ברברה רוברטס
| לידה | קורוואליס, אורגון, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | ברברה קיי רוברטס | ||||||
| שם לידה | ברברה קיי יוהי | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
ברברה קיי רוברטס (באנגלית: Barbara Kay Roberts; ) היא פוליטיקאית אמריקאית מאורגון, אשת המפלגה הדמוקרטית, שכיהנה כמושלת אורגון ה-34 בשנים 1991–1995. רוברטס נולדה באורגון, והיא האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד מושלת אורגון, והיחידה שכיהנה בתפקיד לאחר שנבחרה אליו בבחירות עד 2016, עת נבחרה אליו קייט בראון, שהושבעה לראשונה כמושלת שנה קודם לכן בעקבות התפטרות קודמה בתפקיד. רוברטס גם הייתה האישה הראשונה ששימשה כמנהיגת הרוב בבית הנבחרים של אורגון. הוא גם כיהנה שתי תקופות כהונה כמזכירת המדינה של אורגון, ושימשה בתפקידים בממשל המקומי והמחוזי של פורטלנד. רוברטס הייתה נשואה לחבר הסנאט המדינתי של אורגון, פרנק ל. רוברטס מ-1974 ועד לפטירתו ב-1993. בשנים 2011–2013 הייתה רוברטס חברה במועצת האזור המטרופוליני של פורטלנד.
ראשית חייה
רוברטס נולדה בעיר קורוואליס שבאורגון בשם ברברה קיי יוהי (Hughey), לבוב וכרמן (לבית מאורי) יוהי. אביה, שהיה עובד מנסרה, היה צאצא לחלוצי שביל אורגון. שנים מספר לאחר לידתה של רוברטס נולדה פט, הבת השנייה במשפחה, והם עברו ב-1940 ללוס אנג'לס, שם אביהם עבד כמכונאי. לאחר מלחמת העולם השנייה שבה משפחת יוהי לאורגון והתיישבה ב-1945 בגולד קריק שבמחוז יאמהיל, ולבסוף בעיר שרידן.
ב-1954 נישאה רוברטס לחברה מבית הספר התיכון, ניל סנדרס, ובשנה שלאחר מכן סיימה את לימודיה בבית הספר התיכון בשרידן. הזוג עבר לטקסס, שם נולדו להם שני בנים, מייק ומארק, וכמה שנים לאחר מכן הם שבו לאורגון, והתיישבו בפורטלנד, שם למדה רוברטס באוניברסיטת המדינה של פורטלנד בשנים 1961–1964.
כמי שבנה הבכור מייק, אובחן ב-1962 כסובל מלקות שמאוחר יותר הוגדרה כאוטיזם, הפכה רוברטס למי שקידמה את צורכיהם של ילדים עם צרכים מיוחדים. ב-1971 היא ביצעה פעולת שדלנות מוצלחת בבית המחוקקים של אורגון, שחייב את בתי הספר הציבוריים להבטיח את זכויותיהם החינוכיות של ילדים אלו.[1] ב-1972 הסתיימו נישואיה לניל סנדרס בגירושין.
ראשית הקריירה הפוליטית
ב-1973 נבחרה רוברטס למועצת החינוך של פארקרוז, ובהמשך למועצה של הקולג' הקהילתי מאונט הוד. ב-1974 היא נישאה בשנית לחבר בית הנבחרים של אורגון, ולימים חבר הסנאט המדינתי, פרנק ל. רוברטס, שהיה המנטור הפוליטי שלה. ב-1980 נבחרה רוברטס לבית הנבחרים של אורגון מטעם המפלגה הדמוקרטית, וב-1982 היא נבחרה לכהונה שנייה בתפקיד. עמיתיה למפלגה בחרו בה כמנהיגת הרוב בבית הנבחרים, ובכך היא הייתה לאישה הראשונה בתפקיד זה.
מזכירת המדינה של אורגון
ב-1984 נבחרה רוברטס כמזכירת המדינה של אורגון, האישה השנייה בתפקיד והראשונה שנבחרה אליו מטעם הדמוקרטים. ב-1988 היא נבחרה לכהונה שנייה בתפקיד. הישגיה המשמעותיים בתפקיד כללו חקיקה שהנהיגה רפורמה במערכת הבחירות, הקמתו של בניין חדש לארכיב המדינה, וסמכויות ביקורת רחבות יותר לנושאים במשרה זו. במהלך תקופת כהונתה השנייה השתתפה רוברטס בתוכנית למנהלים בבית הספר לממשל על שם ג'ון פיצג'רלד קנדי באוניברסיטת הרווארד.
מושלת אורגון
ב-1990 הודיע מושל אורגון מטעם הדמוקרטים, ניל גולדשמידט, שהוא לא יתמודד על תקופת כהונה נוספת. רוברטס, שהייתה אז באמצע תקופת כהונתה השנייה כמזכירת המדינה, הודיעה על התמודדותה למשרה. היא נבחרה בבחירות המקדימות של מפלגתה ללא מתמודדים נוספים, ולאחר מכן הביסה בבחירות הכלליות את מועמד הרפובליקנים, התובע הכללי של אורגון, דייוויד ב. פרוהנמאייר, ואת המועמד העצמאי אל מובלי. בכך הייתה רוברטס לאישה הראשונה שנבחרה כמושלת אורגון.
