בלה ואגו (פוליטיקאי)
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. בלה ואגו במקור וייס עד 1898,[1] (בהונגרית: Vágó Béla; קצ'קמט, 9 באוגוסט 1881 – ברית המועצות, 10 במרץ 1939)[2] היה עיתונאי, סוציאל-דמוקרט ואחר כך פוליטיקאי קומוניסטי, קומיסר העם של הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, מפקד צבאי, חבר מייסד של מפלגת הקומוניסטים של הונגריה (KMP).
ביוגרפיה
בלה ואגו נולד במשפחה יהודית כבנם של הסוחר שאנדור ואגו (וייס) וצציליה קוהן (הגרסה ההונגרית-גרמנית לכהן). הוא השלים את כל רמות בתי הספר בעיר הולדתו ובבודפשט ואז פנה לפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת בודפשט (בשמו היום אוניברסיטת אטווש לוראנד). בתקופת לימודיו באוניברסיטה הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית בשנת 1900. בשנת 1903 היה חבר ב"איגוד העובדים אצל מעסיקים פרטיים", אולם על השתתפותו בהפגנות של האיגוד הוא גורש מהאוניברסיטה. בשנת 1905, הפך לעיתונאי של שופר המפלגה היומון נפסבה ביחד עם אחד ממנהיגי האגף השמאלי של המפלגה ארווין סבו. משנת 1906 היה המזכיר של כמה איגודים כפריים של המפלגה (MSZDP).
ב-2 בספטמבר 1911 התחתן בבודפשט עם ברטה שוש, בתם של שמואל שוש ואלואיזה בורטניק.[3] בסביבות 1912 חזר לבודפשט, שם עבד במשרד ה"הוצאה לאור אשט" והנחה את הפצתם של כתבי העת באזורים מחוץ לבודפשט (ערי שדה, כפרים). הוא הצטרף לתנועה האנטי-מיליטריסטית במהלך מלחמת העולם הראשונה, והפך מאוחר יותר לאחד ממנהיגיה ואחד ממנהיגי ארגון העובדים אצל מעסיקים פרטיים. בשנת 1918 היה חבר בוועדה הבין-מפעלית וגם מילא תפקיד בהקמת המפלגה הקומוניסטית ההונגרית (מפלגת הקומוניסטים של הונגריה), בה נבחר לוועד המרכזי הראשון. משנת 1918 ועד ה-28 בינואר 1919 היה מנהיג הפלג הקומוניסטי של מועצת הפועלים בבודפשט, ואחר כך ארגן את העובדים במחוז בורשוד. הוא נעצר ב-20 בפברואר 1919 והיה אחד מחותמי הצהרת האיחוד של שתי המפלגות (MSZDP ו-KMP) והכרזת הדיקטטורה של הפרולטריון בבית המעצר הקולקטיבי.[4] [5] ברפובליקה הסובייטית ההונגרית בין 21 במרץ 1919 ל-3 באפריל 1919 היה סגן קומיסר העם לענייני הפנים, אחר כך של הרכבות והספנות. מה-25 במאי 1919 עד ה-24 ביוני 1919 היה קומיסר העם לענייני פנים,[6] ומפקד הארמייה הראשונה של הצבא האדום ההונגרי. הוא ארגן את ההגנה על טרנס-טיסה מדברצן. לאחר נפילת הרפובליקה היגר לאוסטריה, אחר כך לגרמניה, ולאחר עליית היטלר לשלטון, לברית המועצות. שם הפך לעורך הראשי של עיתון המהגרים במוסקבה בשפה ההונגרית:"המגל והפטיש". הוא היה פעיל גם ב"סיוע אדום בינלאומי". ואגו נעצר ב-28 בפברואר 1939 (במסגרת הטיהורים הגדולים) באשמה בדויה (ריגול, פעילות אנטי מהפכנית), ונידון למוות ב-10 במרץ, וגזר הדין בוצע מייד והוא הוצא להורג כבר באותו היום. גם בנו, אנדריי (אנדראש) בלוביץ' ואגו, הוצא להורג. בלה ואגוהוא טוהר לחלוטין ב-25 בפברואר 1956.[2]
הנצחה
הפרק "החבר מגלס" ביצירתו של יוז'ף לנדיאל "רחוב וישגראדי" עוסק בו.[7]
פרסומים
- ינה לאסלו (מקודם לוי) ואוטו קורווין (ניו יורק, 1 בפברואר 1922)
- בגיליון הראשון של העיתון האדום (חודש מרץ 1928)
לקריאה נוספת
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי. בלה ואגו.
- לקסיקון יהודי הונגרי . בלה ואגו. העורך פטר אויווארי. בודפשט. 1929
- בלה ואגו . אינדקס ביוגרפי הונגרי. המוזיאון הספרותי פטפי
- "A Forradalmi Kormányzótanács jegyzőkönyvei 1919 (Magyar Országos Levéltár kiadványai, II. Forráskiadványok 13a". Arcanum. 1986. p. 34.
- ארווין לאזאר: הנשיא האחרון של ארגון הסטודנטים הסוציאליסטים (יומן טרנסדנובי, 1958).
הערות שוליים
- ^ A Belügyminisztérium 1898. évi 93519. sz. rendelete. MNL-OL 30808. mikrofilm 952. kép 3. karton. Névváltoztatási kimutatások 1898. év 170. oldal 18. sor.
- ^ 2.0 2.1 A politikai elnyomás, Moszkvában és a Moszkvai területen agyonlőtt és eltemetett áldozatainak mártirológiája 1938-53 – Vágó Béla
- ^ A házasságkötés bejegyezve Budapest VI. ker. polgári házassági akv. 1139/1911. folyószáma alatt.
- ^ HU BFL - VII.102.a - fogoly - 1919 - 904.
- ^ Az egyesülési határozat. Wikidézet. (Hozzáférés: 2015. október 17.)
- ^ Bölöny József: Magyarország kormányai. Bp., Akadémiai Kiadó, 1987, 398. o.
- ^ Möglösz elvtárs. In: Lengyel József: Visegrádi utca. Budapest, 1962, Szépirodalmi Könyvkiadó
