אנרי וינקלמן
 | |
| לידה |
17 באוגוסט 1876 מאסטריכט, הולנד  |
|---|---|
| פטירה |
27 בדצמבר 1952 (בגיל 76) סויסטרברג, הולנד |
| השתייכות |
 צבא הולנד |
| תקופת הפעילות |
1892-1934 1939–1945 |
| דרגה |
 גנרל |
| תפקידים בשירות | |
| ראש המטה הכללי | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
 אביר מסדר ויליאם הצבאי | |
גנרל אנרי גרארד וינקלמן (בהולנדית: Henri Gerard Winkelman; 17 באוגוסט 1876 – 27 בדצמבר 1952) היה גנרל הולנדי אשר שמש כראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים של הולנד במהלך הפלישה הגרמנית להולנד במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
תחילת דרכו
וינקלמן נולד במאסטריכט ב-17 באוגוסט 1876. הוא היה בנם של יוליוס הנדריק וינקלמן ושרלוט הנרייט בראאמס. ב-1892, לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים למד באקדמיה הצבאית המלכותית (KMA) בברדה. הוא רצה להיות קצין ב-KNIL, חיל המצב ההולנדי של הודו המזרחית ההולנדית. אולם במהלך האימונים הוא שינה את מטרתו ורצה להפוך לקצין בצבא הסדיר. ב-1896 הוא הועלה לדרגת לוטננט. ב-1902 הוא התחתן עם ארנדין ג'קומינה קורט אשר ילדה לו שני בנים ושתי בנות. ב-1913 הוא הועלה לדרגת האופטמן, בשנת 1923 לדרגת מיור וב-1934 כבר היה גנרל מיור ומונה למפקד הדיוויזיה ה-4. באותה שנה הוא התמודד על תפקיד הרמטכ"ל, אולם הפסיד לטובת איזאק ריינדרס. בעקבות כך הוא פרש, אולם המשיך לשמור על קשר עם מפקדי הצבא בעיקר בתחום הייעוץ.
ב-28 באוגוסט 1939, ארבעה ימים לפני פלישת גרמניה הנאצית לפולין, גייסה הולנד את כוחותיה המזוינים. גנרל ריינדרס, מונה למפקד העליון של הצבא, אולם יחסיו העכורים עם שר ההגנה אדריאן דיג'שהורן, מנעו ממנו למלא אותו על הצד היותר טוב. הוא התפטר ב-5 בפברואר 1940. לאחר פגישה קצרה של הקבינט ההולנדי הוזמן וינקלמן להאג (מקום מושבה של ממשלת הולנד) והוצע לו תפקיד המפקד החדש. הוא קיבל את התפקיד למחרת.
מלחמת העולם השנייה
ערך מורחב – הקרב על הולנד
וינקלמן היה מודע היטב למגבלותיו של צבאו. לרשותו עמדו 280,000 איש; לא מספיק כדי להגן על המדינה כולה. לצבא ההולנדי לא היו טנקים. החיילים היו מאומנים היטב, אך היה מחסור בארטילריית שדה ובנשק נ"ט. וינקלמן היה משוכנע כי הצבא ההולנדי אינו מסוגל להגן על כל הארץ. במקום זאת הוא החליט על תוכנית אחרת: הצבא יגן רק על מספר מחוזות חיוניים, אשר כונו "מבצר הולנד", תוך הסתמכות על קווי ההגנה. וינקלמן לא שגה באשליה שצבאו מסוגל לדחוף את צבאו של היטלר חזרה לגרמניה, אולם קיווה למשוך את המערכה די זמן עד שבעלות הברית יוכלו להתערב. קו ההגנה הראשי נקרא "קו גרב", והוא היה אמור להיות מוגן עד הסוף המר.
הפלישה הגרמנית החלה ב-10 במאי 1940 בשעה 3:55 בבוקר. תוכניתו הנועזת של היטלר להפיל צנחנים מסביב להאג, ללכוד את העיר בסערה את העיר ולקחת בשבי את ממשלת הולנד, משפחת המלוכה ופיקוד הצבא העליון, להכריח את הולנד להיכנע בתוך 24 שעות, הסתיימה בכישלון. במזרח חצו הגרמנים את הגבולות ההולנדים בקלות יחסית, אך נעצרו ליד קווי ההגנה בעומק המדינה. עם סיום יום הלחימה הראשון, וינקלמן היה מרוצה למדי מהדרך שבה הגיבו כוחותיו למתקפה הגרמנית הראשונית. האזור היחיד שבו היה המצב כבר קריטי היה בדרום: הצנחנים הגרמנים הצליחו להשתלט על הגשרים מדרום לרוטרדם ודרדרכט. הגרמנים נאחזו בהצלחה זו, והפעילו יחידות חי"א נתמכות ביחידות שריון, בניסיון להרחיב את השליטה בגשרים ולנתק את הולנד מבעלות בריתה בלגיה וצרפת. ב-11 במאי עשו ההולנדים ניסיון לכבוש מחדש את הגשרים כשהם נתמכים ביחידות צרפתיות, אולם נכשלו.
ב-13 במאי התפנתה וילהלמינה, מלכת הולנד ללונדון יחד עם רוב השרים. ביוזמת הקבינט, הועברו לווינקלמן כל הסמכויות, והוא מונה לשליטה בפועל של הולנד.באותו יום נפל קו גרב לאחר קרב אכזרי של שלושה ימים, ודיוויזיית הפאנצר התשיעית חדרה לרוטרדם. עם זאת, הכוחות ההולנדיים התנגדו לגרמנים באומץ, והיטלר איבד את סבלנותו. ב-14 במאי הוא הורה ללופטוואפה להפציץ את רוטרדם מהאוויר, וגרם להרס עצום. היטלר איים שאוטרכט תטופל באופן דומה עם ההולנדים לא יכנעו, ולפיכך וינקלמן הודיע על כניעה בערב אותו היום. הכניעה הרשמית התקיימה למחרת בכפר רייסורד.
אחריתו
גם לאחר החתימה על הסכם הכניעה, וינקלמן סירב להצהיר שלא יתנגד לכיבוש הגרמני בכל דרך. לפיכך, הוא נכלא ב-2 ביולי 1940 ונשאר שבוי עד סוף הכיבוש. ב-1945 הוא פרש מהצבא בדרגת גנרל, והוענק לו תואר אביר מסדר ויליאם. את פסלו עדיין אפשר לראות מול בית הספר היסודי ברייסורד, שם חתם על הכניעה.
קישורים חיצוניים
- אנרי וינקלמן (בהולנדית)
