לדלג לתוכן

בלונו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
פירוש נוסף ערך זה עוסק בעיר בצפון איטליה. אם התכוונתם לנפה, ראו בלונו (נפה); אם כוונתכם הייתה לבלו נוט, ראו בלו נוט (פירושונים).
בלונו
Belluno
סמל בלונו
סמל בלונו
תמונת בלונו, הקתדרלה ומגדל הפעמונים במרכז
תמונת בלונו, הקתדרלה ומגדל הפעמונים במרכז
מדינה איטליהאיטליה איטליה
מחוז ונטוונטו ונטו
נפה בלונו (נפה)
ראש העיר Oscar De Pellegrin
רשות מחוקקת עירייה
העיר הגדולה ונציה
עיר אם ונציה
שפה רשמית איטלקית
שטח 147.2 קמ"ר
גובה 383 מטרים
אוכלוסייה ‏
 ‑ בעיר 35,499 (2026 אומדן)
 ‑ צפיפות 241.1 נפש לקמ"ר (2026)
קואורדינטות 46°08′17″N 12°13′02″E / 46.13801745099673°N 12.217306540387531°E / 46.13801745099673; 12.217306540387531
אתר אינטרנט : https://www.comune.belluno.it/ (היה מושבת בבדיקה ב:25 במאי 2026)

בלונו (באיטלקית: Belluno, בלדינית: Belum ובשפה המקומית ונטית: Belùn) היא עיר וקומונה בצפון מזרח איטליה. בלונו היא העיר המרכזית בנפה הנקראת על שמה נפת בלונו, במחוז ונטו. בסמוך לעיר משתרע הפארק הלאומי של הרי הדולומיטים הבֶּלוּנֵזִיים (Parco nazionale delle Dolomiti Bellunesi) שזכה משנת 2009 להכרת אונסק"ו כאתר מורשת עולמית, כחלק מהרי הדולומיטים[1]. בשנת 1999 זכתה בלונו בתואר "עיר השנה בָאַלְפִּים"[2]. מספר תושבי העיר נאמד ב־35,499, בתאריך 1 ינואר 2026. מספר התושבים בעיר יציב מאז שנות ה-80 של המאה ה-20. מיקומה בעמק הסמוך להרי הדולומיטים מזכה אותה בשם "השער לדולומיטים"[3].

מקור השם

המקור לשם העיר אינו לגמרי ברור. כפי הנראה המקור משפה קלטית. משמעות הביטוי "bel" בקלטית היה זוהר, או בהיר. מיחסים זאת למיקום שטוף השמש של העיר[4], לפי סברה זו היה סיומת השם "לונו" נובע מ"dunum/dun" במשמעות גבעה, או מקום מבוצר, שהתייחס לגבעה השלטת עליה המקום בנוי, בשטח גבוה מעל לנהר[5][6]. אפשרות אחרת, היא שהעיר נושאת את שמו של אל האש הקלטי בלנוס (Belenus), שאף הוא כונה "זוהר", וגם לשמו פירוש של "בהיר"[7].

היסטוריה

העת העתיקה

האזור היה מיושב עוד בתקופת האבן, כך מעידים ממצאים ארכאולוגיים. ההרים בגבה ונהר לפניה הפכו את הגנת האזור לקלה יחסית וליעילה[8]. התרבות הראשונה שהתיישבה במקום הייתה של פלאוונטים, תרבות הודו אירופית שקבעה את משבה באזור העיר אסטה (אנ') (Este) ומשם התפזרה לכיוון הדולומיטים[9]. באלף הראשון לפני הספירה הגיעו שבטים קלטים ושבטים נוספים. שבטים אלו קיימו יחסי גומלין עם שבטי האטרוסקים ממרכז איטליה, ועסקו בחקלאות ובגידול סוסים[10]. הרומאים הגיעו לאזור במאה ה-2 לפני הספירה, כפי הנראה בחיפושים אחרי ברזל ונחושת. בימי הקיסר אוגוסטוס, הרומאים הפכו את העיר למוניקיפיום[11], והיא נהנתה מזכויות מסוימות בחסות רומית. הרומאים השאירו אחריהם ממצאים דוגמת אקוודוקטים, מטבעות ואחוזות קברים[12].

