בבתא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בּבּתא בת שמעון[1] (104-?) הייתה בעלת קרקעות אמידה בעין גדי לאחר חורבן בית שני. היא מתה במהלך מרד בר כוכבא במצור על מערת האיגרות. למרות שלא הייתה דמות היסטורית חשובה, ארכיון המסמכים שהותירה אחריה במערה הוא מקור ראשון במעלה להבנת החיים היומיומיים, הכלכליים והמשפטיים בתקופתה. מתוכו מתגלה דמותה כדוגמה לעצמאות נשית בעולם היהודי העתיק.

תולדות חייה

בבתא נולדה בשנת 104 לערך כבת בכורה או בת יחידה להורים אמידים בשם שמעון ומרים בעיירה מחוזא, בסביבות העיר צוער, על חופו הדרום-מזרחי של ים המלח. היישוב, כפר מעורב של נבטים ויהודים, שכן בממלכה הנבטית, ובשנת 106 עם כיבוש הממלכה בידי הרומים, נכלל בפרובינקיה ערביה. השם בבתא הוא כנראה הצורה הנקבית של השם הגברי המוכר בבא, שפירושו בארמית "שער". בבתא ירשה מהוריה במותם מטעי תמרים בצוער. על אף מעמדה, לא ידעה בבתא כתוב, ואת עסקיה ניהלה בעזרת רשמים.

בבתא נישאה והתאלמנה פעמיים. בעלה הראשון היה ישוע בן יהוסף, לו ילדה בן שנקרא גם הוא ישוע. עם מותו של בעלה החלה בבתא לנהל מאבקים משפטיים ממושכים מול בני משפחתו בעניין חזקתה על ישוע בנה, הסדרי המזונות שלו וחלקה בירושה. בעלה השני היה יהודה בן אלעזר, המכונה כתושיון, ששימש כאפוטרופוס שלה. יהודה היה בעל מטעים אמיד מעין גדי, והיה נשוי לאשה נוספת בשם מרים בת בעיין שילדה לו בת בשם שלומציון. ככל הנראה עברה בבתא להתגורר בעין גדי.

יהודה חלה ומת בשנת 130 לספירה מבלי שהוליד ילדים לבבתא. מטעי התמרים שלו בעין גדי עברו לרשות בבתא בתוקף הסכם הנישואין ביניהם כערובה כנגד חובותיו של יהודה.

גורלה במרד בר כוכבא

לקראת תום מרד בר כוכבא, בשנת 135, נשלחו יחידות רומיות להחריב את היישובים היהודיים בבקעת ים המלח. חלק מתושבי עין גדי ברחו למערות בצוקי קניון נחל חבר והתחבאו שם. בבתא נמלטה מעין גדי, ככל הנראה בלוויית ישוע בנה, מרים צרתה, שהייתה אחותו של יהונתן בן בעיה (בר בעין), מנהיג המורדים בעין גדי, ובתה של מרים, שלומציון. היא נטלה עמה את מסמכיה, מפתחות ביתה, ומספר חפצי ערך וצרכי איפור. הם הסתתרו במערה שנקראה ברבות הימים "מערת האיגרות", שכן נמצאו בה איגרות של שמעון בר כוכבא. את חפציה הטמינה בעומק המערה. חיילי הצבא הרומי הקימו מחנה מעל הצוק וצרו על המערה. ככל הנראה, כל יושבי המערה מתו ברעב ובצמא, ואיש לא שב לאסוף את המטמון במערה.

עצמותיה של בבתא היו כנראה בין עשרים השלדים שנמצאו במערת האיגרות. רוב השלדים טמונים עדיין בנקיק במערה, מספר קטן של עצמות שאוחסנו במחסני רשות העתיקות, נקברו על ידי הרב שלמה גורן בטקס ממלכתי במאי 1982 בקברות המורדים מעל נחל חבר.

ארכיון בבתא

שטר קניין על ארבעה מטעי תמרים בבעלות בבתא

הארכיון התגלה על ידי צוות בראשות הארכאולוג יגאל ידין בשנת 1960 במערת האיגרות בנחל חבר. הארכיון הכיל 35 מסמכים משפטיים: שלושה בארמית, ששה בנבטית, 17 ביוונית ותשעה נוספים ביוונית עם תוספות וחתימות בארמית או בנבטית.[2] המסמכים היו ממוינים לנושאים וגלולים בתוך שקיק עור שהונח בסל נצרים. הסל הוחבא בנקיק עמוק במערה שנאטם על ידי המחביא. בין המסמכים היו כתבי מכר, חוזי חכירה, כתובות נישואין של בבתא ושל שלומציון בת יהודה, הסכמי אפוטרופוסות ומזונות של ישוע בן בבתא, וזכויות שימוש במים לצורכי השקיה. חלק מן המסמכים מופיעים בשני העתקים או גם בתרגום ליוונית. מעמדה הכלכלי העצמאי של בבתא מתחוור מן העובדה שהלוותה לבעלה כספים.

