אפרים בן-חיים
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
אפרים בן-חיים (לייבינזון) (1895–1981) היה מלחין ישראלי, ממייסדי קבוצת קרית-ענבים בהרי יהודה.
קורות חיים
נולד בעיירה ברנובקה (וואהלין, אוקראינה), לאביו חיים יעקב, ולאמו דינה בת יהודה. בגיל רך התייתם מאביו והמשפחה נאבקה קשות לפרנסתה.
קיבל חנוך מסורתי ב'חדר'. בגיל 12 נכנס לבית הספר העממי הרוסי בעיירה, וכ"אקסטרן" זכה בתעודת גמר של בית הספר המחוזי, בו השתלם בלימודי רוקחות.
מילדותו גילה נטיות מוזיקליות ושר במקהלת בית הכנסת בעיירה. כן נמשך לנגינת ה"כלעייזמערים" ושעות רבות היה מאזין לנגינתם בשמחות. בכינור שרכש למד לנגן על פי השמיעה את רוב הניגונים שקלט מה"כלי זמר. כבר מראשית נגינתו גילה נטייה לאימפרוביזציות וחיבור מנגינות.
לפרנסתו נדד ממקום למקום לחפש עבודה כעוזר בבתי מרקחת. בפרוץ המהפכה ב-1917 חזר לעיירתו והיה בין מייסדי מפלגת "צעירי ציון". אחרי המהפכה הרוסית, והוא עוד בשירות צבאי בצבא הרוסי, הצטרף לקבוצת "ארץ ישראל" ויצא עם חבריו להכשרה בחוות "החלוץ" ליד אודסה. בימי שהותו שם נזדמן לו לשמוע כמה מגדולי החזנים: רוטמן, שטיינברג ומינקובסקי, שהשפיעו על יצירתו. הוא נהג ללכת ברגל לאודסה כדי להאזין לתפילתו של מינקובסקי בליווי העוגב והמקהלה בניצוחו של דוד נובקובסקי. מוזיקה זו השאירה בו רשמים עמוקים. בעת שהותו באודסה נזדמן לו, לראשונה בחייו לשמוע קונצרטים ואופרות.
בשנת 1921 נשא לאשה את סוניה (שרה) בת צבי גרשנוביץ, ובמרץ 1921 עלה הזוג ארצה עם קבוצה אחרונה של חברי "קואופרטיב ארץ ישראל" והשתתף ביסוד קריית ענבים.
הוא כתב: "אנחנו שלוש עשרות צעירים וצעירות, שהחלטנו לעשות מהפכה גמורה בחיינו, לההפך מבני חנוונים וסתם אינטליגנטים לעובדי אדמה בארץ-ישראל, ושלא הסתפקנו רק בחלום, אלא יצאנו להגשים את זה בחיים בפועל ממש."
בשנים הראשונות להקמת הקיבוץ, בשל עומס העבודה, הוזנח עיסוקו במוזיקה. רק ב-1932 רכש לו שוב כנור והחל לנגן בשעות הפנאי. הוא לא ידע תווים וניגן מהשמיעה בלבד. אז גם החל מחבר מנגינות ראשונות.
אפרים בן חיים החל ללמוד את יסודות המוזיקה מפי י.ל. נאמן, איש ירושלים, מתלמידיו המובהקים של פרופ' שלמה רוזובסקי. בשנת 1935 נפגש עם הקומפוזיטור סטפן וולפה והמשיך להשתלם אצלו. וולפה התפעל מתלמידו זה והיה אומר את שבחו בפני מוזיקאים ותלמידים. לאחר שוולפה עזב את הארץ, המשיך בן חיים ללמוד אצל יוסף טל (גרינטל) בקונסרבטוריון בירושלים וכן למד גם אצל אלכסנדר אוריה בוסקוביץ.
א. בן-חיים היה חבר פעיל מאוד בקבוצתו קרית-ענבים. הוא הקים גן-ירק לתצרוכת מקומית, ריכז את העבודה ב"קוביבה" - חלקת גידולי השדה של קריית ענבים שליד מושב בית-עובד, ועוד.