מיקומה של העיר בלונו (באדום) בנפת בלונו.

ימי הביניים

לאחר שקיעתה של האימפריה הרומית משנת 476 לספירה, העיר והאזור היו נתונים לפלישות וכיבושים, ולשליטה של גורמים רבים. בתחילה הגיעו הביזנטים, ואחריהם שורה ארוכה של כובשים אחרים, אוסטרוגוטים, לומברדים, פרנקים, שוואבים ואחרים. החל במאה ה-10 העיר הפכה למקום מושבם של בישופים קתוליים, להם היו מעבר לסמכויות דתיות, גם סמכויות פוליטיות ומדיניות. במאה ה-12 התחזקה השפעת העיר הקרובה טרוויזו, שנחלשה רק במאה ה-15. במאה ה-14 שלטו בעיר בעלי שררה רבים, משפחת דה קררה מפדובה, משפחת ויסקונטי ממילאנו, דוכס אוסטריה לאופולד מהבסבורג ועוד. משנת 1404 ועד 1797 הייתה העיר תחת שלטון הרפובליקה של ונציה[13], עם הפסקות קצרות, כמו בעת מלחמת ליגת קמברה בשנים 1508–1516[14].

העת החדשה

ב-1797 הגיע מצרפת צבאו של נפוליאון בונאפרטה, שכבש את העיר ואת האזור כולו, ושם קץ לשלטונה של ונציה ושל אוסטריה. לאחר תבוסת נפוליאון בקרב ווטרלו בשנת 1815[15], חזר השלטון האוסטרי לוונטו ולבלונו. האוסטרים יזמו עבודות ציבוריות רבות, בניית מבנים וגשרים, סלילת כבישים ומסילות ברזל, ולעיר הייתה תקופת פריחה. בשנת 1866 עם ונטו כולה צורפה בלונו בתהליך איחוד איטליה אל ממלכת איטליה, תחת מלכותו של ויטוריו אמנואלה השני[16]. לאחר איחוד איטליה חלה בעיר נסיגה כלכלית, אך היו גם השפעות חיובויות דוגמת מתן השכלה כללית לשכבות אוכלוסייה רחבות יותר[8]. במלחמת העולם ה-1, לאחר התבוסה הקשה בקרב קפורטו (Caporetto)[17] היה מצבם של תושבי בלונו קשה. האוכלוסייה רעבה, נחלשה ומחלות דיללו אותה. במלחמת העולם ה-2 הייתה בלונו בחלק מהזמן תחת השלטון הפשיסטי של בניטו מוסוליני, ומאוחר יותר בשליטה ישירה של גרמניה הנאצית. פרטיזנים נלחמו בשלטון הגרמני, שילמו מחיר דמים, והעיר שוחררה ב-30 באפריל 1945[18], תוך ביצוע מעשי נקם בחלקי אוכלוסייה ששיתפו פעולה עם הגרמנים. בתום מלחמת העולם ה-2 החל תהליך איטי של התאוששות כלכלית בעיר. תהליך ההתאוששות הואץ, כשהחלו עבודות שיקום בהיקף רחב, לאחר ההתמוטטות ב-1963 של הסכר הגבוה של וג'ונט (Vajont), שאינו רחוק מהעיר[19].

