בן אולקוט
 | |||||||
| בן אולקוט | |||||||
| לידה | קית'סבורג, אילינוי, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | פורטלנד, אורגון, ארצות הברית | ||||||
| שם מלא | בן וילסון אולקוט | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות סיטי ויו, פורטלנד, אורגון, ארצות הברית | ||||||
| |||||||
| |||||||
בן וילסון אולקוט (באנגלית: Ben Wilson Olcott; ) היה פוליטיקאי אמריקאי מאורגון, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל אורגון ה-16 בשנים 1919–1923.
ראשית חייו
בן אולקוט נולד בקית'סבורג, אילינוי. הוא התחנך בבית הספר היסודי המקומי ובבית הספר לעסקים בעיר דיקסון, ובהמשך היה לפקיד בשיקגו. ב-1891, בגיל 19, הוא עבר לסיילם, אורגון, שם הוא היה שותפו למגורים וידידו הקרוב של אוסוולד וסט. וסט היה לבעל השפעה רבה על התפתחות הקריירה הפוליטית של אולקוט.
הרפתקן ובנקאי
במשך כמעט 15 שנים נדד אולקוט בכל רחבי אזור הפסיפיק נורת' וסט, בעיקר כדי לחפש זהב. לעיתים נקטע פועלו זה בעיסוקים שונים, בעיקר בתחום הבנקאות. מסעו לקח אותו לדרום אורגון בשנים 1892–1893, בלוויית אוסוולד וסט, משם הוא שב לסיילם ועד ל-1895 היה לפקיד בנק. בשנים 1895–1897 הוא היה בצפון וושינגטון ובקולומביה הבריטית, ולאחר מכן שב לאילינוי ועבד שוב כפקיד בנק.
נטייתו של אולקוט להרפתקנות שבה אליו ב-1904, והובילה אותו לאלסקה. מסעו שם הסתיים כאשר הוא הוביל צוות של מזחלת כלבים לנום, מסע באורך של יותר מ-1,600 ק"מ במעלה נהרות יוקון וטנאנה בשיאו של החורף. הוא התיישב בפיירבנקס ומצא עבודה כקופאי לאבקת זהב, ובהמשך כמנהל סניף בנק. הוא הצליח לגרוף רווחים משמעותיים מחיפוש זהב, וכך התאפשר לו לשוב לאורגון.
כניסתו לפוליטיקה
ידידו הקרוב של אולקוט, אוסוולד וסט, נכנס לפוליטיקה, ועמד בראש משרד הקרקעות של אורגון. וסט הציע לאולקוט משרה במשרד שהוא עמד בראשו, וב-1909 הוא קיבל את ההצעה. אולקוט החל לגלות יותר ויותר עניין בפוליטיקה, ומונה על ידי המושל ג'ורג' ארל צ'מברלין לפקח על האינטרסים של המדינה בבנק כושל בפורטלנד, שהחזיק בסכום גדול מקרנות החינוך של המדינה.
אף על פי שאולקוט היה רפובליקני ווסט היה דמוקרט, הייתה לשניים ידידות עזה שחרגה מעבר לגבולות הפוליטיקה. אולקוט ניהל את מסע הבחירות המוצלח של וסט ב-1910 למשרת מושל אורגון, ולשם כך תרם 1,500 דולר מכספו האישי. אולקוט נשא לאישה את לנה האטון, גיסתו של וסט.
ב-1911, כבר בעת תקופת כהונתו של וסט כמושל, נפטר מזכיר המדינה והמושל לשעבר פרנק בנסון. על אף היותו חבר המפלגה היריבה, מינה וסט את אולקוט כמזכיר המדינה עד לתום תקופת כהונתו המתוכננת של בנסון. ב-1912, ושוב ב-1916, נבחר אולקוט לתקופות כהונה נוספות בתפקיד.
מושל אורגון
ב-3 במרץ 1919 נפטר המושל ג'יימס ויתיקומב לאחר שכיהן חודשיים בלבד לאחר השבעתו לתקופת כהונתו השנייה. אולקוט, כמזכיר המדינה, היה הראשון בסדר הירושה והושבע כמושל אורגון ה-16. ויתיקומב זכה לאהדה ציבורית רבה ואולקוט סירב להישבע אמונים עד לאחר הלווייתו של קודמו המנוח.
כמושל המשיך אולקוט את סדר יומו של ויתיקומב במיזמי סלילת הכבישים. המדיניות שבתוקף עד היום, להשארת רצועה מיוערת בצידי הכבישים המדינתיים, מקורה בהחלטות שהתקבלו בתקופת ממשלו של אולקוט.
אולקוט התבסס על מדיניותו של ויתיקומב להגנה וביטחון. ממשלו הצליח לדאוג לקיומם של סיורי אוויר של צבא ארצות הברית לאיתור שריפות יער. הוא הציע חקיקה שתאסור על יפנים להחזיק בקרקעות באורגון.
עליית כוחו של ארגון הקו קלוקס קלאן באורגון גרמה לאולקוט לזעזוע, והוא לא היסס לגנות את הארגון. הוא סירב לקבל כל תמיכה של הארגון במסע הבחירות שלו ב-1922, ובכך סיכן את סיכוייו לנצח. הוא הצליח בקושי לזכות במועמדות המפלגה הרפובליקנית, אך נוצח בבחירות הכלליות על ידי המועמד הדמוקרטי שכן קיבל את תמיכת הקלאן, הסנאטור המדינתי וולטר פירס
שנותיו האחרונות
לאחר הפסדו בבחירות, עזב וולקוט את אורגון וניהל את סניף בנק איטליה בלונג ביץ', קליפורניה. ב-1924 הוא שב לאורגון והיה למנהל בנק בפורטלנד.
בן אולקוט נפטר בפורטלנד ב-21 ביולי 1952. הוא נטמן בבית הקברות סיטי ויו שבעיר.
קישורים חיצוניים
- בן אולקוט באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- בן אולקוט באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- בן אולקוט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
