חלה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חלה עם שומשום
חלה עם גרגירי פרג
ארגזי חלות קטנות בבני ברק

חַלָּה היא לחם קלוע שאוכלים יהודים באופן מסורתי בשבת וחג (חוץ מפסח, בו לא אוכלים חמץ). אף על פי שחלה נחשבת למאכל יהודי, היא גם לחם מסורתי בכמה מדינות באירופה, למשל בהונגריה, ואף זכתה לפופולריות בקרב חלק מערביי ישראל ותושביה המוסלמים[1].

מקור השם

חלה במקורות היא כינוי לכיכר לחם. כיום דווקא לחם רך ועדין יותר.

המילה חלה מופיעה בספר במדבר (פרק ט"ו, פסוק כ'): "רֵאשִׁית, עֲרִסֹתֵכֶם[2]--חַלָּה, תָּרִימוּ תְרוּמָה: כִּתְרוּמַת גֹּרֶן, כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ". הפרשת חלה היא כמות ממנת בצק העשוי ממיני דגנים, המורמת כתרומת מנחה לכהנים בבית המקדש, על-פי הלכות הפרשת חלה. הלכות אלו מפורטות, בשל חשיבותן, במסכת מיוחדת במשנה בסדר זרעים, מסכת חלה. לאחר חורבן בית המקדש, לאחר הפרשת חלה שורפים את המורם קודם לאפייה.

משמעות השם 'חלה' אינה ברורה. יש אומרים שמקורו משורש ח.ל.ל.[3], ואחרים אומרים שמקורו מהשורש בן שני העיצורים: ח.ל. = מתוק (בערבית המילה חלווה – ממתק)[4]. שורש ח.ו.ל. במשמעותו לסובב (מחול, לחולל) יכול גם להיות מקור טוב לשם, כי החלה היא מאפה עגול.

ייתכן גם שהמקור הוא בשורש ח.ל.ן. שפירושו ההפך מקדוש. מנחת הכהנים ניתנת רק בימי חול (בשבתות אין נתינה כלשהי), ולכן הביטוי מנחת חולין. מנחת החולין אינה רק חלה, אלא גם סולת בלולה בשמן, ומיני בשרים מהעוף ומהבהמה. לכן ספק הוא אם 'מנחת חולין' קשורה לחלה מהצד הלשוני.

בראשונים נחלקו בפירוש הפסוק "ראשית עריסותיכם, חלה, תרימו תרומה" (הפיסוק לפי מסורת טעמי המקרא), האם 'חלה' הוא שמה של חתיכת הבצק המופרשת מן העיסה, או שמה של העיסה השלמה ממנה מפרישים 'תרומה'[5], ובביאור המילה נחלקו הפרשנים, רש"י פירש "חלה - טורטי"ל (עוגה)". בעל הכתב והקבלה פירש חלה מלשון 'חולין' ו'חילול', ובפירוש נוסף אומר ש'חלה' מלשון 'התחלה'[6].

חלת הדבש תומכת בגרסה המתוקה יותר, אם כי יכול שעניינה גם הוא מהחללים בהן הדבורים מאחסנות את הדבש, ומאכסנות את הוולדות.

ארנסט קליין, לשונאי קנדי מביא גרסה נוספת, שחלה היא לחם מחורר (דוגמת מצות לפסח), ושהחללים המנוקבים נותנים לו את ייחודו[7].


בספר ויקרא (פרק ח', פסוק כ"ו) מוזכרת החלה על שני סוגיה: חלת לחם וחלת מצה: "וּמִסַּל הַמַּצּוֹת אֲשֶׁר לִפְנֵי ה', לָקַח חַלַּת מַצָּה אַחַת וְחַלַּת לֶחֶם שֶׁמֶן אַחַת--וְרָקִיק אֶחָד; וַיָּשֶׂם, עַל-הַחֲלָבִים, וְעַל, שׁוֹק הַיָּמִין".

אזכור נוסף של חלת הלחם מופיע בספר שמואל ב' (פרק ו', פסוק י"ט): "וַיְחַלֵּק לְכָל-הָעָם לְכָל-הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל לְמֵאִישׁ וְעַד-אִשָּׁה לְאִישׁ חַלַּת לֶחֶם אַחַת וְאֶשְׁפָּר אֶחָד וַאֲשִׁישָׁה אֶחָת וַיֵּלֶךְ כָּל-הָעָם אִישׁ לְבֵיתוֹ".

