ויקטור אטיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ויקטור אטיה
Victor Atiyeh
ויקטור אטיה
ויקטור אטיה
לידה פורטלנד, אורגון, ארצות הברית
פטירה וסט הייבן-סילבן, אורגון, ארצות הברית
שם מלא ויקטור ג'ורג' אטיה
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות ריבר ויו, פורטלנד, אורגון, ארצות הברית
מושל אורגון ה־32
8 בינואר 197912 בינואר 1987
(8 שנים)
חבר הסנאט של אורגון מטעם מחוז הבחירה התשיעי
19651978
(כ־13 שנים)
חבר בית הנבחרים של אורגון מטעם מחוז וושינגטון
19591964
(כ־5 שנים)

ויקטור ג'ורג' אטיהאנגלית: Victor George Atiyeh;‏ ) היה פוליטיקאי אמריקאי מאורגון, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל אורגון ה-32 בשנים 19791987. הוא היה המושל הראשון בארצות הברית ממוצא ערבי.[1][2]

אטיה נבחר כמושל ב-1978, לאחר שניצח את המושל המכהן רוברט סטראוב. ב-1982 הוא נבחר לכהונה שנייה לאחר שהתמודד מול מי שיכהן לימים כמושל, טד קולנגוסקי, וזכה ב-61.6 אחוזים מקולות הבוחרים, הרוב הגדול ביותר לבחירות למשרת מושל אורגון ב-32 השנים שקדמו לבחירתו.[1] קודם לבחירתו כמושל, כיהן אטיה כחבר האספה המחוקקת של אורגון החל מ-1959, בתחילה בבית הנבחרים, ולאחר מכן בסנאט. נכון להיום, אטיה הוא מושל אורגון האחרון שכיהן בתפקידו מטעם המפלגה הרפובליקנית.[3]

ראשית חייו

ויקטור אטיה נולד וגדל בפורטלנד, אורגון. הוריו, ג'ורג' אטיה ולינדה אסלי, היגרו לארצות הברית מהכפר חוסן שממערב לעיר חומס שבסוריה ומביירות שבלבנון, בהתאמה.[4][5] אביו של אטיה עבר ב-1898 באליס איילנד כדי להצטרף לאחיו עזיז בעסקי השטיחים שלו. משפחת אמו של אטיה השתייכה לכנסייה האנטיוכית, אף על פי שבשלב מאוחר יותר בחייו הצטרף אטיה לכנסייה האפיסקופלית.

אטיה התחנך בבתי ספר בפורטלנד.[6] הוא למד שנתיים באוניברסיטת אורגון, שם הוא שיחק כגארד בנבחרת הפוטבול של המוסד והיה למנהיג אזורי בתנועת הצופים הבנים של אמריקה. כאשר מת אביו, פרש אטיה מהלימודים ולקח על עצמו את ניהול עסק השטיחים המשפחתי, שנקרא "האחים אטיה".[7]

קריירה פוליטית

אטיה כיהן כחבר בית הנבחרים של אורגון מטעם מחוז וושינגטון בשנים 19591964, וכחבר הסנאט של אורגון מטעם מחוז הבחירה התשיעי בשנים 19651978.[8][9]

מושל אורגון

אטיה, 1986

ב-1974 התמודד אטיה ללא הצלחה על משרת מושל אורגון נגד הדמוקרט רוברט סטראוב. לאחר שניצח את המושל לשעבר טום מק'קול בבחירות המקדימות, התמודד אטיה שוב נגד סטראוב ב-1978, והפעם ניצח לאחר שזכה ב-55 אחוזים מקולות הבוחרים. הוא היה האמריקאי הראשון ממוצא ערבי שנבחר כמושל מדינה.[6] ב-1982 הוא נבחר לתקופת כהונה שנייה, לאחר שזכה בהפרש הקולות הגדול ביותר בבחירות למשרת המושל באורגון הגדול ביותר מזה 32 שנים.

כמושל, יצר אטיה תוכניות חדשות לבטיחות בענפי הדיג והעץ המסורתיות של אורגון. הוא דאג לתמריצים להבאתן של תעשיות חדשות למדינה כדי לגוון את כלכלתה., כולל פתיחת משרד סחר בטוקיו, שהיה לשכת הסחר הראשונה של אורגון מחוץ לארצות הברית. הוא הפעיל יוזמות עולמיות לתיירות ופעל לטובת הכרזתו של ערוץ נהר קולומביה כאזור נופי לאומי לשימור.[8]

אטיה סייע להקמתו של בנק מזון מדינתי, שהיה הראשון מסוגו בארצות הברית.[8] הוא גם פעל להעלאת המודעות לסכנות הנהיגה בשכרות וחתם על חוקים חדשים נגד תופעה זו. הוא שימש כיושב ראש אגודת המושלים הרפובליקנים והיה מנהיג המליאה בוועידה הארצית של מפלגתו עבור רונלד רייגן ב-בחירות לנשיאות של 1984.[10]

שנותיו האחרונות

לאחר סיום כהונתו כמושל, היה אטיה ליועץ סחר בינלאומי. לאטיה היו יחסים ארוכי שנים עם אוניברסיטת פסיפיק, והוא שימש כחבר בחבר הנאמנים שלה. ב-1996 העניקה לו האוניברסיטה תואר דוקטור לשם כבוד. ב-2011 הוא תרם לספריית האוניברסיטה אוסף של מזכרות הקשורות אליו.[11][12]

ב-2006 שימש אטיה כיושב הראש של הקמפיין שנקרא "כן ל-49", שנועד לקדם את משאל העם לתקנה מספר 49, שנועדה להגנת משק המים של אורגון, לצד המושלת לשעבר ברברה רוברטס, המושל לשעבר ולעתיד ג'ון קיצהבר והמושל המכהן טד קולנגוסקי. הוא השיג תרומה של 100,000 דולר לטובת הקמפיין מפיל נייט, המנהל הכללי של נייקי.[13]

אטיה היה נשוי לדולרס לבית יואיט, שאותה נשא לאישה ב-1944. לשניים נולדו בן ובת.

ויקטור אטיה נפטר ב-20 ביולי 2014 לאחר שבעשור האחרון לחייו סבל ממספר בעיות רפואיות. הוא נטמן בבית הקברות ריבר ויו שבפורטלנד.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויקטור אטיה בוויקישיתוף

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0