גאוגרפיה, אקלים ורעידות אדמה

גאוגרפיה

בלונו נמצאת בחלק המזרחי של צפון איטליה, במחוז ונטו, בדרומה של נפה הנקראת על שמה, נפת בלונו, שהעיר היא היישוב המרכזי בו. העיר נמצאת לרגלי הרי הדולומיטים, בעמק ואלבלונה (Valbelluna) שגם הוא נקרא על שמה. מאז שנת 1993 כלולים השוליים הצפוניים של העיר בפארק הלאומי של הדולומיטים הבֶּלוּנֵזִיים. נהר פּיַאבֵה (Fiume Piave)[20] זורם בשוליה הדרומיים של העיר, ונחל צ'יקוניה (torrente Cicogna) נשפך לתוכו בשלויים הדרום מערביים של בלונו ומשמש לו יובל מזין. גם נחל ארדו (torrente Ardo) זורם מכיוון אחר ומתאחד בתחומי העיר עם נהר פיאבה[4]. גובהה של העיר מעל פני הים הוא 383 מטר[21]. השטח המוניציפלי של בלונו הוא 147.2 קמ"ר. מרחקה של בלונו מעיר המחוז ונציה עומד על כ-108 ק"מ, מקורטינה ד'אמפצו כ-68 ק"מ, מויצ'נצה כ-128 ק"מ, מאודינה כ-123 ק"מ ומהעיר בסאנו דל גראפה כ-75 ק"מ. בקרבה רבה צפונית לעיר מתנשאות פסגות בגובה של עד 1,500 מטרים. מעט רחוק יותר עולה גובהן של הפסגות ל-2,000 מטרים ויותר. במרחק של נסיעה של כ-15 ק"מ נמצא האגם הקטן סנטה קרוצ'ה (Lago di Santa Croce), כ-5 ק"מ אורכו.

אקלים

בבלונו עונות הקיץ חמימות ונעימות, תקופות החורף קרות, אך אינן קיצוניות. אין באזור העיר עונה יבשה, ומשקעים יורדים במהלך כל חודשי השנה. סיווגה האקלימי של בלונו לפי שיטת קפן (Köppen-Geiger climate classification) הוא Cfb, כלומר אקלים ממוזג, ללא עונה יבשה ועם קיץ חמים[22]. החודש החם בעיר הוא יולי, במהלכו ממוצע הטמפרטורות הגבוה מגיע ל-26 מעלות צלזיוס, והממוצע הנמוך עומד על 17 מעלות. ינואר הוא החודש הקר ביותר, עם ממוצע גבוה של 5 מעלות, ונמוך היורד עד למינוס 2 מעלות. כמות הגשם בממוצע שנתי מגיעה ל-816.2 מ"מ וכמות השלג הממוצעת בשנה עומדת על 30 מ"מ, וסה"כ המשקעים על 846.2 מ"מ. הרוחות באזור מתונות מאוד, 6.33 קמ"ש בממוצע שנתי. העננות מעל העיר סביב 50%, למעט החודשים יולי ואוגוסט, במהלכם השמים בהירים יותר[23][24].

אקלים בבלונו
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 5 7 11 15 20 23 26 25 21 16 10 6 15.41
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) -2 -1 2 6 11 14 17 16 12 8 3 -1 7.08
משקעים ממוצעים (מ"מ) 45.2 44.5 47.2 64.8 80.9 88.1 78.2 76.8 87.8 90.6 80.9 58.2 846.2
מקור: Weathespark/Climates to Travel

רעידות אדמה

האזור מועד לרעידות אדמה. בשנת 1873 אירעה רעידת אדמה חזקה בעוצמה 6.3, שהרסה חלקים בעיר וגרמה למותם של 80 תושבים. גם ב-1936 אירעה רעידת אדמה בדרגה 6.2, שגרמה לנזקים נרחבים בעיר ובאזור כולו[25][26].