אפיית חלה

קליעת חלה מקמח מלא
אברהם אבולניק מנהל מאפיית "עין בר" בעינת בודק את החלות האפויות, שנות ה-60

ישנם מגוון מתכונים לאפיית חלה, חלקם מבוססים על בצק שמרים. מתכונים מסורתיים מכילים קמח לבן, ביצים, שומן וסוכר. תוספות אלו הן שגורמות לחלה להיות בעל מרקם רך ועשיר. מתכונים מודרניים מכילים קמח מלא, קמח שיבולת שועל או קמח כוסמת, ודבש או מולסה במקום סוכר. את העיסה קולעים לצמה טרם האפייה. בישראל משווקת החלה בעיקר לקראת סוף השבוע ונפוצה בגרסה פשוטה, עם תוספות שונות ובגדלים שונים.

בצק החלה קיים גם במסורת האפייה האירופית, בצרפת הוא חלק ממשפחת מאפיי הוינוואזרי . את החלה בצורתה הקלועה הביאו ארצה יהודים מארצות אשכנז, ולא הייתה מוכרת בצפון אפריקה .


החלה במסורת היהודית

בשבת מצווה על יהודי לאכול שלוש ארוחות (אחת בליל שבת, שנייה ביום שבת עצמו ושלישית ביום שבת מהצהריים ועד לשקיעה). לפי ההלכה היהודית, ארוחה נחשבת לכזאת רק אם יש בה כזית לחם. לכן, לפי ההלכה, יהודים אוכלים חלה בתחילת כל ארוחה בשבת. נהוג לברך בשבת על "לחם משנה" - שתי חלות - זכר למן, שאיסופו בימי שישי במדבר היה כפול משאר הימים, על מנת שיספיק לשבת, אצל המקובלים והאדמו"רים נפוץ המנהג לברך בכל סעודה בשבת על שנים עשר חלות. הברכה על חלה היא, כמו על כל לחם, "המוציא לחם מן הארץ".

את החלה ניתן לקשט בחלמון ביצה (כדי להעניק לה ברק), ובזרעוני פרג או שומשום, המסמלים את המן שנתן ה' לבני ישראל במדבר[דרוש מקור]. בראש השנה יש שמוסיפים צימוקים לעיסה, וקולעים חלה עגולה, שמסמלת את מעגל השנה. יש המוסיפים צורת סולם בראש החלה, המסמל את רצונם שתפילותיהם יעלו השמימה כמו על סולם. בשבת שאחרי חג הפסח שבה מברכים את חודש אייר יש הנוהגים להכין חלה בצורת מפתח סגולה לפרנסה טובה.

חלת מפתח

מצוות הפרשת חלה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הפרשת חלה

מצוות הפרשת חלה אינה מתייחסת למאפה החלה בלבד אלא לכל עיסת בצק העשויה מאחד מחמשת מיני דגן: חיטה, שעורה, כוסמין, שיפון ושיבולת שועל. התורה מורה להפריש חלק מן העיסה ממנה מיוצרת החלה כתרומה לכהנים. אך מאז שחרב בית המקדש, אין מפרישים חלה כמנחה, אלא באופן סמלי מפרישים חלק קטן כזית, ושורפים אותו. לדעת רבי אברהם חיים נאה ניתן להפריש חלה מעיסה העולה על 1200 גרם, אך יש לברך מעיסה בת 1680 גרם. לדעת החזון איש, לעומת זאת, לא מברכים על קמח בכמות פחותה מ-2,250 גרם.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ניר חסוןלשבור את הצום כמו יהודים: חלות שישי הפכו למצרך מבוקש ברמדאן, באתר הארץ, 22 ביוני 2016
  2. ללוש כדי עיסה (פירוש רש"י)
  3. מלשון האֵינוּת (אין, לעומת הישות – יש), וכמו חלל מלחמה, חלול, חלל היקום, חליל, חלון, מחילה וכו'
  4. מילון בן יהודה
  5. ארבעה טורים, יורה דעה, סימן שכ"ח ובית יוסף, ובמחלוקת זו תלוי הנידון בנוסח ברכת הפרשת חלה, האם מברכים "להפריש תרומה" "להפריש חלה" או "להפריש תרומה חלה"
  6. פירוש זה נתמך מתלמוד ירושלמי במסכת שבת בה כתוב על חוה "היא איבדה חלתו של עולם" דהיינו אדם הראשון שהוא 'תחילתו' של עולם. יש לציין שרש"י שפירש על התורה "חלה - עוגה", פירש (בשבת דף לב.) "חלתו של עולם - אדה"ר שנתרם כחלה".
  7. A Comprehensive Etymological Dictionary of the Hebrew Language for Readers of English (1987)
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0