בית הספר המחתרתי לרפואה בגטו ורשה
בית הספר לרפואה בגטו ורשה היה מוסד אקדמי מחתרתי שפעל בגטו ורשה שבפולין מחודש מאי 1941 ועד יולי 1942. הוא היה אחד מבתי הספר המחתרתיים לרפואה שפעלו בפולין בתקופת השואה והכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה, והיה חלק מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ורשה. בבית הספר בגטו למדו כ-500 תלמידים ותלמידות.
רקע
בנובמבר 1939, לאחר כיבוש פולין על ידי גרמניה הנאצית, אסר שלטון הכיבוש על קיום לימודים אקדמיים בה. האוניברסיטאות נסגרו וחלק ממוריהן נאסרו.
כמעט מיד החלו להתארגן ברחבי פולין לימודי רפואה ורוקחות שנערכו במחתרת בתמיכת ממשלת פולין הגולה ששכנה בלונדון שבבריטניה. הלימודים התקיימו בארבע ערים, ופרק הלימודים הקליניים התקיים בבתי חולים ברחבי פולין. הלימודים נערכו תחת שלטון הטרור הנאצי תוך סכנה מתמדת למורים ולתלמידים, שמקצתם נתפסו ונרצחו.
אוניברסיטת ורשה קיימה אף היא לימודי רפואה במחתרת. תוכנית הלימודים בה נבנתה כדי לאפשר לתלמידים ללמוד חומר לימודים של שלוש שנים בתוך שנתיים. קרוב לוודאי שהפעילות הרבה של מורי בית הספר לרפואה באוניברסיטת ורשה הייתה מקור של עידוד לרופאים ולמרצים לרפואה בגטו.[1]
בית הספר לרפואה בגטו
לימודי הרפואה בגטו ורשה באו לעולם תחת מסווה של קורסים ללימודי סניטציה לשם מניעת מחלות מידבקות. קורסים אלו נערכו במסגרת פעולותיו של היודנראט בגטו לשם שיפור המצב הבריאותי הקשה ששרר בו. הרופא הגרמני הראשי בוורשה אישר את פתיחת הקורס, אך הגרמנים אישרו רק לימודים מעשיים וקיימו ביקורות בנדון. לימודים אלו החלו במאי 1941, מספר חודשים לאחר כניסת יהודי ורשה לגטו באוקטובר 1940.
המרצים הראשונים בבית הספר המחתרתי לרפואה היו פרופסור לודוויג הירשפלד ופרופסור יוליוש צווייבאום (פול'), אשר שימש כדיקן.[2] שניהם לימדו בעבר באוניברסיטת ורשה והירשפלד היה מדען בעל שם עולמי. שניהם גויסו למשימה על ידי ראש מחלקת הבריאות של הגטו דוקטור ישראל מייליקובסקי וראש היודנראט אדם צ'רניאקוב, שתמך בלימודי הרפואה ככל שיכול. צוויבאום ארגן את לימודי השנים הראשונות והירשפלד היה אחראי ללימודים המתקדמים. בסך הכל לימדו בבית הספר לפחות 14 מרצים.
דוקטור לודוויג שטבהולץ שימש לפני המלחמה כעוזרו של פרופסור אדוארד לוט הפולני, מומחה לאנטומיה. שטבהולץ פנה אל לוט ובסיועו הסכים סנאט אוניברסיטת ורשה להכיר בבית הספר לרפואה בגטו כמוסד אקדמי לכל דבר ותלמידיו הוכרו כתלמידי האוניברסיטה. האוניברסיטה קיימה עם בית הספר בגטו שיתוף פעולה מקצועי ומנהלי. פרופסור פרנצ'ישק צ'ובלסקי (פול') מונה כאחראי מטעם אוניברסיטת ורשה על בית הספר לרפואה בגטו.
לתלמידים נדרש על פי החוק בפולין אישור בחתימת מרצה בדרגת פרופסור על סיום הלימודים במקצועות הרפואה הבסיסיים. לצורך כך מינה פרופסור לוט באישור סנאט האוניברסיטה את שטבהולץ ומרצה נוסף לפרופסורים כדי שיוכלו לתת את האישורים הנדרשים. רשימות התלמידים הועברו אל משרדי האוניברסיטה ששכנו מחוץ לגטו.