אתרים ונושאי עניין

בעיר

בתוך העיר מספר אתרים ונושאי עניין[4]:

העיר העתיקה וכיכרותיה: מספר כיכרות בעיר העתיקה קרובות מאוד האחת לשנייה. כיכר המרטירים (הנופלים במלחמות-Piazza dei Martiri) היא לב העיר, בה מרוכזים בתי קפה, מסעדות וחנויות. במרכז הכיכר מזרקה ומונומנט המנציח את מי שהגנו על העיר ועל איטליה[27]. הפסל בכיכר הוא יצירתו של אגוסטו מורר (Augusto Murer), ונחנך בשנת 1965[28]. שמה הקודם של כיכר זו היה פיאצה קמפדל, הבא מ"קמפיטלו", במשמעות של שדה קטן שמחוץ לחומות. בכיכר השוק (Piazza del Mercato) יש דוכני ממכר רבים, למאכלים, ירקות ופירות, ביגוד, מוצרי מלאכת יד ועוד. תופעת הדוכנים מאפיינים גם את הרחובות הסמוכים והכיכרות הקרובות. כיכר אחרת היא כיכר התבלינים (piazza delle Erbe), בה מתקיים שוק פירות. באזור הכיכרות המרכזיים יש כמה רחובות במתכונת של מדרחוב.

כנסיות: הדואומו של בלונו (כנסייה ראשית-קתדרלה) מוקדשת לסן מרטין. היא נבנתה על הריסות מבנה דת קדום בכיכר (פיאצה) דואומו, אך שריפה כילתה אותה בשנת 1471. בנייתה מחדש בסגנון הרנסאנס החלה ב-1517 והסתיימה ב-1624, אך כיפת הכנסייה הושלמה רק ב-1756. מגדל הפעמונים בסגנון הבארוק נוסף במאה ה-18, ונשקף ממנו נוף של נהר הפיאבה והעמק בו העיר בנויה[29]. בדואומו ציורים של אומנים יאקופו בסאנו (אנ'), פלמה הצעיר (Jacopo Bassano, Palma il Giovane) ואומנים אחרים. בעיר כנסיות רבות נוספות, ביניהן כנסיות סן פייטרו וסן סטפנו, בהן מוצגות יצירות אמנות דתית וצלבים.

ארמונות: בניין עיריית בלונו נקרא גם "הארמון האדום" בשל צבעו וגם "ארמון הצדק" כיוון ששימש כבית משפט. הארמון האדום נבנה במאה ה-19 בסגנון ניאו גותי ונציאני, בתכנון האדריכל ג'וזפה סגוסיני. חזיתו כוללת אלמנטים שהיו במבנה הקודם, פאלצו קונסיליו, שנהרס בתחילת המאה ה-19[30]. ארמון נוסף הוא ארמון הבישופים שנבנה בסוף המאה ה-12, וכולל גם את המגדל האזרחי (Torre Civica) מאותה התקופה. הארמון שופץ מספר פעמים, אחרי רעידות האדמה של 1873 ו-1936. הארמון שימש כמקום מושבם של הבישופים וגם כבית משפט[31]. בניית ארמון הרקטורים (Palazzo dei Rettori) בפיאצה דואומו החלה ב-1409, על חורבות מבנה מבוצר מימי הביניים. הסנגנון המקורי היה גותי ונציאני, ומאוחר יותר נוספו אלמנטים קישטיים של תקופת הרנסאנס. בפינה הדרום מזרחית של הבניין עומד מגדל השעון, שבנייתו הסתיימה ב-1547[32]. בעיר קיימים מספר ארמונות נוספים.

מחוץ לעיר

מסלולי סקי: מסלול גלישת סקי הקרוב לבלונו הוא "האלפים הנבגאליים" (Alpe del Nevegal). ניתן לעלות לאתר ברכבל כיסאות עד גובה 1,014 מטר, ואורך מסלול הגלישה הוא 11.2 ק"מ. באזור העיר מסלולי סקי רבים נוספים[33], בשטחים שונים של רכס הדולומיטים.

