בית בן-גוריון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בית בן-גוריון
(למפת תל אביב רגילה)
Tel Aviv map-plain.png
 
בית בן-גוריון
בית בן-גוריון
חזית הבית
החדר של רננה, קומה ראשונה
חדר אורחים, קומה ראשונה
קטע מהספרייה, קומה שנייה

בית בן-גוריון בתל אביב שימש למגוריהם של ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של ישראל, דוד בן-גוריון, ומשפחתו, בין השנים 1931 ל-1973, בנוסף לצריף בשדה בוקר ולבית ראש הממשלה בירושלים. הבית שוכן בשדרות בן-גוריון 17 בתל אביב.

מבנה הבית

בית בן-גוריון נבנה בשנים 1930 - 1931 על אדמת הקרן הקיימת לישראל, עם הקמתה של שכונת הפועלים הראשונה. את הבית תכנן האדריכל הישראלי דוד טוביה, וכמקובל בשכונות פועלים, הבית כלל דירה אחת בלבד, ומחירו עמד על 350 לירות ארץ ישראליות. הבית הורחב ב-1946, ושופץ ב-1960.

הקומה הראשונה

בקומה הראשונה נמצא חדרה של רננה, בתו של דוד בן-גוריון. חדר זה שימש את בן-גוריון בזמן מבצע קדש כמקלט וכחדר שינה. מחדר זה קיים בן-גוריון תקשורת עם משה דיין, הרמטכ"ל דאז, וממנו קיבל עדכונים לגבי המתרחש.

הקומה השנייה

בקומה השנייה מצויות כארבע ספריות. אחת מהן שימשה חדר עבודה לבן-גוריון, שם הייתה לו פינת עבודה בה כתב ביומנו. בחדר זה היה מותקן גם טלפון מיוחד, שקישר את חדר הספרייה למשרד הביטחון בלבד.

ב-13 במאי 1948 אירח בן-גוריון בספרייה את חברי מנהלת העם: אהרון ציזלינג, יהודה לייב מימון ומשה שרת, שם ליטשו וניסחו את הנוסח הסופי של מגילת העצמאות. למחרת, יצאו מן הבית לבית דיזנגוף בשדרות רוטשילד (אז משכנו של מוזיאון תל אביב), שם הכריז בן-גוריון על הקמת המדינה.

הספריות המצויות בקומה השנייה ידועות בגודלן החריג. בן-גוריון החזיק בספריות אלו למעלה מ-20,000 ספרים שונים, בשפות שונות, העוסקים בעיקר בארץ ישראל, בציונות, בהיסטוריה, תרבויות ודתות שונות, ספרי תנ"ך רבים ועוד. בן-גוריון נתן דגש מיוחד לספרי זכר חללי צה"ל אותם החזיק בבעלותו. הספרים המצויים בספריות כתובים בשפות: עברית, אנגלית, גרמנית, רוסית, צרפתית, ספרדית, טורקית ועוד. ספרים אלה נותנים רקע על תחום העניין והידע של בן-גוריון.

הקומה השנייה כללה גם שירותים וחדר שינה, והיא שימשה באותה תקופה את בן-גוריון בלבד.

הבית כיום

בצוואתו, הוריש בן-גוריון את הבית למדינת ישראל, כשכתב:

אני מצווה למדינת ישראל את ביתי בתל אביב

צוואתו של בן-גוריון

כשלוש שנים לאחר מותו של בן-גוריון, חוקקה המדינה את "חוק בן-גוריון ה'תשל"ז", בו מוצהר כי הבית יהיה פתוח לציבור, וישמש כמוזיאון לזכרו ולהנצחת מורשתו, וכ"מרכז לקריאה. לעיון. למחקר ולפרסום", כמבוקשו של בן-גוריון.

הבית נפתח לקהל הרחב לראשונה ב-29 בנובמבר 1974, וכיום נערכים בו טיולים מודרכים וכנסי עיון, שמטרתם לתאר את דמותו של בן-גוריון ואת פועלו כמנהיג. כמו כן, מוצגים בבית חומרים תיעודיים-היסטוריים, מזכרות, ותארים שקיבל בן-גוריון בהיותו ראש ממשלה.

השדרה בה שוכן הבית, נקראה בתקופת חייו של בן-גוריון "שדרות הקרן הקיימת" ושמה שונה לשדרות בן-גוריון לאחר מותו. השם "שדרות הקרן הקיימת" עבר לרחוב ראשי בשכונות עבר הירקון כך נקרא עד היום.

ראו גם

קישורים חיצוניים