מסאי מארה
 | |
| מבט על השמורה מהאוויר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תאריך הקמה | 1961 |
| נתונים ומידות | |
| שטח | 1,510 קמ"ר |
| מיקום | |
| מדינה | קניה, אפריקה |
| קואורדינטות | 1°29′24″S 35°8′38″E / 1.49000°S 35.14389°E |
מסאי מארה היא שמורת טבע גדולה השוכנת בדרום - מערב קניה, אפריקה. שמורת מסאי מארה מהווה חלק מאזור הסרנגטי. שם השמורה מגיע מבני המסאי, התושבים והילידים המקומיים של המקום, וכן מנהר המארה שעובר בשמורה.
היסטוריה
בתחילה, כאשר הוקמה בשנת 1948 כמקלט לחיות בר, כללה השמורה רק 520 קמ"ר משטחה הנוכחי כיום, כולל משולש המארה. השטח הורחב ל-1821 קמ"ר בשנת 1961 והפך לשמורת טבע. חלק מהשמורה קיבל מעמד של שמורת טבע לאומית בשנת 1974, ו-159 הקמ"ר הנותרים הוחזרו לרשויות המקומיות. שטח נוסף בגודל 162 קמ"ר הוסר מהשמורה בשנת 1976, וגודל השמורה הוקטנה ל-1510 קמ"ר בשנת 1984.
תיאור השמורה
מסאי מארה מוכרת בעיקר בזכות אוכלסיית בעלי החיים המגוונת והמיוחדת שבה, החל מצ'יטות ואריות ועד חיות אוכלי עשב, פילים, תאואים אפריקנים, וג'ירפות, וכן בגלל הנדידה הגדולה של מיליוני אילנדים, זברות, צבאים, דאמאליסקי הסהר, בובאלי קוקה, ובעיקר גנואים כחולים ועוד חיות רבות אחרות היוצאות לנדידה בעקבות הרעמים והגשם במשך החודשים ספטמבר ואוקטובר, בחיפושם אחר מקורות מזון חלופיים. שטחה של השמורה הוא כ-1510 קילומטרים רבועים, וככזו, היא אמנם אינה השמורה הגדולה בקניה, אך המפורסמת והידועה שמבניהן. השמורה כולה נמצאת בשבר הסורי אפריקני המשתרע מהמזרח התיכון - סוריה, ועד מדינות אפריקה. פני השטח של השמורה מישוריים ברובם כמו רוב הסוואנה האפריקאית, אולם מדי פעם מבצבצים תילי אדמה מעל הקרקע. באזור הדרום מזרחי של השמורה, שתולים בעיקר עצי שיטה רבים.
בחלקה המערבי של השמורה האדמה פורייה יותר וקיימים מקורות מזון רבים יותר, ולכן מטבע הדברים שם מתרכזים עיקר בעלי החיים במסאי מארה. בצד זה, תוחם את השמורה מתלול אסויט אולולולו (Esoit Oloololo, או סיריה - Siria). באזור זה גם נמצאים פחות תיירים היכולים להפריע לחיות וכן מקורות מי שתיה בעונות מסוימות בשנה. הגבול המזרחי ביותר של השמורה נמצא 244 קילומטרים מניירובי בירת קניה, וזהו האזור שבו מבקרים הכי הרבה תיירים.
בעלי חיים ותיירות
בגלל העובדה שהשמורה ממוקמת באזור נוח יחסית למחיה, במקום שבו יש אספקת מים ומזון וכן עצים ושיחים בכמות סבירה יחסית לאקלים האפריקאי הצחיח, במסאי מארה אוכלוסיית בעלי חיים מגוונת מאוד, החל מטורפים וכלה באוכלי עשב.
השמורה מוכרת באוכלוסיית האריות הנמצאים בה בכמות גדולה. בנוסף לכך, כל מין מחמשת הגדולים (באנגלית "Big Five") (אריה, פיל, תאו אפריקני, נמר וקרנף) נמצא בכמות זו או אחרת בשמורה, אף על פי שאוכלוסיית הקרנף צר-השפה נמצאת בסכנת הכחדה, עם 37 פרטים ששוחררו לטבע בשנת 2000. היפופוטמים נמצאים גם הם בקבוצות גדולות בסביבות נהר המארה ונהרות קטנים אחרים.
קיימות גם קבוצות של ברדלסים, אולם מספרם הולך ופוחת בעקבות תיירים ועוברי אורח המפריעים לחייהם ולציד שלהם וכן בגלל פגמים גנטיים הקימיים בקרב אוכלוסיית הברדלסים באזור. כמו בסרגנטי, גם במסאי מארה בעלי החיים הנפוצים ביותר הם הגנואים, ומספרם בשמורה מוערך בכמה מיליוני פרטים. בסביבות חודש יולי, כל שנה, בעלי חיים מגושמים אלה מהגרים צפונה בחיפושם אחר מקורות מזון ומקומות מרעה, וחוזרים לדרום השמורה בסביבות חודש אוקטובר. בנדידה זו רבים מבעלי החיים מתים, כתוצאה מתשישות, טביעה בעוברם את הנהר או טריפה על ידי אריות, ברדלסים ונמרים, או אף תנינים המחכים להם בעוברם את נהר המארה בשחייה. בנוסף לכך, נמצאים במסאי מארה מיני צבאים ואנטילופות שונות, וכן עדרים גדולים של זברות, ג'ירפות ועדרי פילים. השמורה היא גם מוקד מחקר עיקרי להרגלי הצבועים הנקודים ואורחות חייהם. במסאי מארה חיות גם למעלה מ-450 מיני ציפורים ועופות שונים.
מסאי מארה היא שמורה ייחודית מאוד בגלל העובדה שחיים בה יחדיו, מזה מאות שנים, בני המסאי יחדיו עם בעלי החיים הפראיים. המסאים אינם פוחדים מבעלי חיים והם מסתובבים באזורם ללא נשק חם כלשהו. מאז ומתמיד התקיימו המסאים יחד עם החיות, וביססו את כלכלתם וכל חייהם על צייד חיות וניצולן. ממשלת קניה, שהיא למעשה האחראית הרשמית לשמורה, מתחשבת בכך, ונתנה למסאי מארה מעמד של שמורת טבע מיוחדת, כך שעל אף שצייד אסור לזרים, למסאים מותר לצוד בעלי חיים ולנצלם למחייתם, כך שאורח חייהם ישמר.
במסאי מארה ישנם מספר אכסניות ובתי מלון, וקיימות מספר אטרקציות תירותיות, המפורסמת שמבניהן האפשרות לטוס בכדור פורח ממעל ולצפות בנדידה הגדולה של מיליוני בעלי חיים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- מיני ציפורים במסאי מארה
- דר. אסף רוזנטל, הנדידה נעצרה, הפרסתנים הגדולים לא יגיעו השנה לשמורת מסאי מרה בקניה, באתר "הידען", 19 במרץ 2013