הפארק הלאומי: האזור הצפוני של העיר הוא חלק מהפארק הלאומי של הדולומיטים הבֶּלוּנֵזִיים. הפארק משתרע על פני כ-314 קמ"ר. הפארק מתחיל בגובה של 412 מטר, ומגיע עד ל-2,565 מטר מעל פני הים[34]. בשטח הפארק מגוון גדול של בעלי חיים, עשרות סוגי ציפורים, טורפים כמו זאבים ונחשים, מגוון של צבאים, מרמיטות, דו-חיים, חרקים ופרפרים. כ-1,400 סוגי צמחים ופרחים. בפארק מתנהל פרויקט מתמשך של השבת זאבים לטבע, ופרויקט נסיוני של מערכת למניעת דריסת בעלי חיים. הפארק מציע אפשרויות של מגורים, מסלולי הליכה ברמות קושי שונות, מרכזי מבקרים, אזורי פיקניק, קיום אירועים, נקודות תצפית, צפרות ופעילויות נוספות[4].

אירועים ופעילויות

פסטיבל קיץ: בראשית חודש יולי מתקיים בבלונו פסטיבל מוזיקה ואוכל. הפסטיבל נערך בכיכר פיאצה דיי מרטירי, במשך שלושה ימים. בעת הפסטיבל הכיכר נמלאת בדוכני מזון חלקם ממונעים, המציעים מזון מקומי ומזון איטלקי ואוכל רחוב, גם ממחוזות אחרים בטעמים שונים, וכן מגוון קינוחים ושתייה. הפסטיבל מלווה במוזיקה ואורות. בנוסף, מתקיים בסוף חודש יולי פסטיבל מוזיקת הרים איטית. פסטיבל זה נודד בין ערי נפת בלונו[35].

תרבות ואומנות

אוצרות בלונו: "אוצרות בלונו" (Belluno Tesoro) שנמצאו בקבר בסמוך לבלונו, בחפירה ארכאולוגית במאה ה-19, הם אוסף תכשיטי זהב, מתוארכים למאה ה-6 או המאה ה-7. האוצר מוצג דרך קבע במוזיאון הבריטי בלונדון. בין שבעת פריטי האוצר טבעת, סיכה, תכשיט צלב, ודיסק קישוטי[36].

המוזיאון האזרחי: המוזיאון, בעצם מחולק לשלושה חלקים ולכן, הוא נקרא מוזיאונים (Musei Civici di Belluno). הוא נמצא בכיכר הדואמו, בסמוך לכנסייה המרכזית, במבנה של ארמון פולצ'יס. חלק אחד בו מוקדש לציורים, בעיקר של ציירים מהאזור, שציורו מן המאה ה-15 והלאה, עד וכולל המאה ה-17. רוב אוסף הציורים נתרם למוזיאון בשנת 1872 על ידי רופא מבלונו. בחלק השני מוצגים פסלונים, תכשיטים, תבליטים, יצירות מכנסייה קטנה שנהרסה ברעידת האדמה בשנת 1873 וחדר נשק, הכולל חרבות רמחים, מגינים וכלי נשק נוספים. בחלק השלישי במוזיאון יש מוצגים שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות, החל מהתקופה הפרהיסוטרית, דרך עידן הברזל, מהתקופה הרומאית, וגם מימי הביניים[37].

התיאטרון העירוני: תאטרו קומונלה נקרא על שם דינו בוצאטי (Dino Buzzati), דרמטורג, סופר ומשורר יליד העיר. התיאטרון נחנך בספטמבר 1835. לאחר מלחמת העולם השנייה נבנה התיאטרון מחדש חלקית, על מנת להגדיל את מספר המקומות, ולהתאימו לשמש גם כבית קולנוע. פנים התיאטרון שופץ בשנת 2005[38][39]. התיאטרון נמצא בחלק העתיק של העיר, באחד הקצוות של כיכר המרטירים.

