בובאל קוקה
 בובאל קוקה
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| משפחה: | פריים |
| תת־משפחה: | בובאלים |
| סוג: | בובאל |
| מין: | בובאל איילי |
| תת־מין: | בובאל קוקה |
| שם מדעי | |
 Alcelaphus buselaphus cokii
| |
| תחום תפוצה | |
| |
בובאל קוקה (שם מדעי: Alcelaphus buselaphus cokii; מכונה גם "קונגוני"), הוא אחד מששת תת-המינים של בובאל איילי החי בדרום מזרח אפריקה, ותואר לראשונה בשנת 1884. ברוב הטקסונומיות מתייחסים אליו עדיין כתת-מין של הסוג בובאל (הנחשב כסוג ומין יחיד). תת-מין זה קטן יחסית, ודומה במבנה גופו וקרניו לבובאל טורה ובובאל סוואיני. בצבעי גופו הוא מזכיר יותר את בובאל ליכטנשטיין שחפף איתו בעבר במרכז טנזניה.
מאפיינים
בובאל קוקה מתאפיין בזוג קרניים גדולות וספירליות המתחלקות ל-3 צורות עיקריות: 1) צורת סוגריים ("{"), הקרן צומחת לכיוון מעלה באלכסון, מתעגלת וממשיכה לצדדים - אם כי לא בקיצוניות כשל בובאל סוואיני, ולבסוף מתעקלת כלפי מעלה ופנימה עם שפיצים לכיוון אחורה; זוהי הצורה הנפוצה. 2) צורת U רחבה, הקרן צומחת לכיוון מעלה וקדימה תוך כדי עיגול חד שמזכיר במקצת את קרני בובאל ליכטנשטיין; גם צורה זאת די נפוצה. 3) צורת ירח, הקרן צומחת בעיגול לכיוון הצדדים ומעלה בדומה לקרני דאמאליסק הסהר. כשני שלישים מהקרן עבים בצורה אחידה פחות או יותר, ואילו השליש האחרון הופך בהדרגה לצר עד שמסתיים בשפיץ חד. המרחק בין הקרניים משתנה בין הבסיס לקצוות ותלוי בעיקר במבנה הקרן: בצורת הסוגריים הן יהיו רחוקות פי-8 מהבסיס, בעוד שבצורות האחרות המרחק שווה בין הבסיס לקצוות. הקרן מחורצת בסביבות 14-10 טבעות גדולות במרווח גדול בין אחת לשנייה, ובחריצים דקים בבסיס הקרן; אזור השפיץ נשאר חלק. צבע הקרניים של תת-מין זה שחור-כחלחל, חלודה כהה\בהיר ואפור כהה\בהיר. אין הבדל בולט בין קרני הזכרים לנקבות.
הפרווה של בובאל קוקה חלקה ומבריקה, ומורכבת משערות קצרות ודלילות. צבע הפרווה בהיר למדי ונע בין חום צהבהב בהיר לחום אדמדם עד קפה עמוק בצדדי הבטן, המותניים והצוואר. החלק האחורי של הגב נוטה להיות כהה מן השאר. הגחון, החזה, והעכוז נוטים לצבע חיוור - צהבהב חולי או לבן קרמי. צבע הרגליים משתנה בין חום בהיר בצד החיצוני, ללבנבן בצד הפנימי, כשעל הברכיים יש לפעמים כתמים שחרחרים. הצבע של הזנב בהיר בתחילתו, ומסתיים בציצת שיער מברשתנית וארוכה בצבע שחור. ישנם פרטים עם צבע אחיד בכל הגוף.
צבע הראש של בובאל קוקה משתנה בין צהבהב באזור הלחיים, לחום בהיר\כתמתם\אדמדם כהה במצח והחרטום. הצבע מתפשט גם לאזור הלוע והשפתיים על פי רוב בגיל מבוגר. מעל העיניים יש קצוות שיער בהירות שיוצרות מראה של "גבות", ומזכירות קצת את הפס הלבן שאצל בובאל מערבי. מלבד זאת בובאל קוקה חסר סימוני פנים בולטים. הצד הפנימי של האוזניים לבנבן, והצד החיצוני חום או אדמדם בהיר.
