ביישי
ביישי (ברומנית: băieș ביחיד ו-băieși ברבים) הם קבוצה אתנית, ענף של העם הצועני הנפוצים במרכז אירופה ובדרום מזרח אירופה, שמתאפיינים בשפת אם רומנית (לא רומאני) ובתחומי עיסוק אופייניים. עם תלות באזורי המגורים שלהם, ביישי מכונים בשמות נוספים, כשהשכיח ביותר הוא רודארי (rudari)[1].
השם נגזר מהמילים הרומניות וההונגריות לכורה זהב, שנהג לשטוף במים את החומר ולחשוף כך את המינרל הכבד יותר, הזהב. בעבר זה היה עיסוקם המרכזי של הביישי. בהדרגה הביישי עברו מעיסוק בכריה לייצור כלי בית, בעיקר מעץ, מאמבטים ועד כפות עץ ומכירתם לאיכרים.
היסטוריה
לגבי ביישי יש יותר השערות מאשר עובדות, אבל מרבית החוקרים מסכימים שמדובר בענף של הצוענים, קבוצה עבדים שהועסקו בחיפוש זהב בהרי הקרפטים המערביים עד שלהי המאה ה-16 ומשם היגרו לכל מיני כיוונים. החולקים על מוצאם הצועני העלו כל מיני השערות, בין היתר היותם צאצאי מתיישבים ועבדים שהובאו על ידי הרומאים לעבודות כרייה.
התפוצה
בשלהי המאה ה-16 התחיל גל הגירה של ביישי אל דרום מערב. המהגרים התיישבו בדרום הונגריה ובצפון סרביה וצפון קרואטיה. גל נוסף, שפנה דרומה התיישב בנסיכות ולאכיה ובבולגריה והפונים מזרחה הגיעו עד בסרביה.
לאחר שחרור העבדים בנסיכויות הרומניות באמצע המאה ה-19 יצא לדרך גל חדש של מהגרים ביישי, שפנו אל מרכז אירופה ואל דרום מזרחה ורבים התיישבו בבולגריה. ביישי התיישבו, במספרים קטנים, גם בסלובקיה, סלובניה, מקדוניה הצפונית, יוון, אוקראינה ואפילו הגיעו לארצות הברית וקולומביה, שם הם נקראים לודארי (ludari).
קישורים חיצוניים
- The Roma in Romanian History (ברומנית)
הערות שוליים