כלכלה

בעבר שימשה בלונו מרכז ממנו שלחו עצים שנכרתו באזור, באמצעות זרם נהר הפיאבה, לכיוון הערים שבאזור ונציה ולכיוון הנמלים של ונציה. בהיותה עיר בירה של הנפה הנקראת על שמה, חלק מאוכלוסיית בלונו מועסקת בשירות ואדמיניסטרציה. העיר משמשת גם מרכז קניות לאזור הסובב אותה. בהיותה שער לדולומיטים, התיירות היא ענף מתעורר בעיר, אך טרם הפכה לענף מוביל. החקלאות מאפיינת יותר את סביבת בלונו, ופחות את העיר עצמה. נפת בלונו מובילה בייצור אביזרי אופטיקה מגוונים באיטליה, עדשות, משקפיים וכדומה. לפי דיווח של "פורבס", 70% מייצור ציוד עזר לראיה באיטליה מגיע מאזור בלונו[40][41]. רוב העסקים בעיר בגודל בינוני-קטן.

יהדות ונצרות

אין עדות לקיומה בעבר של קהילה יהודית בבלונו, וגם לא במאה ה-21. אין בנמצא בעיר מבנים המאפינים את היהדות, בית כנסת, מקווה, בית עלמין יהודי וכדומה.

בשנת 500 נקבעה בלונו לראשונה כדיוקסיה, מקום מושב של בישוף. בשנת 1986 הדיוקסיה הוכרזה כדיוקסיית של בלונו-פלטרה. האפיפיור יוחנן פאולוס השני ביקר בעיר ארבע פעמים, בין השנים 1979–1993[42].

מדליית אומץ צבאי ואזרחי

העיר זכתה בשנת 1947 במדליית זהב נשיאותית, על אומץ לב של תושביה שנלחמו כפרטיזנים בשלטון הנאצי, ועל הקורבנות הרבים שהקריבו בתקופה שבין ספטמבר 1943 ל-אפריל 1945[43]. המדליה הוענקה על ידי אנריקו דה ניקולה, שעמד בראש המדינה בעת ההענקה.

תחבורה

כבישים: כביש SS590 חוצה את העיר, כביש SR203 מגיע אל קרבתה, וכך גם SS51, הכביש המהיר העובר בסמוך לעיר הוא A27, בכיוון כללי דרום (צפונה הוא הופך לכביש SS51). כביש אחר SS47 עובר מערבית לעיר, במרחק קצת גדול יותר.

אוטובוסים: קווי אוטובוס פנימיים מחברים חלקים שונים של העיר. בנוסף, ניתן להשתמש באוטובוסים לנסיעה אל הערים השכנות בנפת בלונו ומהן. החברה המבצעת את הנסיעות באוטובוס היא דולומיטבוס[44]. קווים נוספים בתפעול חברות אחרות נוסעים אל מחוץ לנפה, לטרנטינו, לקורטינה ד'אמפצו ועוד.

רכבת: לבלונו יש תחנת רכבת משלה, בחלק הצפוני של העיר. הרכבות הן רכבות אזוריות וגם ארציות, בתפעול טרנאיטליה, חברת הרכבות של איטליה. יעדי הרכבת המרכזיים מהעיר הם ונציה, קורטינה ד'אמפצו, פדובה, וקונליאנו (Conegliano)[45].

תעופה: בסמוך לבלונו שדה תעופה קטן הידוע בשם "ארטורו דל'אורו" (Arturo dell'Oro). לנמל התעופה מסלול טיסה קצר, באורך 812 מטר. סימון שדה התעופה בארגון יאט"א הוא BLX, ואין ממנו או אליו טיסות מסחריות עם לוח זמנים קבוע[46]. במרחק של כ-87 ק"מ מהעיר נמצא נמל התעופה טרוויזו סנט סנט אנג'לו (TSF), ממנו אפשר לטוס ליעדים באיטליה, וליעדים אחדים במדינות שכנות ובאירופה. נמל תעופה בין-לאומי משמעותי יותר הוא נמל התעופה הבין-לאומי וונציה-מרקו פולו (VCE), במרחק של כ-97 ק"מ[47].