הכתובה

בין התעודות שנמצאו בארכיון, הייתה גם הכתובה של בבתא, שנשמרה היטב ונעטפה בנפרד. כתובה זו היא אחת משלוש בלבד הידועות לנו מתקופת התנאים. על גב הכתובה כתוב: "כתבת בבתא ברת שמעון". תאריך הכתובה ניזוק ולכן קשה היה לדעת אם היא מנישואיה הראשונים או השניים, אולם סכום הכסף שניתן לה מידי בעלה היה "צורין מאה", שעל פי ההלכה הוא הסכום המגיע לאלמנה או גרושה. נוסחת הפתיחה של הכתובה אומרת שהנישואין נערכים "כדין מושה ויהודאי" (ולא "כדת משה וישראל"), כפי שנזכר גם במשנה ובתלמוד הירושלמי.[3][4] מתוך אחד מסעיפי הכתובה, משתמע כי היא נרשמה בנוסח יהודה (שכלל את עין גדי) ולא בנוסח ירושלים והגליל, כפי הנאמר במשנה.[5][6]

חפצי החן

בתוך הסל בו נטמן הארכיון נמצאו גם מפתחות, ראי נחושת מעוטר, סנדלים, קופסת תכשיטים ממתכת ממורטת ובקבוקון בושם אפרסמון. כמו כן נמצאו במערה צלחות וקערות רומיות יקרות מתוצרת אלכסנדריה שהשתייכו אולי לבבתא.

מקומה בתרבות

הזואולוג גיורא אילני קרא למספר נמרים במדבר יהודה על שמה ועל שם בני משפחתה הקרובה - בבתא, שלומציון וכתושיון.

עץ משפחה

מנשהכתושיון
 
 
 
 
 
יוסף
 
מנחם
 
יהודה
 
 
 
 
 
 
יהוסף
 
מרים
 
שמעון
 
אלעזרבעיהסומלא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ישוע[א]
 
 
 
בבתא
 
יהושע
 
יהודה[ב]
 
מרים[ג]
 
יהונתן[ד]
 
חנניה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ישוע
("היתום")
יתומים[ה]שלמציון
 
 
 
 
 
 
 
יהודה
(קימבר)
 
 
 
 
 
 
 


ראו גם

לקריאה נוספת

  • יגאל ידין, החיפושים אחר בר כוכבא, פרק שישה עשר - חייה ומשפטיה של בבתא המופלאה, עמודים 222-253.
  • נעמי וישניצר, "נחל חבר: סיפור בשני חלקים מתקופת בר כוכבא", ספרית פועלים, תשל"ט 1978
  • חנן ‫ אשל, מעשה במשא ומתן על מטע: עיון בשתי תעודות נבטיות מהארכיון של בבתא בת שמעון, ‫מחקרי יהודה ושומרון יז, 2008, עמ' 103-120
  • מגן ברושי, סיפורה של בבתא : תולדותיה, ארחות חייה ושיגרתם‬, קשת החדשה 14, (2005), עמ' 57-68 ‬
  • יעקב פולוצקי,‫ שלוש תעודות מארכיונה של בבתה בת שמעון בא"י במאה הב’ לסה"נ, ארץ-ישראל ח (תשכז), 1960, עמ'46-51
  • חנן אשל, מה הביא את בבתא לברוח למערת האיגרות- הצעה אלטרנטיבית, בתוך: ח' אשל וב' זיסו (עורכים), חידושים בחקר מרד בר כוכבא, רמת גן, תשס"א עמ' 105-109

קישורים חיצוניים

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

הערות שוליים

  1. ^ ביוונית: Βαβαθα
  2. ^ יגאל ידין, החיפושים אחר בר-כוכבא, עמ' 229.
  3. ^ משנה, מסכת כתובות, פרק ז', משנה ו': "דת משה ויהודית"; תלמוד ירושלמי, מסכת כתובות, פרק ד', הלכה ח': "כדת משה ויהודאי".
  4. ^ יגאל ידין, החיפושים אחר בר-כוכבא, עמ' 237.
  5. ^ משנה, מסכת כתובות, פרק ד', משנה י"ב.
  6. ^ יגאל ידין, החיפושים אחר בר-כוכבא, עמ' 239.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0


שגיאת ציטוט: קיימים תגי <ref> עבור קבוצה בשם "hebrew", אך לא נמצא תג <references group="hebrew"/> מתאים.