חשיבות רבה ראה בהקמת תשתית תרבותית בקבוצה הצעירה, שתהיה חלק מהתחדשות הווית החיים בארץ. וכך כתב שנתיים אחרי העלייה על הקרקע: "...עדיין לא יצרנו את הטרדיציה החדשה של חגיגת חגינו אחרי זה שהשתחררנו מהטרדיציה הישנה. זו בטח תיווצר במשך הזמן, ולא עוד, אלא יווצרו חגים חדשים נוספים על אותם הישנים כי בלי זה אי אפשר". ואכן שנים רבות ריכז את פעילות ועדת-התרבות של הקיבוץ, וערך את העלון "פנתנו".
עם קום המדינה, העלייה הגדולה והקמת יישובים חדשים בהרי יהודה, כיהן א. בן-חיים כראש המועצה האזורית "הרי יהודה" בשנים 1950 - 1959.
כן שימש כמזכיר הקבוצה בהיותו בגיל 65 ופיתח קשרים הדוקים עם חברי כת "כרמל" מפינלנד.
בשנותיו האחרונות היה פעיל באיגוד הקומפוזיטורים ובאקו"ם.
אפרים בן חיים נפטר ב-1.12.1981 ונקבר בקרית-ענבים.
יצירתו המוזיקלית
יצירתו המוזיקלית כללה בעיקר יצירות בזמר העממי: שירי עם, שירי ילדים, מחזות לילדים, רקודי עם השלובים במסיבות חג ומועד בקבוץ. עודדו אותו להמשיך ביצירתו משוררי הקיבוצים: לוי בן-אמתי, זרבבל גלעד, משה בסוק, פניה ברגשטיין, חנן שדמי ואחרים. וכמה משיריהם נתפרסמו הודות למנגינותיו (למשל: "שדות שבעמק").
בשנת 1944, במלאת עשר שנים ליצירתו הוציא לאור בעזרת קיבוצו חוברת ראשונה של שירי העם שהלחין בשם "זאת ארצנו". הוא גם חיבר את העיבודים ליצירותיו. מנגינות רבות משלו נכללו בקבצים שהוצאו על ידי המרכז לתרבות: "שירי עבודה ומולדת", "צלילי הכפר", "שירי שבת" ועוד.
לחג הגדול שנערך במלאת 30 שנה לקריית ענבים ועמידתה בגבורה במלחמת העצמאות, (1950), הלחין בן חיים את מסכת ט"ו באב על-פי "שיר השירים" שבוצעה על ידי חברי וילדי המקום בלווי תזמורת קול ישראל. את העיבוד התזמורתי עשה שבתי פטרושקה, המנצח הקבוע של התזמורת. חגיגות ה-30 צולמו ל סרט תיעודי בשם "שורשים בסלע". פסקול הסרט היה כולו של אפרים בן-חיים. הוא כולל פתיחה חגיגית, וכן מוזיקה המלווה את חברי וילדי הקבוצה שרים ורוקדים לצליליה. חלקים ממסכת "שיר השירים" מושרים בחתונות בקיבוץ עד היום.
