אריסטון מאפמיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אריסטון מאפמיה הוא שמו של יהודי מימי הבית השני, בן העיר אפמיה שבצפון מערב סוריה, על גדות נהר אורונטס, שבשמו נקשרה הלכה הנזכרת במשנה ובתלמוד.

במסכת חלה שבמשנה מובאת משנה על אודות הבאת ביכורים וחלות לבית המקדש בירושלים, תוך בחינת המקום ממנו הובאו הביכורים, האם נכלל בתחום ארץ ישראל אם לאו, על מנת להחליט אם ניתן לקבל ביכורים אלו:

"ניתאי איש תקוע הביא חלות מבית תור ולא קיבלו ממנו, אנשי אלכסנדריה הביאו חלותיהן מאלכסנדריה ולא קיבלו מהן ... בן אטיטס העלה בכורות מבבל ולא קיבלו ממנו ... אריסטון הביא ביכוריו מאפמיה וקיבלו ממנו, מפני שאמרו הקונה בסוריה כקונה בפרוור של ירושלים"[1].

ההלכה שנקשרה בתלמוד הירושלמי בשמו של אריסטון היא שניתן להביא ביכורים מרחבי סוריה, ואף מצפונה של סוריה, שכן היא נחשבת בתחומי ארץ ישראל בגבולות ההבטחה, מנחל מצרים בדרום ועד נהר פרת בצפון[2].

במערת קבורה מתקופת בית שני בערוץ גיא בן הינום שבירושלים נתגלו שברי גלוסקמה עם הכיתוב "אריסטון אפמי", ויש הסבורים כי המדובר באותו אדם הנזכר במשנה, אשר מעבר להבאת ביכורים לירושלים, גם ביקש להיקבר בה[3].

עדות לקיום קהילה יהודית באפמיה בתקופתו של אריסטון ניתן למצוא בכתביו של יוסף בן מתתיהו[4].

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0