ארמון ברניצקי (ביאליסטוק)
 | |
| ארמון ברניצקי | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שימוש | האוניברסיטה הרפואית של ביאליסטוק |
| כתובת | רחוב קילינסקייגו 1, ביאליסטוק |
| מדינה |
 פולין |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה |
1691–1697 מפה= |
| אדריכל | טילמן ואן גאמרן |
| סגנון אדריכלי | בארוק מאוחר |
ארמון ברניצקי (בפולנית: Pałac Branickich) הוא מבנה היסטורי בעיר ביאליסטוק שבצפון-מזרח פולין. הוא נבנה באתר של בניין מוקדם יותר במחצית הראשונה של המאה ה-18 על ידי יאן קלמנס ברניצקי, איש חבר העמים הפולני-ליטאי עשיר, למגורים המתאימים לאדם ששאיפתו הייתה להיות מלך פולין.[1] מתחם הארמון עם הגנים שסביבו, ביתנים, פסלים, מבני חוץ ומבנים נוספים שנבנו כולם כמעט באותו זמן לפי מודלים צרפתיים היו הסיבה לכך שהארמון נודע במאה ה-18 בשם ורסאי של פודלסיה (Versailles de la Podlachie).[2] במהלך מלחמת העולם השנייה ניזוק הארמון בצורה משמעותית ולאחריה נבנה מחדש ושוחזר, ונמסר לשימושה של האוניברסיטה הרפואית בביאליסטוק.
היסטוריה
סטפן מיקולאי ברניצקי, אביו של נסיך הכתר הגדול יאן קלמנס ברניצקי, הזמין את האדריכל טילמן ואן גאמרן להפוך את טירת ויסיולובסקי ששכנה במקום לבית מגורים בסגנון בארוק.[3] מהנדס זה מאוטרכט היה מפורסם בעבר, בין היתר, בניית ארמון קרשינסקי בוורשה ובית מגוריו של הפרימט מיכאל ראדז'יובסקי בניבורוב. הבנייה, שנערכה בשנים 1691–1697, שינה לחלוטין את פני המבנה. בין היתר שימש אחד המגדלים כגרם מדרגות. החדרים היו ממוקמים במגדל השני. במהלך השחזור הבא הוגבו הספחים הצדדיים, הוקמה עמוד עמודים יוני וכן פסלים רבים. מהעבר הקודם של הטירה בתקופת המלחמה, נראים רק קווי המתאר של המעוז ליד הבריכה. ישנה גם אגדה על מעבר תת קרקעי בין הטירה למגדל כנסיית הקהילה הסמוכה, שבמאה ה-17 הותאמה גם היא להגנה.
המאה ה-18
הרחבה נוספת של הארמון נעשתה לבקשת יאן קלמנס ברניצקי ואשתו איזבלה פוניאטובסקה. משנת 1728, עבודות הבנייה נוהלו על ידי יאן זיגמונט דיבל. בהנחייתו נוספה קומה אחת, טימפנון בצד החזית וכיפות על המגדלים מימי טילמן ואן גאמרן. דיבל הוא גם מחבר החזית מצד החצר. אחר כך, במקום הגומחות והמבנים המוקדמים יותר, בנה דייבל אגפים צדדיים לפי הדגם הצרפתי כדי להקיף את החצר - cour d'honneur, שאליהם הגישה שער שנבנה ב-1758 על ידי יאן הנריק קלם, שגם מילא תפקיד חשוב במהלך שִׁחזוּר. גם פייר ריקו דה טירגה עבד כאן. לאחר מותו של דיבל, בשנים 1750–1771, הוביל יעקב פונטנה את שחזור הארמון והוא גם עיצב את הגוף הסופי של הארמון, הפרוזדור, פנים הרוקוקו, ובשנת 1754 גרם המדרגות עם פסליו של יאן כריסוסטום רדלר "מסובב". ב-1757 הוקמו שני פסלים מונומנטליים נוספים של רדלר בין הכניסה לחצרות הכבוד - "הרקולס נלחם בדרקון" ו"הרקולס נלחם בהידרה". עיטור הפנים היה גם פרי עבודתם של האומני הפרסקו סמואל קונטס ואנטוני פוגט, ציירים כמו שמעון צ'כוביץ', לואי מרטו, אוגוסטין מיריס, ז'אן פילמנט ואמני פרסקו כמו גאורג וילהלם נוינהרץ (ב-1738) ואנטוני הרליצ'קה. יוצר חזית הגן של הארמון, המונומנטלי בקלאסיקה הבארוקית שלו, עדיין לא ידוע.[4]
