בית הקברות היהודי בסקווייז'ינה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית הקברות היהודי בסקווייז'ינה

בית הקברות היהודי בסקוויז'ינה הוא אחד מבתי הקברות היהודיים הגדולים ביותר במחוז לובוסקי שבפולין. בית הקברות משתרע על שטח של 2.23 דונם ובשנת 2002 היו בו 247 מצבות. המצבות שנמצאות שם הן בין המונומנטים החשובים ביותר של סקוויז'ינה. המקום משמש כיום כמוזיאון חי לתולדות יהודי העיר, והוא מושך אליו תיירים[1].

המצבות העתיקות ביותר שהשתמרו בבית הקברות הן מתחילת המאה ה-18, אף שהקהילה היהודית במקום קיימת מתחילת המאה ה-15. בית הקברות תפקד עד שנות ה-30 של המאה ה-20. הוא היה אחד הבודדים שלא נהרס במהלך מלחמת העולם השנייה. בשנות השבעים של המאה ה-20 החלו הרשויות המקומיות לנקות את בית הקברות, אך הדבר הביא להריסתו וקלקולו. ניסיונות שיפוץ בית הקברות נעשו בשנת 1992, אך נעצר עקב קשיים כלכליים. התמיכה הכספית והארגונית של כמה מוסדות צדקה אפשרה לבנות את בית הקברות מחדש בשנת 2012. שנה לאחר מכן, בית הקברות נהרס שוב על ידי אלמונים. פעולות שיקום בהקף מצומצם נעשו בשנים שלאחר מכן.

תולדות בית הקברות

המצבות העתיקות ביותר, משנת 1736
מצבה של אסתר דג'ץ שנפטרה ונקברה בתקט"ו
מצבה עם מוטיב לייר ושרידים גלויים מפוליכרום זהב

התאריך המדויק להקמת בית הקברות אינו ידוע, אם כי ניתן לשער על פי תאריך המצבה העתיקה ביותר, כי בית הקברות החל לפעול בראשית המאה ה-18. ההערכה היא שבראשית ימי הקהילה היהודית בעיר במאה ה-15, היה בית קברות יהודי ישן יותר, שהיה ממוקם בסמוך לבית הקברות הגויי הישן. על פי הערכה זו, עקבותיו של בית הקברות הישן נראו עד ראשית המאה ה-21.

הקבורה האחרונה בבית הקברות הייתה בשנות ה-30 של המאה ה-20, כאשר כמעט ולא נותרו יהודים בעיר. בית הקברות היהודי שרד את מאורעות מלחמת העולם השנייה כמעט בשלמות. מצב זה נמשך עד אמצע שנות ה-60.

בשנות ה-60 וה-70 נעשתה במקום עבודת תחזוקה של הרשויות המקומיות שמטרתה הייתה לשפץ את בית הקברות, אך למעשה הרסה אותו. במשך זמן מה פורקו ומוצאו מצבות עשויות מחומרים אצילים - חלקן אף נלקחו לפוזנן ושצ'צ'ין, שם שימשו כחומרי בנייה. בתחילת שנות השבעים פירקה החברה מצבות יקרות ערך, קברים משפחתיים עשויים שיש שוודי שחור, וגדרות מתכת.

בנוסף, בית הקברות נהרס על ידי תושבים מקומיים. רבים מהמצבות נגנבו על ידם ושימשו יסודות לבתים הסמוכים. בבית הקברות צמחה בהדרגה צמחייה, והוא הפך למקום מפגש לנוער שוליים. כתוצאה מכך, מרבית המצבות נפלו או נסדקו. הם גם הוחלשו כתוצאה מהצטברות גדולה של פסולת ועלים שנשרו מהעצים הסמוכים. הניקוי התקופתי של אזור בית הקברות שביצעו תלמידי בתי הספר של סקווירזינה בפיקוח מורים לא הספיק. פרט להשמדה וגניבת מצבות, נחפרו קברים רבים בחיפוש אחר פריטים יקרי ערך.

בשנת 1992, וולדמר כרוסטובסקי, האחראי המחוזי על שימור אנדרטאות, נכנס לבית הקברות למטרת רישום האנדרטאות. לבקשתו, בית הקברות נבדק, ותועדו 162 מצבות. התרגום של הכתובות על המצבות נערך על ידי פאוול ורונצ'ק, והתיעוד של הרישום נשלח, בין היתר, להמכון ההיסטורי היהודי בוורשה.