כשאר תת-המינים, בובאל קוקה בעל גוף רחב וארוך, צוואר קצר, חרטום מוארך ו"עוקץ קרן" בולט וייחודי. יש לו גבנון קטן בכתפיים, רגליים ארוכות וחזקות, בלוטות ריח גדולות ואף מחורץ בצורת "U". הוא בין הקטנים שבתת-המינים. אין הבדל בולט בין הזכרים לנקבות.
מידות הגוף של בובאל קוקה
גובה הכתפיים: כ-120 ס"מ.
אורך ראש וגוף: כ-245 ס"מ.
אורך הקרניים: 60 ס"מ.
אורך הזנב: 70-45 ס"מ.
משקל: 150-120 ק"ג.
.jpg)
בובאל קוקה מצוי בצפון ומרכז טנזניה (מחוזות: ארושה, דודומה, מניירה, קילימנג'רו, מארה, מבנזה, שיניינגה, סינגידה, טאבורה, טאנגה), ודרום קניה (מחוז החוף, מחוז עמק ריפט, מחוז ניאנזה, מחוז המערב ומחוז המזרח). בצפון מערב קניה במחוז עמק ריפט מצויה אוכלוסייה גדולה יחסית של הכלאיים "בובאל קנייתי".
כרוב תת-המינים, בובאל קוקה מאכלס אזורים מישוריים - בעיקר ב"סוואנות הסרנגטי" (סוואנות יבשות המאפיינות את דרום מרכז אפריקה) וכן חורשים דלילים וסוואנות שיחים דוקרניות. הטמפרטורות בתחומי מחייתו 30-20 מעלות, וכמות המשקעים הממוצעת 1,000-250 מ"מ לשנה.
האקולוגיה שלו דומה לשאר תת-המינים: פעיל בקבוצות של 5 עד 20 פרטים, עם שיא של פעילות בשעות הבוקר והערב, ומנוחה בשעות הצהריים החמות. תזונתו מורכבת ברובה מעשבים ירוקים וטריים, אך בעונות יבשות בעשבים באיכות נמוכה יותר. במקומות בהם יש שפע במזון ניתן לראות עדרים של עד 300 פרטים. בדרך כלל בעונת היובש בובאלי קוקה מצטרפים לנדידה הגדולה מסוגה בעולם לאזורים עשירים במזון ומים לצד גנו כחול, זברה מצויה, צבי תומסון, איילנד מצוי, אימפלה, ועוד. הוא מסוגל לרוץ במהירות של עד 80 קמ"ש. הזכרים הבוגרים טריטוריאליים, ומנסים לתפוס לעצמם שטח אותו הם מסמנים בצואה, שתן, ובלוטות ריח. הריונה של הנקבה נמשך כ-8 חודשים לאחריהם נולד עגל יחיד השוהה בימיו הראשונים בסבך. צבעו חיוור אף יותר משל הבוגרים והוא דומה מאוד לעגלי דאמאליסק הסהר. עד גיל 3 חודשים קרניו מתחילות לצמוח, ופרוותו מקבלת גוון כהה יותר. הוא נגמל לאחר ארבעה חודשים, ומגיע לבגרות משנה וחצי עד שנתיים וחצי כשעד אז הוא צמוד בדרך כלל לאימו. תוחלת חייו כ-19 שנים.
בובאל קוקה מסווג על ידי IUCN במצב השימור "ללא חשש" (LC) ובכך הוא נחשב במצב הטוב ביותר מבין תת-המינים של הבובאל האיילי. עם זאת, הוא חווה בעבר הרס בית גידול נרחב שגורם למגמת אוכלוסייתו להיות בירידה. הוא מצוי כיום בעיקר באזורים מוגנים: אזור השימור נגורונגורו, הפארק הלאומי סרנגטי, "הפארק הלאומי טראנגירה" ו"הפארק הלאומי ארושה" בטנזניה, "הפארק הלאומי מזרח צאבו", "שמורת אמבוסלי", ושמורת מסאי מארה בקניה. אומדן האוכלוסייה העולמי של בובאלי קוקה נאמד בכ-42,000 פרטים.
קישורים חיצוניים
- בובאל קוקה, באתר ITIS (באנגלית)
- בובאל קוקה, באתר NCBI (באנגלית)
- בובאל קוקה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- בובאל קוקה, באתר GBIF (באנגלית)
- תמונות(הקישור אינו פעיל) של בובאל קוקה (13 הראשונות) באתר ARKive.
- מידע מפורט יותר ניתן לראות בערך בובאל.
הערות שוליים
