אריה לייב מקלף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

אריה לייב מַקלֵף (תרל"ו, 1876י"ח באב תרפ"ט, 24 באוגוסט 1929) היה איש העלייה הראשונה, ממייסדי מטולה, ממתיישבי פתח תקווה ומוצא. אביו של הרמטכ"ל השלישי מרדכי מקלף. נרצח במאורעות תרפ"ט.

ביוגרפיה

בית מקלף במוצא (2013)

נולד בבראנסק שבפלך גרודנה של רוסיה (רוסיה הלבנה), בנו של אברהם מקלב, מחובבי ציון. קיבל חינוך תורני וחינוך כללי. בשנת 1891 עלה עם הוריו לארץ ישראל. בשנת 1894 עבר לפתח תקווה והתמחה בחקלאות ובציוד חקלאי.

בשנת 1896 נשא את בתיה-חיה, בת יחיאל צ'מרינסקי, ממייסדי שכונת מחנה יהודה בירושלים. לאחר נישואיו הצטרף לקבוצת החקלאים שהקימה את מטולה. הוא התגורר במטולה חמש שנים, שם נולדו שני ילדיו הגדולים, אברהם משה (ליש) וברק. שמותיהם המקוריים ניתנו בהשראת המחנך וחוקר הלשון ד"ר יצחק אפשטיין, שהיה מנהל בית הספר וילקומיץ בראש פינה.

בשנת 1901 נאלץ לעזוב את מטולה בעקבות עימותים קשים עם שכניו הדרוזים. הוא שב עם משפחתו לפתח תקווה, שם התגורר גם אחיו הגדול משה.[1] באותה שנה עלה לארץ אח נוסף שלהם, מרדכי, ואף הוא התיישב בפתח תקווה.

אנשי הקרן הקיימת פנו למקלף כמומחה חקלאות וביקשוהו שיסייע להם בבחירת קרקע להקמת יישוב חדש בשפלה, לימים חולדה. הוא ייעץ להם ואף הדריך את המתיישבים הראשונים בהכשרת הקרקע ובבחירת סוגי המטעים.

בשנת 1904 עבר למוצא, שם היה לחותנו כרם גדול. הוא השתקע במקום והקים משק חקלאי גדול, אותו טיפח במשך עשרים וחמש שנה. הוא העניק לשמונת ילדיו חינוך קפדני, תוך שילוב ערכי מסורת, ערכי חלוציות ועבודת אדמה, בשילוב עם השכלה ותרבות כללית. בביתו הגדול הייתה ספרייה עשירה של ספרות עברית, מדעית וכללית, וכן הפטיפון היחיד במושבה. ביתו שימש מרכז חברתי ותרבותי לבני המושבה. הוא קיים יחסי ידידות גם עם הערבים השכנים.

ביום שישי י"ז באב תרפ"ט פרצו המאורעות בירושלים ובחברון. למחרת, בי"ח באב, התנפלו תושבי הכפר הערבי הסמוך, קאלוניה, על בית משפחת מקלף, שהיה בין הבתים הקיצוניים ביישוב, ורצחו חמישה מבני המשפחה - ההורים אריה ובתיה-חיה, ושלושה מילדיהם. בין הניצולים הבן מרדכי. בין הרוצחים היה הרועה שהעסיקה המשפחה. ההרוגים הובאו לקבורה בהר הזיתים. הרצח זעזע את היישוב היהודי והיה בין האירועים הקשים הזכורים ממאורעות תרפ"ט.

על שמו של אריה מקלף רחוב במוצא.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ זלמן פישעצנער, ציון לנפש יקרה, חבצלת, 19 ביוני 1903 (הספד).