העמיתים היהודים מהאקדמיה, בהתאם לחוקי הגזע הנאציים.[1] יחד עם גבריאל רישה כיהן למייר כחבר בוועד הרפואי המחתרתי של הרזיסטאנס יחד עם גבריאל רישה, תרז ברטאן-פונטן, ויקטור וו, פרנסואה לרמיט, קלוביס ונסאן, פול מיליה, רובר דברה, תאופיל אלאז'ואנין, לואי-ז'וסטן בזנסון, רובר מונו, ברנאר לאפה, ואחרים.[2]

ביוני 1942 בתור סגן יושב ראש ארגון הרופאים של בתי החולים, יחד עם היושב ראש, הפרופסור רנה לריש, פנה למייר לנציבות לעניינים יהודיים כדי להשיג פטור מנשיאת הטלאי הצהוב עבור אלמנתו של הפרופסור פרנאן וידאל (מת ב-1929). בקשתם נדחתה.[3]

למייר היה חבר באקדמיה הלאומית הצרפתית לרפואה. ניהל את הסדרה "Pratique medico-chirurgicale". למייר נפטר בשנת 1956 בלה ברנרי-אן-רס. במחוז לואר-אטלנטיק.

חייו הפרטיים

בשנת 1909 התחתן עם ז'אן לבית רישלו. (Richelot). נולדו להם שלושה ילדים - ז'קלין, (נשואה לנפרולוג והפעיל הפוליטי פול איסמר מיליה (Paul Usmar Milliez)), ז'אק ואלפרד.[1]

פרסים ואותות הוקרה

  • צלב המלחמה 1914–1918
  • לגיון הכבוד הצרפתי בדרגת קצין גדול
  • 1933 – חבר באקדמיה הצרפתית לרפואה
  • 1940 – נשיא האקדמיה הצרפתית לרפואה

הנצחה

פרסומים

  • 1904 – L'ensemencement du sang pendant la vie: procédé d'investigation clinique
  • 1911 – Le Rôle du chlorure de sodium dans les oedèmes provoqués par le bicarbonate de soude à dose massive / Cotoni, (עם פרנאן וידאל)
  • Septicémie à "Bacillus fragilis", par MM. Lemierre, 1929 - יחד עם A.Guy, Maurice Rudolf
  • . "On certain septicaemias due to anaerobic organisms . Lancet. 227 (5874): 1936 701–703. doi:10.1016/S0140-6736(00)57035-4
  • 1934 – שיעורים קליניים למחלות זיהומיות – Maladies infectieuses: leçons cliniques

לקריאה נוספת

  • Michael R. Jaff, Christopher J. White: Vascular disease: diagnostic and therapeutic approaches. Cardiotext Publ, Minneapolis 2011, ISBN 978-1-935395-16-4
  • 2010 Eur J Pediatr doi: 10.1007/s00431-009-1135-5 Apr;169(4):411-4.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0