לודוויג הירשפלד
 | |
| לידה | 5 באוגוסט 1884 |
|---|---|
| פטירה | 7 במרץ 1954 (בגיל 69) |
| ענף מדעי | סרולוגיה, מיקרוביולוגיה |
| מקום מגורים |
 פולין שווייץ גרמניה |
| תרומות עיקריות | |
| גילוי סיווג סוג דם ABO | |
לודוויג הירשפלד (Ludwik Hirszfeld) באוגוסט 1884 ורשה - 7 במרץ 1954 וורוצלאב) היה מיקרוביולוג וסרולוג פולני-יהודי מומר. הוא נחשב כמגלה שותף של קבוצת סוגי הדם ABO.
חייו
נולד למשפחה יהודית בוורשה. למד בגימנסיה בלודז' ולאחר מכן התנצר. בשנת 1902 הוא החל לימודיו באוניברסיטת וירצבורג ובהמשך בברלין. שם למד רפואה ופילוסופיה. הירשפלד סיים את עבודת הדוקטורט שלו בנושא "התלכדות הדם" ב -1907, ובכך עשה את הצעד הראשון בתחום בו התמחה. עוד קודם לכן הוא היה עוזר זוטר בחקר מחלת הסרטן במכון היידלברג לחקר הסרטן, שם היה אמיל פון דונגן ראש המחלקה שלו. עד מהרה יצר הירשפלד ידידות אישית קרובה עם דונגרן. בהיידלברג הם עשו את העבודה המשותפת הראשונה על קבוצות דם של בעלי חיים ושל בני אדם.
הוא קיבל משרת עוזר במכון להיגיינה באוניברסיטת ציריך, וזאת זמן קצר לאחר שנישא לאשתו האנקה, גם היא רופאה וחוקרת, אשתו נעשתה עוזרת מחקר במרפאת הילדים בציריך.
בשנת 1914 הוא נעשה מרצה אקדמי על בסיס עבודתו בחקר האנפילקסיס וה-Anaphylatoxin.
כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה, סרביה נפגעה במגיפות של טיפוס הבהרות ודיזנטריה. ב-1915 הגיע לשם הירשפלד במינוי צבאי. הוא נשאר עם הצבא הסרבי עד סוף המלחמה, כיהן כיועץ סרולוגי ובקטריולוגי.
לאחר תום המלחמה חזרו הירשפלד ואשתו שהייתה בוורשה, שם הקים מכון לחקר הדם. עד מהרה הפך לסגן המנהל ובהמשך למנהל המדעי של מכון ההיגיינה הממלכתי בוורשה. בשנת 1924התמנה שם לפרופסור.
בשנת 1931 הוא היה פרופסור מן המניין באוניברסיטת ורשה והיה חבר בפורומים בינלאומיים רבים. לאחר כיבוש פולין על ידי הצבא הגרמני בתחילת מלחמת העולם השנייה פוטר הירשפלד ממכון ההיגיינה בשל היותו "לא-ארי", אך באמצעות חברים הצליח לעשות עבודה מדעית בביתו עד פברואר 1941. עם זאת, כמעט בלתי אפשרי היה עבורו לפרסם מאמרים.
ב -20 בפברואר 1941 נאלץ הירשפלד לעבור לגטו ורשה עם אשתו ובתו. בגטו הוא ארגן אמצעים אנטי-מגפתיים ומבצעי חיסון נגד מחלת טיפוס הבהרות. כן העביר בסתר שיעורים במסגרת בית הספר המחתרתי לרפואה בגטו. הוא עמד בראש "מועצת הבריאות" של הגטו. בזכרונותיו הוא כותב –
לדאבוני הייתה לי נבואת לב, שלרוב הנוער הזה לא תהיה האפשרות לסיים את לימודיהם… כדי להשכיח מהם את האסון וההכנעה ואת הסיכוי לבלתי אפשרי… רציתי להוביל אותם לגבהים שמהם נראו פלאי עולם ולהתפעל מיופיו של העולם, שבו נראה חזיון החיים כמו אגדה. הבקטריולוגיה מתאימה לזה היטב: הקרב בין המקרו והמיקרואורגניזם
ב-1943 ברחו הוא ומשפחתו מהגטו, והצליחו לשרוד במחתרת, וזאת באמצעות שימוש בזהויות מזויפות. בתו מתה משחפת באותה שנה.
כאשר שוחרר חלק מפולין בשנת 1944, הירשפלד היה שותף בהקמתה של אוניברסיטת לובלין, והפך לחוקר באוניברסיטה. בשנת 1945 הוא הפך למנהל המכון למיקרוביולוגיה רפואית בוורוצלב ודיקן הפקולטה לרפואה. הוא לימד במכון עד מותו.
בשנת 1946 פרסם את האוטוביוגרפיה שלו – "סיפור אחד של חיים". הירשפלד קיבל דוקטורט של כבוד מאוניברסיטת פראג (1950) ואוניברסיטת ציריך (1951). הוא כתב כמעט 400 מאמרים בגרמנית, צרפתית, אנגלית ופולנית. רבין ממאמריו נכתבו בשיתוף פעולה עם חוקרים אחרים בהם אשתו.
המכון לחיסונים וניסוי בתרפיה של האקדמיה הפולנית למדעים נקרא היום על שמו של לודוויג הירשפלד.
ב-2009 הונצחה דמותו על בול דואר פולני. ב-2018 הונצחה דמותו על בול דואר סרבי בין הרופאים הגדולים של מלחמת העולם הראשונה.
סוגי דם
לודוויג הירשפלד ומורו פון דנגרן, היו אלה שקבעו את סוגי הדם ב קבוצות A, B, AB, ו O; בעבר הם נקראו קבוצות I, II, III ו- IV.. במלחמת העולם הראשונה הוא ואשתו כתבו מאמרים על סוגי הדם שהביאו ממצאים יסודיים וחדשניים על ההרכב הגזעי של העמים החדשים וההיסטוריים. בין השאר הם מצאו את השוני באחוזים של בעלי סוג דם שונה בין ילידי מזרח אירופה למרכזה.
לימים שימשו מחקריו את תורת הגזע הנאצית.
קישורים חיצוניים
- רפואה יהודית בגטו – נר בימי האפילה מרים עופר, במגזין Time Out תל אביב
- מאמר על לודוויג הירשפלד מטעם המכונים הלאומיים לבריאות (אנגלית)
- לודוויג והאנקה הירשפלד – חלוצים בסיווג הדם מטעם אוניברסיטת קנזס (אנגלית)
- ערכו באנציקלופדיית ייווא ליהודי מזרח אירופה (אנגלית)
