ארוונה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ארונה היבוסי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו המכלול לאתר.png בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע המצוי בערך זה כתוב מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Disambig RTL.svg המונח "ארונה" מפנה לכאן. לערך העוסק בעיר באיטליה, ראו ארונה (עיר).
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אֲרַוְנָה הוא שמה של אישות מהתנ"ך המופיעה בספר שמואל[1] ובספר דברי הימים[2]. השם נכתב במספר צורות: ארונה, ארניה, אָרְנָן, וכן האורנה, והוא מכונה מלך.

בשני המקורות מסופרים סיפורים דומים עם הבדלים ניכרים. לפי המסורת המקור בשמואל ב' מוקדם יותר[3].

הסיפור על פי שמואל ב'

בספר שמואל מסופר שדוד קבל צו אלוקי[4] להקים מזבח בגורן ארונה היבוסי. הסיבה לצו הייתה המגפה שהכתה בעם והפילה חללים רבים. ארונה יצא לקראת דוד, השתטח לפניו אפים ארצה - לא מליצה אלא ביטוי כבוד למלך בימים ההם. דוד ביקש לקנות מארונה את הגורן כדי לבנות מזבח, אך ארונה ביקש לתיתו חינם. דוד התעקש לשלם על הגורן, בדומה לסיפור של אברהם עם עפרון החתי, ושלם חמישים שקלי כסף. דוד הקים מזבח, העלה עולות ושלמים וכתוצאה מכך המגפה נעצרה ("ויעתר ה' לארץ ותעצר המגפה מעל ישראל").

הסיפור על פי דברי הימים

לפי דברי הימים א', כשבא דוד לגורן היה ארונה דש חיטים, וארבעת בניו מתחבאים. דוד שילם שש מאות שקלי זהב, העלה עולות ושלמים וה' ענהו "באש מן השמים על מזבח העולה".

הגורן שאותו קנה דוד מארונה הוא הר הבית (דברי הימים ב פרק ג: "וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה, לִבְנוֹת אֶת-בֵּית-ה' בִּירוּשָׁלִַם, בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, אֲשֶׁר נִרְאָה לְדָוִיד אָבִיהוּ--אֲשֶׁר הֵכִין בִּמְקוֹם דָּוִיד, בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי.)

מקור השם ארונה

בשמואל ב' (פרק כ"ד, פסוק ט"ז) נכתב היבוסי "האורנה" (ונקרא "הארונה"). בהמשך (פסוק כ"ג) נאמר על ארונה: "הכל נתן ארונה המלך למלך". חוקרי תנ"ך רבים הסבירו שמדובר בטעויות העתקה בטקסט המסורה. יש שהציעו שהכינוי 'מלך' לארונה אינו אלא שיבוש וצריך להיות במקומו 'יבוסי', ואילו ה' הידיעה בפסוק ט"ז לכאורה מיותר. אולם הצטברותם של שלושה פרטים התומכים זה בזה בתוך הסיפורים, ופרטים חיצוניים התומכים בהם, מבהירה שהטקסטים כנראה אמינים מבחינה היסטורית. שלושת הפרטים הפנימיים הם:

  1. 'הא' הידיעה בפסוק ט"ז: "האורנה היבסי".
  2. "ארונה המלך" בפסוק כ"ג.
  3. בשפה החתית/חורית משמעות השם "ארוונה", או "אורנה", או כצורותיו האחרות - היא מושל או מלך.

הועלתה טענה, שאם באמת משמעות "ארונה" מלך, למה חוזר הכותב פעמים על המילה מלך. אולם אין ממש בטענה זאת: ייתכן שלא ידע את משמעה, או אם ידע, היה עליו לפרש את משמעות המילה לאחרים ולזמנים אחרים. התופעה ששם עצם כללי הופך בשפות אחרות לשם פרטי או מאבד את משמעותו אינה נדירה.

מקום ארונה הוא טבור הארץ - ירושלים. המושג מקום ארונה חוזר ומופיע כמה פעמים בספר חנוך ב' (הסלאבי) כמקום בו נברא אדם הראשון, שם נקבר הבל, ושם חי מלכי-צדק הכהן הראשון. (חנוך כ, 1 ועוד). התרגום לעברית הוא על פי אברהם כהנא.

גורן ארונה

להשלמת התמונה נחוץ לעמוד על כמה פרטים נוספים: הסיפור בשמואל ב', כ"ד, כ"ה מדגיש "ויעתר ה' לארץ". מילים אלו אינן מתפרשות אלא כשמעיינים בראשית סיפור כיבוש ירושלים (שמואל ב', ה', ו'): "וילך המלך ואנשיו ירושלים אל היבסי יושב הארץ". מתברר שהייתה משמעות מרכזית בקנית גורן ארונה דווקא מיושבי הארץ - היבוסים, ובהקרבת העולות והשלמים דווקא במקום מושבם. חשיבות זאת נבעה לדעת דוד ובני זמנו מכך שהיבוסים היו חלק מהגבעונים ונפגעו קשה מהמלך שאול שקדם לו, ובני הזמן סברו שהמגפה באה כעונש על פגיעה זאת. רק לאחר שהארץ הנפגעת רוצתה, נפסק העונש שהושת על הפוגעים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ספר שמואל ב', פרק כ"ד, פסוקים ט"ז-כ"ד
  2. ספר דברי הימים א', פרק כ"א, פסוקים ח'-כ"ח ובספר דברי הימים ב', פרק ג', פסוק א'
  3. ראו גם כיבוש ירושלים (יבוס) בידי דוד
  4. "ויבא-גד": אמנם גד הוא שמו של נביא ידוע, ועם זה יש סימוכים לסברה ש"גד" אינו אלא מילה עברית לסוג של נביא - נבואה הניתנת בידי כהן המבצע טקס של אורים ותומים. בספר בראשית, פרק ל', פסוק י"א, למשל, נאמר: "ותאמר לאה בגד ותקרא שמו גד". כלומר נתמלאה הנבואה - ההיגד. 'גד' הוא משורש 'נגד', אמר, וכן משמע 'גד' מזל או גורל.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0