בשל המחסור הכללי נגבה מהתלמידים שכר לימוד. הם שילמו כ-60-40 זלוטי לחודש וחלקם לא שילמו דבר. למרצים שולם שכר של 200-300 זלוטי לחודש.[3]
פרופסור הירשפלד העיד כי עמיתו פרופסור צוויבאום התייחס לתפקידו הלימודי בצורה פורמלית והאמין שבהמשך לימודי התלמידים יובאו בחשבון הקורסים שילמדו. להירשפלד לעומתו הייתה לדבריו נבואת הלב שרוב תלמידיו לא יזכו לסיים את לימודיהם, והוא ביקש להעניק להם בהרצאותיו פיצוי על סבלותיהם וחוויה מדעית ורוחנית.[4]
המניעים של מורי בית הספר לרפואה לקיים את הלימודים בו היו רגילים - קיום מאגר של מרצים מוכשרים ותלמידים מעוניינים ללמוד וכן מטופלים רבים שנזקקו לטיפול - אבל הם גם חשו אחריות רבה כלפי הצורך לפעול על מנת להכשיר רופאים נוספים ולבנות את דור העתיד של הרופאים היהודים והיו מסורים מאד לתלמידיהם. לתלמידים בבית הספר היוו הלימודים מקור לתחושת נורמליות ולעניין בחייהם בגטו, מעין נחמה על המציאות הנוראה והמסוכנת סביבם ובריחה ממנה. מקצת הניצולים מבית הספר גם ראו בהקמתו צורה של מרד בדיכוי הגרמני. קיום בית הספר גם היווה תרומה לשמירת המוראל בגטו.[5]
מורי בית הספר ותלמידיו היו שותפים בעריכת מחקר הרעב בגטו.
הלימודים
הלימודים התקיימו בגטו במספר אתרים לרבות מבנה שהיה בעבר בית ספר תיכון. בנוסף לכיתות הייתה בו מעבדה ובה ציוד מיושן ללימודי ביולוגיה וכימיה. ציוד לימוד נוסף וספרים הוברחו מהאוניברסיטה אל תוך הגטו. פרופסור לוט הגיע מדי שבוע אל הגטו באמתלה של סיוע לקורסי הסניטציה שאישרו הגרמנים. הוא נשא עמו את חומרי הלימוד והספרים תוך סיכון עצמי גדול והנחה את דוקטור שטבהולץ כיצד ללמד. ספרים ועזרי לימוד אחרים, שנמצאו בצמצום, הועברו בין הסטודנטים בתורנות.[6]
הלימודים הקדם-קליניים תוכננו להימשך שנתיים והלימודים הקליניים ארבע שנים. הלימודים הקדם קליניים כללו פיזיקה, ביולוגיה, כימיה, היסטולוגיה, אנטומיה (גם במסגרת נתיחות של נפטרים בגטו) ופרמקולוגיה והיו זהים לקורסים הבסיסיים שנלמדו באוניברסיטת ורשה. הלימודים התקיימו בשעות הערב (חמש עד שמונה). הם כללו הרצאות ומעט ניסויים במעבדה. בנוסף לכך עבדו התלמידים בשעות היום בבתי החולים ומוסדות הרפואה האחרים בגטו.
ההרצאות לתלמידים ניתנו בפולנית במסווה של הקורסים לתברואה. על כן החל כל שיעור בנושאים של מחלות זיהומיות, חיסונים ומגפות, ובהמשך עברו המרצים ללמד את חומר הלימודים האסור על ידי הגרמנים. חומר לימוד על מחלות מידבקות פוזר בכיתות הלימוד וחומרי חיטוי רוססו בהם כדי להגביר את ההסוואה. כל המשתתפים בשיעורים היו מודעים לסיכון הרב שבעריכתם.
הלימודים התקיימו כמובן בתנאים הנוראים ששררו בגטו. בכיתות שרר קור רב, לעיתים לא היה חשמל והלימודים נערכו לאור מנורות ונרות, והופסקו כל אימת שנשמע רעש חשוד בקרבתם. התלמידים התקשו לנוע בין אתרי הלימוד בשל העוצר הלילי ואלימות שומרי הגטו.
בגטו נמצאו כשלושים תלמידים שכבר סיימו את לימודי השנים המוקדמות ברפואה. עבורם אורגנו לימודים בשנים הקליניות, שמומנו על ידי היודנראט. הם התקיימו במוסדות הרפואיים של הגטו בסיועם של בכירי הרופאים שעבדו בהם ובתנאים הקשים ששררו בהם. התלמידים התנסו בהם בעבודה מעשית רבה יותר מאשר בלימודים קליניים רגילים לרפואה. הם נתנו זריקות וכתבו מרשמי תרופות ותפקדו גם כאחים. בנוסף הוקמה עבורם מעבדה מיוחדת, שהצטיינה בעזרי הלמידה שלה, בציודה המדעי המתקדם (שנרכש גם בעזרת הג'וינט) וכן בניקיונה. מראה המעבדה היה מרשים ובתנאים ששרו בגטו הוא עורר השתאות ותחושת שיבה לציוויליזציה.[7]
תלמידי בית הספר לרפואה בגטו נבחנו ככל האפשר במבחנים רגילים, בכתב ובעל פה. מבחני סוף השנה הראשונה התקיימו ב-20 בינואר 1942.
