בורגקונשטאדט
 | |
| כיכר העיר | |
| מדינה |
 גרמניה |
|---|---|
| מדינה |
 בוואריה |
| מחוז | ליכטפלס |
| ראש העיר | כריסטינה פריס |
| שטח | 40.59 קמ"ר |
| גובה | 304 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 6,524 (2012) |
| ‑ צפיפות | 160 נפש לקמ"ר (2012) |
| אזור זמן | UTC +1 |
| www.burgkunstadt.de | |
בּוּרְגְקוּנְשְטַאדט (בגרמנית: Burgkunstadt) היא עיר במחוז ליכטנפלס (אנ') בצפון בוואריה שבגרמניה. היא שוכנת על הגדה הימנית של נהר המיין, 15 ק"מ מערבית לקולמבך (אנ') ו-24 ק"מ צפונית מזרחית מקובורג (אנ').
היסטוריה
העדות הארכאולוגית הקדומה ביותר ליישוב במקום מתוארכת למאה ה-8 והתעודה הכתובה הראשונה על יישוב שם היא מ-13 באפריל 1059 בתקופתו של פרידריך ברברוסה. העיר זכתה בכתב נאמנות ב-27 באפריל 1426 תחת שלטונו של הנסיך פרידריך הבישוף של במברג. היו בעיר כמה התפרצויות של מגפת הדבר ב-1312, 1348, 1448, 1473 ו-1695.
ב-1517 קיבלה העיר את הפרוטסטנטיות אבל ב-1624 חזרה לקתוליות. תושבי העיר תמכו במרד האיכרים ב-1525 אבל הבישופות השלטת ציוותה על בזיזת העיר כעונש והעיר נכנעה ביוני. במלחמת המרקיזים השנייה ב-1533 נכבשה העיר על ידי אלברט אלקיביאדס (אנ') ששרף כמעט את כל העיר.
במלחמת שלושים השנים נכבשה העיר על ידי חיילים שוודים והוחזקה על ידם במשך שנה וחמישה חודשים, מ-1632 ואילך. הדבר גרם לירידה גדולה מאוד בתנאי החיים החיים.
בניין העירייה נבנה ב-1690 והוא אבטיפוס למבנה פרנקוני הבנוי בחלקו מעץ. בזמן מלחמת שבע השנים הוצבו בעיר חיילים פרוסים, דבר שגרם לעוד יותר הרס וביזה. בזמן המלחמות הנפוליאוניות הוכרח הבישוף המקומי להתפטר ב-1802, וממשל העיר נעשה חילוני.
העיר נפתחה לתיעוש עם פתיחת קו רכבת ב-15 בפברואר 1846. נבנה בית חרושת לדודי קיטור ב-1862 וקו הטלגרף הראשון הגיע לעיר ב-1877. העיר התפרסמה בזכות בתי החרושת לנעליים שלה והיא סיפקה מגפיים צבאיים במלחמת העולם הראשונה. אחרי המלחמה סבלה העיר מהאינפלציה המשתוללת שהייתה בגרמניה בשנות ה-20.
בתקופת השלטון הנאצי מונה ד"ר לאו פויזינגר (Leo Feusinger) לראשות העירייה והוא הוביל חרם על יהודים ב-1 באפריל 1933. העיר אימצה בהתלהבות מדיניות אנטי-יהודית. בית הכנסת נבזז ונחרב בליל הבדולח ב-1938, ותושבי העיר האחרונים גורשו לבלז'ץ ולסוביבור ב-24 באפריל 1942, ונרצחו שם.
אחרי המלחמה חזרו בעיר לייצור נעליים אבל הייצור ירד אחרי שבית החרושת האחרון נסגר ב-1990. העיר התפרסמה אחרי כן בבתי הספר התיכוניים שלה.
קישורים חיצוניים