ספורט

אונברסיאדת חורף: תחרות ספורטאים של אוניברסיטאות ה"אוניברסיאדה" נערכה בבלונו בחורף של שנת 1985[48], ואירוע הפתיחה התקיים בכיכר המרטירים בעיר. באוניברסיאדה זו זכו במדליות ספורטאים מ-18 מדינות, ובראשם ברית המועצות, קנדה ואיטליה.

אופניים: קטע בתחרות רכיבת האופניים ג'ירו ד'איטליה (נשים) מתוכנן ב-4 ביוני 2026 להתחיל בעיר בלונו, ולטפס לכיוון הרי הדולומיטים[49]. מספר תחרויות ג'ירו ד'איטליה בעבר עברו בנפת בלונו, סיימו או החלו מקטעי נסיעה בישובי הנפה[50].

ידועי שם הקשורים עיר

ערים תאומות

ארצות הבריתארצות הברית בנד, אורגון, ארצות הברית[51].

גלריה

  • פיאצה דיי מרטירי.
    פיאצה דיי מרטירי.
  • ארמון הרקטורים מואר בלילה.
    ארמון הרקטורים מואר בלילה.
  • העיר מכיוון נהר פיאבה.
    העיר מכיוון נהר פיאבה.
  • פנים הקתדרלה של בלונו.
    פנים הקתדרלה של בלונו.
  • הארמון האדום.
    הארמון האדום.
  • אולם התיאטרון העירוני.
    אולם התיאטרון העירוני.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בלונו בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של בלונו (לא היה תקין בבדיקה בתאריך 25 במאי 2026).

