אסדר תושבחתא
אסדר תושבחתא (גם: אושפיזין קדישין) הוא פיוט לחג הסוכות בשפה הארמית, שנכתב על ידי רבי דוד בן חסין, המפורסם שבפייטני מרוקו שחי ופעל במאה ה-18.
מבנה ומשקל
השיר בן ארבעה עשר בתים ופזמון חוזר. אקרוסטיכון השיר הוא אני דוד בר אהרן חזק נר"ו.
הבתים בני חמש צלעות, בכל צלע שש הברות. הצלע הראשונה מתחרזת עם השלישית והרביעית, והחמישית בסיומי הבתים מתחרזת עם הפזמון.
תוכן
הפיוט מבוסס על תורת הקבלה, והוא כולל ביטויים קבליים מן הזוהר, במתכונת שירי האר"י.[1] פיוט נוסף ממחבר זה על דרך הקבלה הוא "לולב ומיניו לעם אמונים".[2]
עניינו של הפיוט מבוסס על דברי הזוהר, לפיהם שבעת האושפיזין מכוונים כנגד שבע הספירות (התחתונות): אברהם – כנגד ספירת החסד, יצחק - כנגד הגבורה, וכן הלאה. לפי הזוהר בכל אחד מימי חג הסוכות מתארח בסוכה אורח (=אושפיז) אחד מהשבעה, ועל שבעת האורחים נאמר בתורה "בסוכות תשבו שבעת ימים" - "שבעת ימים" הם שבעת האורחים המקבילים לספירות המכונות גם "ימים". הזוהר מוסיף:
כי הא דרב המנונא סבא כד הוה עייל לסוכה הוה חדי וקאים על פתחא דסוכה מלגאו, ואמר: 'נזמן לאושפיזין', מסדר פתורא וקאים על רגלוהי ומברך, ואומר 'בסוכות תשבו שבעת ימים, תיבו אושפיזין עילאין תיבו, תיבו אושפיזי מהימנותא תיבו'...
[תרגום: רב המנונא סבא כאשר היה נכנס לסוכה היה שמח ועומד על פתח הסוכה מבפנים ואומר: 'נזמין את האושפיזין [=האורחים]'. מסדר את השולחן ועומד על רגליו ומברך, ואומר 'בסוכות תשבו שבעת ימים, שבו אושפיזין עליונים שבו, שבו אושפיזין של האמונה שבו'...]
— ספר הזוהר, פרקת אמור, חלק ג, דף קג, ב
בהתאם לדברי הזוהר השיר הולך ומציג כל אחד מן האושפיזין, פורט את שבחם וקדושתם, ומבאר את בחינתם על פי תורת הספירות. בשיר התייחסות נרחבת גם ל"הזמנת" האושפיזין אל הסוכה, שהותם בה, "אכילתם" ("נהמא דאורייתא": לחמה של תורה), ואמירת חידושי תורה על ידם. השיר מסיים בזכות הגדולה הנופלת בחלקנו באירוח האושפיזין הקדישין, אשר משרים עלינו ברכות רבות.[3]
תפוצה
הפיוט נדפס לראשונה בספר 'תהלה לדוד' – שירי רבי דוד בן חסין, באמסטרדם שנת תקס"ז (1807) (דף לז, ב). בראשו נכתב: ”שירים לחג הסוכות מיוסדים על הלכות סוכה ועל ד' מינים שבלולב. וזה יצא ראשונה על ז' אושפיזין קדישין. נועם: 'אל ארץ עזובה'. סימן: אני דוד בר אהרן חזק נר"ו.” מאז נדפס במחזורים ושירי זמרה רבים של יהדות מרוקו, בהם: 'חמד אלוקים' (ליוורנו תרפ"ז דף קלא), 'ירים משה' (מהדורה ראשונה עמ' קו).
כרבים משיריו של רבי דוד בן חסין, הפיוט התקבל בקרב יהודי מרוקו והוא מושר בימי חג הסוכות.
לקריאה נוספת
- אפרים חזן ודוד אליהו אלבאז (עורכים), תהלה לדוד – קובץ שירתו של רבי דוד בן חסין זצ"ל, מהדורה מדעית בהוצאת אורות יהדות המגרב 1999, עמ' 287–290.
- יגל יעקב המבואר, מכון אור לישרים, מכון עוז והדר, תשע"ו, עמ' תרמט-תרנו.
- ישראל דוידזון, אוצר השירה והפיוט, חלק א עמ' 314 (6905).
קישורים חיצוניים
- אסדר תושבחתא במילין ורחשין – מילים וביצועים, באתר המוזיקה של הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ בועז הוס, 'כמראה זהר': חיבורים, שירים ופרודיות בלשון הזוהר, בתוך: וזאת ליהודה - קובץ מאמרים המוקדש לחברנו פרופ‘ יהודה ליבס לרגל יום הולדתו השישים וחמישה, עמ' 374.
- ^ משה חלמיש, 'מעמד הקבלה במארוקו', בתוך: אפרים חזן (עורך), מחקרי משגב ירושלים בספרויות עם ישראל, עמ' 135-136.
- ^ תהלה לדוד (להלן פרק לקריאה נוספת), מבוא עמ' 70-71.
