בן טבאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בן טבאל היה בן לאחת המשפחות המיוחסות בשבט יהודה, שישבה בעבר הירדן המזרחי.

בן טבאל היה טוען לכיסא המלוכה של ממלכת יהודה, שהתכוון לגזול את מלוכתו של אחז בעזרת רצין מלך ארם-דמשק ופקח בן רמליהו מלך ישראל, ולהקים ברית נגד האשורים: "נַעֲלֶה בִיהוּדָה וּנְקִיצֶנָּה וְנַבְקִעֶנָּה אֵלֵינוּ וְנַמְלִיךְ מֶלֶךְ בְּתוֹכָהּ אֵת בֶּן-טָבְאַל" (ישעיהו, ז',ו'). השינוי בניקוד השם טָבְאַל (דהיינו "אינו טוב לשום דבר") במקום טָבְאֵל – נעשה מתוך כוונת זלזול. זהותו של בן טבאל נשארה עלומה. על פי פירוש רש"י, מדובר במלך פקח עצמו, כאשר המילה "טבאל" בכתב אלב"ם נקראת "רמלא" = "רמליה". מבחינה לשונית מקביל השם טבאל לצורה טוביה, ואף ייתכן שמתקשר ל"בני טוביה" מתקופת בית שני.

חז"ל ביארו את כינויו "בן טבאל" כמרמז על חלקו בהדחת העם לעבודה זרה, בכך ששכנע את העם ב"טובתה" של העבודה הזרה לעומת הקושי בעבודת ה', וכך דרשו את המילה "טבאל" ש"עושה טובה עם עובדיו"[1].

הגר"א (בפירושו על ספד"צ טז.) פירש את הענין על מלחמה בין ישראל ליהודה על המשיחות, וה' הבטיח שיבוא המשיח מיהודה.

Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0