בועל ארמית

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בספרות ההלכה, בועל ארמית הוא יהודי המקיים יחסי אישות עם גויה. קיימים איסורים מדאורייתא ומדרבנן על מעשה זה.

האיסור

קיימים מספר דרגות באיסור בעילת ארמית:

  • איסור נישואין עם גוי. התורה כותבת "וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם, בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ"[1]. לפי הרמב"ם איסור זה חל רק על שבעת העממים, ולפי חלק מהפוסקים האחרים הוא חל על כל הגויים.
  • בעילת גויה, אפילו בצנעה: נאסרה מדרבנן על ידי בית הדין של החשמונאים, מפני ארבע סיבות, לפי רב דימי, שסימנן נשג"א:
    • נידה - הגויות אינן מקפידות על טהרתן ועל נידתן, ואם כן עלול הוא לבוא גם לידי בעילת יהודיה נידה.
    • שפחה - שמא יבוא לבעול שפחה, האסורה מהתורה מדין "לא תהיה קדשה". מי שאינו מקפיד על בעילת מי שאינה יהודייה, עלול גם לבוא לידי בעילת שפחה.
    • גויה - שמא מתוך בעילת הגויה, יבוא גם להתחתן עִמה, ולעבור בכך איסור מהתורה.
    • אשת איש - בבעילת גויה נשואה קיים גם חשש שיבוא לבעול אשת איש יהודייה שאיסורה הוא ביהרג ואל יעבור, למרות שאין יהודי נהרג על בעילת אשת איש גויה. לפי רבין, הסיבה הרביעית היא "זונה" - מכיוון שיש גויות נשואות המזנות מתחת בעליהן, וכאשר הבועל הוא כהן קיים חשש שמתוך בעילת הגויה יבוא גם לבעול זונה יהודייה, האסורה לכהן מהתורה.

בעקבות איסור זה, בעילת גויה בפרהסיה אסורה ביהרג ואל יעבור, מכיוון שהיא נחשבת כאביזרייהו של גילוי עריות שהם כל איסורי יחסי אישות שעונשם מיתה.[3]

גזירת בית דינו של שם

גם ליהודייה אסור לקיים יחסי אישות עם גוי, וגזירה זו תוקנה על ידי בית דינו של שם שפסק על תמר שנחשדה בזנות עם גוי - "הוציאוה ותשרף".

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

"בועל ארמית", מתוך מיקרופדיה תלמודית

הערות שוליים