עיון נוסף
- אפרים בן חיים בזמרשת (כולל אפשרות האזנה לשירים)
- "שורשים בסלע": סרטון שהופק במלאת 30 שנה לקריית ענבים (1950), מוזיקה אפרים בן חיים. בין השאר רואים שם את ביצוע טקס ט"ו באב. גרסה ארוכה, גרסה מקוצרת (איכות הסאונד טובה יותר)
- אפרים בן חיים ב'אוצר הזמר העברי' (כולל אפשרות האזנה לשירים)
- פרויקט שימור יצירתו של בן חיים באתר 'שירה עובדת'- כתבה מיוחדת ב-mynet
- סרטון בו רואים את אפרים בן חיים על רקע השיר שדות שבעמק, מתוך 'שרתי לך ארצי' (מתוזמן)
חוברות שירים ומסמכים
קובץ שירים בעשור לישראל
מסכת לט"ו באב - תווים: כתב היד המקורי
יצירתו של בן חיים - עבודה במוזיקולוגיה, מאת מירה שפיגל-בן חיים
מסכת "שיר השירים" - תווים: כתב היד המקורי
קטלוג יצירות
משירי א. בן חיים, קובץ ב' (חלק 1)
משירי א. בן חיים, קובץ ב' (חלק 2)
פינתנו- על בן חיים בעלון המשק
כתבות על בן חיים
זאת ארצנו - שירים לעם (חוברת תווים)
בן חיים כותב על עצמו
חוברת שירים לילדים
שירים שהלחין
| 1. אדמה (לחן בן חיים) (אדמה, אדמה, בשפלה וברמה)
2. אדמה, עבודה (לחן בן חיים) (ממרומים ברכה יורדת) 3. הזורע (על יד הנחל טרקטור זחל) 4. הים (שמים ומים) 5. הכניסיני (לחן אפרים בן-חיים) (הכניסיני תחת כנפך) 6. המנון לט"ו בשבט (לחן אפרים בן-חיים) (ברחבי כרמי מולדת) 7. הנה לא ינום (לחן בן-חיים) (הנה לא ינום) 8. הפרדס (בחורף בוקר חורף בוקר צח) 9. השיר לדור עולה (השיר לדור עולה יורש) 10. זאת ארצנו (לחן בן חיים) (זאת ארצנו קן הסלע) 11. זו הדרך (זו הדרך אחרת איננה) 12. זמר חג (לחן בן חיים) (שוב ירדנו אל העין) 13. יבול הפרי (הנה מה טוב ומה נעים) 14. יונת ישראל (עפה עפה יונה יפה) 15. כלנית (לחן בן-חיים) (כלנית כלנית נחמדה וביישנית) 16. לכבוד השבת (משמי מערב) 17. לכה דודי נצאה השדה (לחן בן חיים) (לכה דודי לכה דודי נצאה השדה) 18. מי לא אהב שיבולים של זהב (מי לא אהב שיבולים של זהב) 19. מעבר לים (לחן בן חיים) (מעבר לים, מעבר לים) 20. ניגון לעונג שבת (-) 21. נרות חנוכה (לחן בן חיים) (שמן זך השגתי לי) 22. סתיו (מסע עבים) 23. סתיו (לחן בן-חיים) (רוח סתיו נשאה בעצב) 24. על תל בודד (לחן אפרים בן-חיים) (על תל בודד) 25. עת לטעת (לחן בן-חיים) (מי במעדר ומי באת) 26. שבת חדשה (יש לי שבת חדשה) 27. שדות שבעמק (שדות שבעמק) 28. שחורה אני ונאווה (לחן בן חיים) (שחורה אני ונאווה בנות ירושלים) 29. שיר גשם (גשם גשם גשם גשם) 30. שיר הערש לאבי (נומה נומה ראש יגע) 31. שיר לעולה (לחן בן-חיים) (אנחנו עדה עיקשת) 32. שיר מאגדי העומר (לחן בן חיים) (נאגד אגודות בבר) 33. שיר ערש (לחן בן חיים) (שבי נא אמא על ידי) 34. שמריני (אך הרגע הזה בלבד) |
מקורות
1."האנציקלופדיה לבוני היישוב", ניסוח: אלישע פורת. תיקונים והערות: מירה שפיגל (בתו של בן-חיים).
2. באתר "שירה עובדת".
להמשיך ביצירתו משוררי הקיבוצים: לוי בן אמיתי, זרובבל גלעד, משה בסוק, פניה ברגשטיין, חנן שדמי ואחרים. וכמה משיריהם נתפרסמו הודות למנגינותיו (למשל: "שדות שבעמק").
בשנת 1944, במלאת עשר שנים ליצירתו הוציא לאור בעזרת קיבוצו חוברת ראשונה של שירי העם שלו בשם "זאת ארצנו". הוא גם חיבר את העיבודים ליצירותיו. מנגינות רבות משלו נכללו בקבצים שהוצאו על ידי המרכז לתרבות: "שירי עבודה ומולדת", "צלילי הכפר, "שירי שבת" ועוד.