בעת המודרנית
שיקום הארמון החל ב-1945 עם פינוי ההריסות. באותה תקופה שוקמו הפסלים שניצלו מהריסות המלחמה, ושרידי הקירות חוזקו. בשנים הבאות זכה הארמון לגג מאולתר, והקירות ההרוסים נבנו מחדש באופן שיטתי. האדריכל הראשי היה סטניסלב בוקובסקי, שהיה מעורב בשיקומה ובנייתה של העיר ההרוסה אחרי המלחמה. השחזור נועד להחזיר את הפאר לשעבר של המאה ה-18. במהלך שחזור הארמון, שוחזר הגן בחלקו על פי עיצובו של פרופ' גרארד צ'ולק (בפולנית: Gerard Ciołek) מ-1948. הגן העליון עם שמונה פרטרות שוחזר, מעקה חדש הוצב על קיר התומך, הביתנים הטוסקניים והאיטלקיים והקומה התחתונה של ביתן הנשר נבנו מחדש.[5]
בשנת 2023 החלו חפירות ארכיאולוגיות בכיכר מול חזית הארמון בשיתוף פעולה בין אוניברסיטת ביאליסטוק והאוניברסיטה הרפואית של ביאליסטוק.[6]
סביבת הארמון
בסמיכות לארמון עוברת שדרה ישרה על גשר שלוש קשתות על פני הנהר, התחום בסוללת אבנים עמוקה, אל החצר הקדמית המרוצפת הגדולה והסגורה. לחלק המרכזי של הארמון יש שתי קומות על קומת מרתף גבוהה עם קשתות, עם גוש מרכזי בעל גדוד המציג את הסמל ואת ביתני הקצה של ברניצקי בעלי כיפות מרובעות בשתי קומות. קו הגג הוא מעקה איטלקי המסווה על קומה נמוכה בעליית הגג, וקבוצת הפיסול ההרואית של אטלס מכתירה את הכל.
מסביב לארמון ישנם שטחי גנים. בחזית הגן יש מרפסת מוגבהת על עמודים, המהווה פודיום לצפייה בפרטר בטעם הצרפתי עם סלע מרכזית וספינקסים צרפתיים, וגן נוף אנגלי מאוחר יותר, בטעם הנטורליסטי אשר מקיף את הפארק האנגלי. הציר המרכזי ממשיך לביתן האורחים. מבנים נוספים כוללים את ארסנל (1755), אורנג'רי והביתנים האיטלקיים והטוסקנים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Podlaski Wersal Branickich". palac.amb.edu.pl (בפולנית). אורכב מ-המקור ב-2011-07-16. נבדק ב-2009-11-26.
- ^ Michelin-Grüne Reiseführer (2009). Pologne (בצרפתית). Michelin. p. 159. ISBN 978-2-06-713917-6.
- ^ "Miasto Białystok". wrotapodlasia.pl (בפולנית). אורכב מ-המקור ב-2008-04-11. נבדק ב-2008-06-28.
- ^ Roland Brockmann (2006). Polen (בגרמנית). Baedeker. p. 159. ISBN 3-8297-1096-8.
- ^ "Zespół Pałacowo-Parkowy Branickich". Informator Bialostocki. נבדק ב-2023-07-28.
- ^ "Archeolodzy rozpoczną prace na dziedzińcu paradnym Pałacu Branickich w Białymstoku" (בפולנית). Polskie Radio. 2023-06-30. נבדק ב-2023-07-28.