ביוני 2002, ביוזמת עמותת Skwierzyński לפיתוח כלכלי ובתמיכה כספית של קרן פורד והאקדמיה לפיתוח פילנתרופיה בפולין, נעשתה עבודת תחזוקה במקום, שעלותה הסתכמה ב-26,500 זלוטי פולני. השטח נוקה, המצבות ההפוכות הוצבו ונוקו וסודרו מחדש. באזור בית הקברות נקבעו לוחיות שעליהן מידע על ההיסטוריה של יהודי סקוייז'נה, ומדרגות עץ נבנו כדי להקל על הגישה לאחד המדרונות החוליים של הגבעה. בנוסף לשכירים וסטודנטים מבתי ספר תיכוניים מקומיים, עבדו במקום גרמנים צעירים מגימנסית מאוריציוס בבורן ליד פאדרורן. פתיחת בית הקברות המשוחזר, בה השתתפו נציגי הקהילה היהודית משצ'צ'ין, שולבה עם ועידה מדעית ותערוכת תמונות המציגה את בית הקברות.

שנה לאחר מכן, בליל ה-9-10 בנובמבר 2003, נהרס בית הקברות על ידי פורעים. באתר האינטרנט של הארגון האנטי גזעני Never Again, במה שמכונה "הספר החום" ("לעולם לא עוד"), האירוע תואר כך:

סקוייז'זינה. בסביבות ה -11 בנובמבר חיללו ניאו-נאצים את בית הקברות היהודי. הם הרסו את המצבות וריססו כתובות אנטישמיות בגרמנית ובעברית. הם גם ציירו צלבי קרס וסמלים של אס-אס... בית קברות זה, זמן קצר לפני המעשה הגזעני, שופץ על ידי תושבי סקוויז'נה.

מצבות רבות התהפכו או נופצו. מרבית הכתובות שביצעו אלמונים הוסרו, אך לקרן העירונית עדיין לא היה תקציב מספק לשיפוץ מוחלט של בית הקברות. זהותם של מבצעי מעשה ההשחתה לא התגלתה והעניין ירד מסדר היום במהירות. עם זאת, צעירים מהתיכון המקומי החלו לנקות אות בית הקברות בקביעות.

ביולי 2014 שיפצו הרשויות בסקוויז'נה את המדרגות המובילות לבית העלמין ממרכז העיר. העלות הכוללת של פרויקט זה הסתכמה בכמעט 29 אלף זלוטי, מתוכם כ -15 אלף זלוטי מענק מתוכנית האיחוד האירופי לפיתוח הכפר.

באפריל 2015 נוקה בית הקברות על ידי קבוצת מתנדבים מהעמותה הגרמנית "זנאקי פוקוטי". הם ניקו את המצבות, אספו אשפה וייצבו מצבות הפוכות.

מצב כיום

בית הקברות היהודי בסקוויז'ינה הוא העדות היחידה שנותרה לנוכחות יהודית בת מאות שנים במקום. לפי המסורת המקומית, הגבעה עליה היא ממוקמת כונתה לפני המלחמה בגרמנית "יודנברג" ("גבעת היהודים"), אך כיום השם לא בשימוש. בית הקברות ממוקם ברחוב מיקביצ'צה, בסמוך לכביש הגישה למידזירץ (אנ'). ידוע כי גם יהודים ממורזינובו (אנ') השכנה נקברו שם.

בית הקברות, 2015
Magnify-clip.png
בית הקברות, 2015

מצבות

מצבה מזכוכית שחורה עם לוחית
מוטיב "עין ההשגחה"

בשנת 2007 היו בבית הקברות 247 מצבות, ידוע כי מיד לאחר מלחמת העולם השנייה, השתמרו בבית הקברות שרידי בית לוויות ובאר, כמו גם גדר ושער. המצבה העתיקה ביותר שהשתמרה היא משנת 1736, אז סקוויז'ינה הייתה עדיין בגבולות הרפובליקה הפולנית הראשונה.

רוב המצבות המודרניות יותר הן בגובה של כמה עשרות סנטימטרים עד לגובה של מטר וחצי. הן עשויות אבן חול אפורה או ורודה מעוטרת. ישנם אף כמה מצבות גרניט. לרוב הם משולשים או חצי עגולים. המצבות העתיקות, לעומת זאת, עשויות סלעי שדה רגילים, לא מעובדים. בעבר אפשר היה למצוא מצבות עם לוחות זכוכית שחורות ונאות, אך בשל ערכן הגבוה הם נגנבו. שברים ממצבות אלה עדיין נמצאות על יד השבילים המתפתלים בין המצבות.

