בוברקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף בויבריק)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בוברקה
Бібрка
חורבות בית הכנסת בבוברקה
חורבות בית הכנסת בבוברקה
מדינה אוקראינהאוקראינה אוקראינה
אובלסט מחוז לבובמחוז לבוב לבוב
שטח 5.14 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 3,781 (2011)
קואורדינטות 49°37′N 24°14′E / 49.617°N 24.233°E / 49.617; 24.233

בוברקהאוקראינית: Бібрка; בפולנית: Bóbrka; בגרמנית: Prachnik; ביידיש: בויברקע) היא עיר במחוז לבוב במערב אוקראינה. במהלך תולדותיה הייתה העיר בשליטת ממלכת פולין (1569-1385) (אנ'), האיחוד הפולני-ליטאי, האימפריה האוסטרית, האימפריה הרוסית וברית המועצות. יש סברה ששם העיר נובע מהבונים ששוכנים בביצות בנהרות הסמוכים והיוו מטרה לציד בימי הביניים.

תולדות היישוב

לראשונה מוזכר שמה של העיר במסמכים משנת 1211, בהתייחסות לכפרים באזור גליציה וווהלין. במאה ה-15 קיבלה בוברקה זכויות עיר מהמלך קז'ימייז' הרביעי, והותר לעיר לערוך ירידים פעמיים בשנה ולייצר בירה. בסוף המאה חרבה העיר בשרפה. רק בתחילת המאה ה-17 השתקמה העיר, אך ב-1638 עדיין קיבלה מהסיים פטור זמני מתשלום מיסים. פלישות השוודים באמצע המאה ה-17 גרמו שוב לחורבנה של בוברקה. ורק באמצע המאה ה-18 שוב השתקמה.

במאה ה-19 הוקמו בעיר בתי ספר ומפעל טקסטיל, וחיו בה כ-3,000 תושבים. לאחר מלחמת העולם הראשונה הייתה בוברקה חלק מהרפובליקה העממית של מערב אוקראינה שהתקיימה פחות משנה. לאחר מכן הייתה בוברקה חלק מהרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית בברית המועצות. בתקופת השלטון הסובייטי הוקם בעיר בית כלא לאויבי המשטר.

יהודי בוברקה

תולדות הקהילה

בשנת 1717 שילמה הקהילה היהודית בעיר מס גולגולת של 473 זהובים, והייתה כפופה לקהילת לבוב. במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-18 התכנסו בעיר ישיבות מטעם ועד ארבע הארצות. יהודי העיר עסקו ברובם במסחר ובפונדקאות.

החל משנות ה-80 של המאה ה-19 היגרו רבים מיהודי העיר לארצות הברית. רוב יהודי העיר היו מחסידות בלז, ומיעוטם מחסידות סטרטין. בשנת 1895 קמה בעיר אגודת "אהבת ציון", וב-1908 הוקם בעיר סניף של פועלי ציון.

במהלך מלחמת העולם הראשונה סבלו יהודי העיר במיוחד בעת הכיבוש הרוסי, כאשר החיילים הרוסים שרפו בתים רבים של יהודים, לרבות כל בתי התפילה בעיר, למעט בית הכנסת הגדול. כמו כן, האוכלוסייה המקומית בעיר השתתפה בביזת בתי היהודים, ויהודי העיר הואשמו בהרעלת בארות, ובמאי 1919 התעללו חיילי הצבא הכחול ביהודים בעיר.

בין מלחמות העולם פעלו בעיר מפלגות ציוניות, וכן תנועות נוער ציוניות, ובהן השומר הצעיר וגורדוניה, ובשנת 1920 עלו כמה עשרות צעירים מבני העיר לארץ.

ערב מלחמת העולם השנייה חיו בבוברקה למעלה מ-1,800 יהודים. בספטמבר 1939 כבש הצבא האדום את העיר, והשלטון הסובייטי הגלה יהודים רבים לתוככי ברית המועצות.

בשואה

במבצע ברברוסה, ביוני 1941, כבשו הגרמנים את העיר. מיד לאחר מכן, ערכו תושבי העיר האוקראינים פוגרום בו רצחו עשרות יהודים, וכעבור מספר ימים, 63 יהודים נוספים נרצחו בידי הגרמנים.

ביום 10 ביולי צוו יהודי העיר לשאת על זרועם סרט עם מגן דוד, והוקם בעיר יודנרט, אשר נצטווה לספק לגרמנים דברי ערך וסחורות, ולספק יהודים לעבודות כפייה.

באוגוסט 1942 ריכזו הגרמנים בעיר מאות יהודים מיישובים בסביבה, וגירשו כ-2,700 יהודים מהעיר למחנה ההשמדה בלז'ץ, לאחר שהוחזקו שעות רבות בכיכר העיר עם ידיהם על ראשם. מספר הנספים באקציה היה כ-200.

לאחר הגירוש הוקם בעיר גטו, ובדצמבר היו בו כ-1,900 יהודים, לרבות מאות מגורשים יהודים נוספים מהסביבה. כ-1,200 מיושבי הגטו הועברו באותו החודש לבלז'ץ, וכ-140 נרצחו בגטו. לאחר מכן, הוקף הגטו בגדר תיל, והתפתחו בו תנאי רעב קיצוניים, לצד מגיפות.

באפריל 1943 נורו יתר יהודי הגטו, לרבות אנשי היודנרט, בבור שנאלצו לחפור בכפר הסמוך וולובה (אנ'), וכ-160 יהודים הועברו למחנה ינובסקה. לאחר חיסול הגטו, ערכו הגרמנים והאוקראינים מצוד אחר יהודים שהסתתרו ביערות הסמוכים לעיר.

מיהודי העיר שרדו כ-20 איש שהסתתרו ביערות, וכ-40 איש שנמלטו לברית המועצות.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בוברקה בוויקישיתוף

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0