באותה מערכת בחירות עברה במשאל עם תקנה 5, שקבעה מגבולות חוקתיות למס הרכוש.
במהלך תקופת כהונתה כמושלת, פעלה רוברטס בשיתוף פעולה עם ממשל הנשיא ביל קלינטון להטבות ומימון לטובת תוכנית הבריאות של אורגון. היא גם סייעה להגדיל את מספר הילדים בתוכנית היתרון, הבטיחה מימון ליחידות דיור בר השגה נוספות, ופיתחה תוכניות להעברת תושבי אורגון ממערכת הסעד למערכת העבודה, וכן מונו בה נשים לתפקידים בממשל המדינתי.
ב-1993 בעת שכיהנה עדיין כמושלת, הלך לעולמו בן זוגה פרנק רוברטס כתוצאה מסרטן הערמונית. לאחר מותו כתבה רוברטס את הספר "מוות ללא הכחשה, צער ללא התנצלות: המדריך להתמודדות עם מוות ואובדן" (Death Without Denial Grief Without Apology: A Guide for Facing Death and Loss).[2]
להחלטתה של רוברטס לא להתמודד על תקופת כהונה שנייה ב-1994 היו כמה סיבות. בין אלו נכללו אחוז התמיכה הנמוך שלה בקרב ציבור הבוחרים, וכן סירובו של ציבור הבוחרים לאשר צעדים להנהגת מס מכירות שנועד למימון תוכנית הבריאות של אורגון. כתוצאה מכישלונו של צעד אחרון זה, נאלצה רוברטס להפר את הבטחת מערכת הבחירות שלה לקצץ בהוצאה הציבורית.
לאחר הפרישה
זמן קצר לאחר סיום כהונתה כמושלת, קיבלה רוברטס על עצמה משרה כמנהלת התוכנית למנהלים בכירים בממשל המדינתי והמקומי של בית הספר לממשל על שם ג'ון פ. קנדי של אוניברסיטת הרווארד, ומאוחר יותר כעמיתה בכירה בתוכנית לנשים ומדיניות ציבורית. ב-1998 היא הצטרפה למכון למנהיגות ניהולית של בית הספר לממשל על שם הטפילד של אוניברסיטת המדינה של פורטלנד כמנהלת שותפה לפיתוח מנהיגות.[3]
רוברטס המשיכה בפעילותה הקהילתית, והייתה חבר במועצת הנאמנים של כמה ארגונים מרכזיים ללא כוונת רווח, כולל אגודת ההוספיס של אורגון, הקמפיין לזכויות אדם, והמועצה המייעצת של אורגון לחמלה בעת גסיסה. היא גם הייתה פעילה כנואמת ציבורית, ודיברה על סוגיות כמו מוות ואבל, מנהיגות, נשים בפוליטיקה, ושמירת איכות הסביבה.
ב-1996 נקרא על שמה בית ספר תיכון בסיילם.
חברת מועצת האזור המטרופוליני של פורטלנד
בראשית 2011 שבה רוברטס לשירות הציבורי כחברת מועצת האזור המטרופוליני של פורטלנד, שהיא גוף נבחר המונה שישה אנשים. היא מונתה לתפקיד לאחר שרוברט ליברטי, שייצג את המחוז השישי של המטרופולין, התפטר. בפברואר אותה שנה מונתה רוברטס לכהן את שארית תקופת כהונתו בת ארבע השנים של ליברטי במועצה, כ-22 חודשים.[4] אף על פי שחברי המועצה נבחרים בבחירות, לא נדרשת עריכת בחירות כאשר מתפנה משרתו של אחד מחברי המועצה באמצע תקופת כהונתו. רוברטס נכנסה לתפקיד זה ב-24 בפברואר 2011.[5] המחוז השישי של המטרופולין כולל חלקים של צפון-מזרח, דרום-מזרח ודרום-מערב העיר פורטלנד. רוברטס הודיעה שלא תתמודד בבחירות הבאות לתפקיד שנערכו במאי 2012.[4] במקומה נבחר מטעם המחוז השישי בוב סטייסי.[6] בינואר 2013 תמה תקופת כהונתה של רוברטס כחברת המועצה.
קישורים חיצוניים
- ברברה רוברטס באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- ברברה רוברטס באנציקלופדיה של אורגון (באנגלית)
- ראיון עם ברברה רוברטס (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Kirchmeier, Mark (November 2, 2011). "My Name is Barbara". Willamette Week.
- ^ Barbara K. Roberts (February 25, 2002). Death Without Denial Grief Without Apology: A Guide for Facing Death and Loss. New Sage Press.
- ^ "Hatfield School staff biography". Archived from the original on 2005-03-14.
- ^ 4.0 4.1 Mortenson, Eric (February 17, 2011). "Former Oregon Gov. Barbara Roberts appointed to Metro Council". The Oregonian.
- ^ Mortenson, Eric (February 25, 2011). "Metro names attorney as acting chief operating officer; Barbara Roberts sworn in". The Oregonian.
- ^ Mortenson, Eric (May 12, 2012). "Bob Stacey wins position on Metro Council; Sam Chase and Craig Dirksen join him (2012 primary election)". The Oregonian.