בחלק מהמצבות, ישנם שרידים של פוליכרומים צבעוניים, שלא שרדו בהשפעת הזמן. כמה מצבות דקורטיביות במיוחד מצוידות בקישוט אבן בחלקו העליון, הדומה לקונוס, קבוע עם חוט מתכת העובר בתוך פנים האבן.

אחת המצבות הייחודיות דומה לצילינדר או לעמוד, ומסוגננת כגזע עץ, עם קליפה מגולפת וענף קצר. לא ידוע מי קבור תחתיה. מצבות רבות נוספות מסוג זה ניתן למצוא בבית הקברות הלא-יהודי הישן הסמוך, מה שעשוי להעיד על ההשפעה שהייתה לאמנות המקומית על האמנות היהודית.

המצבות העתיקות ביותר ממוקמות בראש הגבעה, בחלקה המערבי, על פי סדר קבורתם. המצבות הישנות ביותר הן בחלקה העליון של הגבעה, והחדשות יותר בתחתיתה. בחלק הצפוני-מזרחי והמזרחי של בית הקברות, ניתן למצוא את יסודות קבריהם של הנפטרים ממעמד כלכלי גבוה יותר. בחלק האמצעי ישנם קברי ילדים.

בחלק מהמצבות שתי כתובות - כתובות עבריות בחזית, וגרמניות מאחור. החובה לסמן מצבות בדרך זו הונהגה ליהודים החיים בפרוסיה בשנות ה'תק"ץ. הנתונים הנפוצים ביותר על המצבות הם:

  • שם פרטי ושם משפחה של המנוח.
  • תאריך פטירה (ניתן בצורה קצרה, בלא ציון האלפים, כלומר לפ"ק).
  • תאריך הקבורה.
  • מידע על מקצועו או עיסוקו של המנוח (למשל רב או מורה).
  • לבסוף, הביטוי "תנצב"ה".

סמלים

המצבות בבית העלמין היהודי בסקירזינה מעוטרות במוטיבים עשירים. הקהילה שחיה בעיר הושפעה מאוד מיהדות גרמניה והאמנות הכללית, שבאה לידי ביטוי בחלקה באמנות הדתית הקיימת בבית הקברות היהודי. הקישוטים שנמצאו על המצבות מעידים רבות על המתים הקבורים תחתיהם.

לפידריום, סמלים גלויים במצבות, כולל כתרים, עלים ומה שמכונה "עין ההשגחה".
סמל יד - קבר של כהן

המוטיבים הנפוצים ביותר במצבות:

  • ידי כהן - זוג ידיים פרושות, כתנוחתן בעת ברכת כוהנים. נמצאים על קברי כהנים. אנשים הקבורים בקברים עם מצבות כאלה נושאים בדרך כלל את שם המשפחה כהן. סמל היד מופיע ב-11 מצבות[2].
  • ספר - על קבריהם של סופרים או רבנים.
  • עין השגחה - המוטיב הנפוץ ביותר בבית עלמין זה. מקורו של מוטיב זה באמנות הנוצרית המקומית. מופיע על 21 מצבות.
  • אריה - לאדם בשם יהודה אריה או לייב (אריה ביידיש), או כביטוי לאדם חזק או אמיץ במיוחד[3]; מופיע על 2 מצבות.
  • יד שופכת מים מכד - על קבריהם של אנשים ממשפחת לוי, המתאר את מנהגם ליטול את ידי הכהנים לפני ברכת כהנים. המוטיב מופיע בתשע מצבות.
  • פרח או גזע שבור - סמל למוות בטרם עת, באופן טראגי. על 3 מצבות גם פרפר [3]; מוטיב העץ השבור מופיע ב-12 מצבות והפרח ב-11 נוספים.
  • כתר - סמל המשמש כאות כבוד למנוח. מופיע בקבר סופר או ראש משפחה או קהילה. מסמל "כתר שם טוב " [3]; הסמל מופיע על 2 מצבות.
  • לירה - המנוח היה מוזיקאי או חזן בית כנסת; מופיע על 2 מצבות.
  • לב מנוקב על ידי חץ - סימן לכך שעזיבתו של המנוח גרמה לכאב רב לקרוביו; מוטיב ייחודי המופיע במצבה אחת בלבד, ומעיד על השפעה מהאומנות החילונית על הסמלים.

ביבליוגרפיה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה הפולנית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0