הערות שוליים

  1. ↑ Commissione Nazionale Italiana per l'Unesco, Dolomiti, Unesco Commissione Nazionale Italiana per l'Unesco (באנגלית בריטית)
  2. ↑ Belluno | 1999 - Città Alpina dell'anno, ‏2020-09-27 (ב־)
  3. ↑ ringloo, Belluno: la porta d’accesso alle Dolomiti Patrimonio UNESCO, Dolomiti Prealpi, ‏2023-05-24 (ב־)
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 Belluno – Parco Nazionale Dolomiti Bellunesi (ב־)
  5. ↑ www.wisdomlib.org, Belluno (definition and history), www.wisdomlib.org, ‏2025-11-06 (באנגלית)
  6. ↑ PeakVisor, Belluno Mountains, PeakVisor (באנגלית)
  7. ↑ Greg Jackson, Belenus, the Celtic God of Fire | Mythology, Cults & Facts, study.com
  8. ^ 8.0 8.1 History of Belluno | Veneto Region, www.italiaoutdoors.com
  9. ↑ Paleoveneti - Enciclopedia, Treccani (באיטלקית)
  10. ↑ Heneti - Veneti antichi: Euganei, Atestini, Celti, Galli, Reti, Histri, www.magicoveneto.it
  11. ↑ Definition of MUNICIPIUM, www.merriam-webster.com (באנגלית)
  12. ↑ History of Belluno | Veneto Region, www.italiaoutdoors.com
  13. ↑ Belluno nella storia – Archivio Storico del Comune di Belluno (ב־)
  14. ↑ War of the League of Cambrai, HistoryMaps (באנגלית)
  15. ↑ Battle of Waterloo | National Army Museum, www.nam.ac.uk (באנגלית)
  16. ↑ Plebiscite of Veneto of 1866 explained, everything.explained.today
  17. ↑ The Catastrophe at Caporetto | History Today, www.historytoday.com (באנגלית)
  18. ↑ The Final Months of the War & the Liberation in May 1945, NS-Täter in Italien (באנגלית)
  19. ↑ Vajont Dam (Italy, 1963) | ASDSO Dam Failures and Lessons Learned, damfailures.org
  20. ↑ Piave (River) • Mapy.com, Mapy.com (באנגלית)
  21. ↑ Elevation of Belluno, Province of Belluno, Italy - MAPLOGS, Worldwide Elevation Map Finder (באנגלית)
  22. ↑ Köppen Climate Explorer, koppen.earth
  23. ↑ Belluno Climate, Weather By Month, Average Temperature (Italy) - Weather Spark, weatherspark.com (באנגלית)
  24. ↑ Belluno climate: seasons, when to go, monthly averages, Climates to Travel (באנגלית)
  25. ↑ BELLUNESE: 150 years ago an earthquake … Memory Science Prevention, www.ingv.it
  26. ↑ Not Specified, Belluno Earthquake of October 18, Nature 138, 1936-10-01, עמ' 713–713 doi: 10.1038/138713b0
  27. ↑ Piazza dei Martiri - Da vedere - Belluno, Italia, Lonely Planet Italia (ב־)
  28. ↑ BELLUNO CITTA', www.museomurer.it
  29. ↑ Belluno Cathedral | ITALY Magazine, www.italymagazine.com (באנגלית)
  30. ↑ PALAZZO COMUNALE, DETTO "PALAZZO ROSSO" | I Luoghi del Cuore - FAI, fondoambiente.it (באיטלקית)
  31. ↑ Palazzo dei Vescovi, Belluno Turismo (ב־)
  32. ↑ Palazzo dei Rettori in Belluno | Visit A City, www.visitacity.com
  33. ↑ Alpe del Nevegal from Belluno - Profile of the ascent, climbfinder (באנגלית)
  34. ↑ Parco Nazionale Dolomiti Bellunesi, https://www.visitdolomitibellunesi.com, ‏2022-12-30 (באנגלית)
  35. ↑ Dolomiti Arena 2026: concerts in the Belluno Dolomites, Dolomiti.it (באנגלית)
  36. ↑ Collections Search | British Museum, www.britishmuseum.org (באנגלית)
  37. ↑ OpenContent Scarl, Musei Civici di Belluno Palazzo Fulcis, Musei Civici di Belluno, ‏2007-11-19 (ב־)
  38. ↑ TEATRO COMUNALE DI BELLUNO - (ב־)
  39. ↑ Teatro Dino Buzzati - Belluno | Spettacoli, Biglietti, www.teatro.it, ‏2018-11-03 (באיטלקית)
  40. ↑ Piera Anna Franini, Viaggio nel Bellunese, dove si concentra il 70% del mercato mondiale dell’occhialeria di fascia medio-alta, Forbes Italia, ‏2022-06-20 (באיטלקית)
  41. ↑ The Eyewear district in the Belluno area, Trevisobellunosystem, ‏2023-10-02 (באנגלית בריטית)
  42. ↑ Diocese of Belluno–Feltre, Italy 🇮🇹, GCatholic
  43. ↑ [https://www.quirinale.it/onorificenze/insigniti/18362 Belluno Città di Medaglia d'oro al valor militare], PRESIDENZA DELLA REPUBLICA, ‏16/03/1947
  44. ↑ Mappe, Dolomiti Bus
  45. ↑ Belluno, www.rfi.it (באנגלית)
  46. ↑ SuperJS check, skybrary.aero
  47. ↑ Airports Near Me - Belluno, Italy | Travelmath, www.travelmath.com
  48. ↑ mathieu, Spotlight: Remembering the Belluno 1985 Winter Universiade, FISU, ‏2020-06-24 (באנגלית אמריקאית)
  49. ↑ Giro d'Italia Women 2026: Percorso e tutte le Tappe, Giro d'Italia Women 2026 (באיטלקית)
  50. ↑ Giro d'Italia and Dolomites – Belluno awaits cycling race, www.lagazzettadelmezzogiorno.it, ‏2019-05-07
  51. ↑ Welcome, Kit Carmiencke (באנגלית)

בלונו43316542Q6558

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=בלונו&oldid=3771330"