באר הגולה (המהר"ל מפראג)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

באר הגולה[1] הוא ספר שכתב המהר"ל מפראג, שהודפס לראשונה בחייו בשנת שנ"ח[2], ובו הוא דוחה טענות על מדרשי חז"ל הנראים תמוהים שנמצאים בתלמוד. בין היתר עוסק הספר בנושאים הבאים: סמכותם של חז"ל להרחיב את התורה באמצעות דרישתה ותיקון תקנות, חכמתם הגדולה של חז"ל הן בתורה והן במדעי הטבע, ביאור למדרשי הלכה ואגדה. רוב הרעיונות בספר מתבססים על מדרשי אגדה רבים המתבארים בספר, כבשאר ספריו של המהר"ל. בשונה משאר ספריו, המהר"ל השתמש בספר זה במידה רבה בכתיבה בחרוזים.

הספר מחולק לשבע "בארות" (מאמרים). בסוף הבאר השישי, המהר"ל מבקר באופן חריף את השקפותיו של ר' עזריה מן האדומים על האגדה.

הספר באר הגולה הוא ספר נפרד מסדרת הספרים הגדולה שהמהר"ל תכנן לכתוב, אך לעיתים יש בו הפניות אל ביאורים שנכתבו בהם. על פי דברי המהר"ל בהקדמתו לספר, הספר נכתב כספר המשך לתפארת ישראל העוסק בתורה שבכתב, ובתורו הוא עוסק בתורה שבעל-פה.

חלקי הספר

הספר מחולק לשבע "בארות" (מאמרים), מלבד ההקדמה:

  • הבאר הראשון - מים קדושים. התמודדות מול הטענה כי חכמי המשנה והתלמוד גרעו ממצוות התורה או הוסיפו עליהן, כתקנות וגזירות חז"ל, על אף האיסור המפורש בתורה "לא תוסיפו ולא תגרעו".
  • הבאר השני - מים טהורים. תשובות המהר"ל על הטענה כי בתקנות וגזירות חז"ל נקבעו דינים ונאסרו איסורים הרחוקים מן הסברה הישרה.
  • הבאר השלישי - מים מתוקים. עוסק בטענה על חז"ל שהרחיקו את פירושי הכתובים מפשטם ובכלל זה על סמך יציאה מכללי הדקדוק והמבטא.
  • הבאר הרביעי - מים חיים. התמודדות עם דברי התלמוד המייחסים לקב"ה פעולות ותכונות אנושיות, כגון תפילה, צורך בקרבן לכפרה, הנחת תפילין, בכי.
  • הבאר החמישי - מים עמוקים. על הטענה כי באגדות התלמוד הובאו בשם חז"ל סיפורים שלאפשרות קיומן אין שחר.
  • הבאר השישי - מים אדירים. תשובות המהר"ל לטענה כי דברי חז"ל הנוגעים במדעים, ברפואות ובסדרי הטבע אינם נכונים.
  • הבאר השביעי - מים טהורים. על הטענה כי בדברי חז"ל נמצאו דברי תוקפנות וזלזול כנגד עמי הארץ והגויים.

במהדורת לונדון נוספו לספר פירושים של המגיד מקוזניץ על שלושה ממאמרי המהר"ל, וכן הספר "דרשות מהר"ל", דרשות שנשא המהר"ל בזמנים שונים. הדרשה הארוכה ביותר היא "דרוש על התורה", אותה נשא בחג השבועות שנ"ב בפראג (יחד עם "דרוש על המצוות").

מהדורות

פירושים

  • באר הגולה למהר"ל מפראג - עם ביאור 'בארה של מרים', מאת הרב מרדכי נויגרשל, ירושלים: הוצאת יהדות מזווית שונה, תשס"ז.
  • באר הגולה - עם פירושים והערות מהרב יהושע דוד הרטמן, שני כרכים, מכון ירושלים, תשס"ג.
  • דבור ומחשבה - באר הגולה - עם פירוש גולה עמוקות, מאת הרב שלמה טולידאנו, הוצאת הספרייה הספרדית.

דפוסים

  • פראג, שנ"ח (1598; דפוס ראשון).
  • נובידבור, תקס"ד (1804).
  • זיטומיר, תר"כ (1859).
  • לונדון, תשכ"ד (1964).
  • ירושלים, הוצאת תפארת (יחד עם הספרים 'נר מצווה' ו'אור חדש'), תשע"ה (2015).

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

  • ויקיטקסט באר הגולה (מהר"ל), באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים

    1. ^ על אופן הניקוד של השם, ראו אליאב פרינס, ספר "באר הגולה" למהר"ל - כיצד יש לקרוא את שם הספר?, המעיין תמוז תשע"ב; אלי גורפינקל, "באר הגולה" למהר"ל מפראג – השם ומשמעותו, קונטרס ד, תשע"ג
    2. ^ שער הדפוס הראשון
    Talmud set.JPG ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות תורנית. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
    Logo hamichlol 3.png
    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רשימת התורמים
    רישיון cc-by-sa 3.0