הלימודים בבית הספר לרפואה בגטו פסקו בעקבות האקציה הגדולה בגטו שהחלה ביולי 1942, אשר במהלכה נשלחו יותר מ-250 אלף מיושביו להשמדה במחנה טרבלינקה.
מרצים בבית הספר
- דוקטור אמיל אפלבאום - המעבדה ללימודי שנים מתקדמות
- פאול בורנשטיין
- פרופסור אדם דרוזדוביץ' - עוזר לפרופסור הנריק מקובר
- פרופסור לודוויג הירשפלד (1884-1954) - בקטריולוגיה
- הנריק לבנפיש ווינארובסקי (1894-1956)
- דוקטור ברוניסלב וישינסקי (ברנרד וקסמן) (1909-2009)
- פרופסור היליי לקס - כימיה פיזיקלית
- פרופסור הנריק מקובר (1904-1964) - פיזיולוגיה
- דוקטור יוליאן פלידרבאום (1898-1943) - המעבדה ללימודי שנים מתקדמות
- דוקטור הנרי פניגשטיין - אנטומיה ופתולוגיה
- דוקטור יוליוש צווייבאום (1887-1959) - היסטולוגיה
- פרופסור מצ'יסלב צנטנרשוור (1874-1944) - כימיה
- הנריק שטבהולץ (1882-1941)
- דוקטור לודוויג שטבהולץ (1911-2007) - אנטומיה
- דוקטור יוסף שטיין (1904-1943) - מחלות מידבקות
- ולדיסלב שטרלינג (1876-1943) - מחלות ילדים
לאחר המלחמה
חלק ממורי בית הספר לרפואה בגטו נותרו בחיים לאחר המלחמה, ובהם פרופסור הירשפלד. פרופסור אדוארד לוט נהרג ביחד עם אשתו ובתו בספטמבר 1944, במהלך מרד ורשה.
רק כחמישים מ-500 התלמידים שלמדו בבית הספר לרפואה בגטו שרדו לאחר המלחמה, אך ללימודים בו היו הישגים של ממש: כל התלמידים הניצולים התקבלו לאחר המלחמה ללימודי השנה השלישית ברפואה באוניברסיטאות על סמך לימודיהם וציוניהם בבית הספר בגטו וללא בחינות. חלקם היו לימים לרופאים ידועים ולפרופסורים.[8]
סיפורו של בית הספר המחתרתי הועלה מחדש על ידי הרופא והסופר הקנדי צ'ארלס גורדון רולנד (אנ'), שראיין מרצים ותלמידים[9] ניצולים מבית הספר ופרסם אודותיו מאמר בשנת 1989. סיפורו של בית הספר נכלל בספרו Courage Under Siege: Starvation, Disease, and Death in the Warsaw Ghetto, שיצא לאור ב-1992.
מקורות
- מקורות בדפוס:
- מרים עופר, חלוק לבן בגטו: מבט על קורות הרפואה היהודית בפולין בתקופת השואה, ירושלים: יד ושם, 2015
- דניאל נדב, רפואה ונאציזם, אוניברסיטה משודרת, משרד הביטחון, 2006
- Charles Gordon Roland, "An uderground Medical School in the Warsaw Ghetto, 1941-2", Medical History, Vol.33, 1989, pp.399-419.
- מקורות מקוונים:
- רוני לינדר-גנץ, רותם שטרקמן, "חלוק לבן בגטו": הסיפור המדהים על המרד הרפואי של היהודים בגטו ורשה, באתר TheMarker, 16 באפריל 2015 (כניסה: 22.4.20)
כאן דוקו | רעב - סיפורה של מחתרת רופאי גטו ורשה, סרט תיעודי באתר יוטיוב (אורך: 55:58), 20 באפריל 2020 (כניסה: 23.4.20)- דני נדב, לודוויג שטבהולץ ובית הספר המחתרתי לרפואה בגטו ורשה, באתר המרכז הרפואי לגליל, 2008 (כניסה: 24.4.20)
הערות שוליים
- ^ עופר, עמ' 263.
- ^ רולנד, עמ' 415.
- ^ במאי 1942 נדרשו כאלף זלוטי לחודש כדי להאכיל משפחה בגטו (רולנד, עמ' 406).
- ^ עופר, עמ' 267.
- ^ עופר, עמ' 263, 266, 270, 271; רולנד, עמ' 417.
- ^ רולנד, עמ' 409.
- ^ עופר, עמ' 269.
- ^ עופר, עמ' 271.
- ^ בין מרואייניו של ד"ר רולנד היו: המרצים דוקטור הנרי פניגשטיין ודוקטור ברנרד וקסמן; התלמידים קרולינה בורמן, אירנה בקובסקה, מרק בלין, ברונקה ויגודסקה, יבגניה פרנל וטדאוש שטבהולץ.
