בית כנסת עולי בורסה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מבנה ריקה.

Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

בית כנסת עולי בורסה הוא בית כנסת השוכן ברחוב הנביאים בירושלים.

היסטוריה

בשנות השלושים של המאה העשרים החליטו יהודים מן העיר בורסה, טורקיה, לעזוב את קהילתם ולעלות ארצה. וכך הגיעו המשפחות הראשונות לעיר ירושלים. את בית הכנסת הקטן של יוצאי בורסה הקימו בשנת 1933 כמה משפחות ובהן: סבן, בן מלך ופלג'י. לא היה גוף רשמי כל שהוא שהיה מוכן לקחת על עצמו את קליטתם בארץ. החדר שהיה שייך לבניין שהיה בחזקת משפחת בנין, הושכר למתפללים בהשתדלות הרב יעקב מאיר, הראשון לציון של אותה תקופה, על מנת שישמש להם מקום מפגש ובית תפילה. ארון הקודש שנתרם היה לא אחר מאשר ארון הבגדים של גב' בנין, עדות למצבה החומרי של הקהילה.

בשנות הארבעים, בעיצומו של המאבק בבריטים התגייסו צעירים מקרב המתפללים למחתרות האצ"ל והלח"י ובבית הכנסת הוקם סליק קטן לכלי נשק (בארון הקודש שהעניקה גב' בנין).

כיום הסליק משמש כתחתית ל"כיסא אליהו" המוצג בבית הכנסת.

בשנות השבעים החליט בנה של המנוחה, אברהם בנין לנסות לפתח את המתחם ולהרוס את המבנים שבו, מתפללי בית הכנסת התנגדו וטענו כי החדר בו שוכן בית הכנסת הובטח להם לצמיתות על ידי גב' בנין המנוחה. הדברים הגיעו לדיון משפטי, בהתערבותו של מר אברהם חסידוף, בנקאי, הבטיח אברהם בנין מקום חלופי לתפילת המתפללים, בינתיים הוא נפטר ותוכניות הפיתוח נגנזו.

ובאשר לחפצים שבמקום: כמה מספרי התורה הקיימים בבית הכנסת הובאו הישר מבית כנסת "גירוש" בעיר בורסה ואחרים הובאו, בעקבות מלחמת העצמאות, מקבר רחל ובית כנסת איסטמבוליס של העיר העתיקה, על ידי משפחות סבן ובורלא. על הקיר בבית הכנסת מונצחים חמישה עשר מראשוני בית הכנסת שייסדו את המקום. מעל ארון הקודש כתובה הכתובת: "לקרב לבבות אחים, לתרום ולהתרים, לעזרת עולים נרדפים אשר לציון נכספים". המקום זכה לכמה חזנים מפורסמים ובהם מרדכי כלפון ומשה ויטאל.

כיום

לאחר שבעבר פעל המקום בכל ימות השבוע הוא עבר לפעול רק בשבתות ובחגים, בין באיו רק מעטים מצאצאי העולים וכן תלמידי ישיבות המתגברים את המקום. התפילה בנוסח ספרדי ירושלמי עם מספר מנגינות בנוסח הטורקי המסורתי כגון "יגדל אלוקים חי" ו"אין כאלוהינו". כאמור בית הכנסת הוא חדר גדול השוכן בקומתו הראשונה של בניין הנושק לרחוב הנביאים. תקרתו גבוהה והחלונות שמצויים בגובה העין, צופים אל החצר. החדר עצמו מתחלק לעזרת נשים השוכנת מאחור ותופסת כרבע מן השטח. מקומות הישיבה הם כיסאות נפרדים עגולים מעץ.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0