ברוך נחשון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברוך נחשון
לידה 30 באוגוסט 1939
חיפה, פלשתינה (א"י)
פטירה 13 בספטמבר 2021 (בגיל 82)
לאום ישראלי
תחום יצירה ציור
זרם באמנות ריאליסטי נאיבי
השפעה מ שלמה נראני (נרינסקי)

ברוך נחשון (ט"ו באב ה'תרצ"ט, 30 באוגוסט 1939ח' בתשרי תשפ"ב, 13 בספטמבר 2021[1]) היה צייר ישראלי, חסיד חב"ד.

ביוגרפיה

נחשון נולד בחיפה ללאה ומנחם נחשון. עוד בילדותו אהב להתבונן בנוף ההררי שנשקף מביתו. לדבריו: "בכל בוקר ראיתי את רועי-הצאן הערביים, עולים בהר, אל המרעה וחוזרים לעת ערב. אהבתי את הצמחים שנחבאו בין הסלעים והשתעשעתי בבוץ, המחליף צורותיו עם כל מדרך כף רגל. העדות המוסמכת על כשרוני, שמעתי מפי הגננת שלי, שהעניקה לי דף וצבעים, כל אימת שעשיתי מהומות בגן הילדים. בבית הספר, לא היה שום דבר שהרחיב את דמיוני, ולא נותר לי, אלא, לבהות בתקרה הלבנה ולהשתעשע בדמיונות".

בשנת 1950–1958 למד אצל האמן שלמה נראני (נרינסקי) תלמידו של פול סזאן שפתח לו שער לאמנות היפה. למד בישיבת כרם ביבנה, כשהתחיל לשמוע על חב"ד ועל הרבי מנחם מנדל שניאורסון נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים בלוד, לאחר כשנה שירת בצבא, ב-1964 התחתן עם שרה, ונסע באונייה במשך כשלושה שבועות עם רעייתו לניו יורק, הם ביקרו אצל האדמו"ר מלובביץ' שהעניק לו מלגה לשנת לימודים בבית הספר לאמנות–ויזואלית, ואמר לו: "דורות רבים עברו וחוש הציור בכשרות לא ניתקן – ואתה תתקן".

לאחר מלחמת ששת הימים, הצטרף אל הקבוצה הראשונה של המתנחלים בחברון. בשנים הראשונות הסתובב ברחבי העיר וצייר בשחור לבן. לימים, פתח גלריה ליד מערת המכפלה.

נחשון מספר: "בהשגחה-אלוקית פגשתי בזקן מחסידי ברסלב שהורה לי לומר, במשך 40 לילות, מחצות הלילה ואילך את כל ספר התהילים. מאז, קבלתי השראה מופלאה ואותה תרגמתי לצורה וצבע".

כעבור 15 שנה פתח תערוכה במרכז העולמי של חב"ד בתערוכה זו ביקר הרבי מחב"ד, בביקור יחיד מסוגו, ואף העיר את הערותיו על פרטי הציורים[2]. כמו כן ערך תערוכות באוסטרליה, בארגנטינה, הונג-קונג, ארצות הברית ועוד.

התגורר בקריית ארבע. נפטר ב-13 בספטמבר 2021. הותיר אחריו אישה, שרה, 5 בנים ו-5 בנות. חתנו, ויקטור עטיה, הוא שליח חב"ד בחברון. חתנו ארז קרלנשטיין, הוא מנכ"ל מוסדות חב"ד ברחובות ונכדו המוזיקאי דוידי נחשון.

יצירתו

ביצירותיו, היה מתרגם נחשון לשפת הציור מחזות מסיפורי המקרא וממדרשי חז"ל, ממראות הטבע ומהחזיונות של הנביאים. יש ביצירותיו השפעות מהאמנות הפרסית וההודית ומכל מה שמגיע אליו מהלימוד בכתבי הקודש.

נחשון השתדל להפיק הרמוניה מלאה, בצבעים ובצורות ומשתמש הרבה בדימויים יהודיים כמו בית המקדש, מנורת שבעת הקנים, נרות, רימונים ושופרות. נחשון סיפר כי: "בטרם שאתחיל ואחרי שאני מסיים, אני מודה לה', שנטע בי את הכשרון, ההשראה והיכולת".

סגנון העבודות של ציורי השמן על הקנבס הינוריאליסטי-נאיבי.

השפעה

דמותו הייחודית של נחשון כאמן יהודי חסידי, היוותה השראה לסופר חיים פוטוק שעליה ביסס את התמה בספרו "שמי הוא אשר לב" ("My Name Is Asher Lev") המספר על בחור צעיר, המבקש להפוך לצייר. העלילה עוסקת בנפתוליו עם הצדדים ה"טמאים" של אמנות הציור, תוך לבטים מול המשפחה והרבי[3].

פרשת קבורתו של אברהם ידידיה נחשון

בחורף 1975 נולד תינוק למשפחת נחשון בקריית ארבע. ברית המילה נערכה במערת המכפלה, והייתה הראשונה שנערכה שם, חרף איסור הממשל הצבאי, והתינוק נקרא בשם אברהם ידידיה נחשון. כעבור ארבעה חודשים נפטר התינוק ממוות בעריסה, ואימו שרה החליטה כי התינוק יקבר בבית העלמין העתיק בחברון, שמאז הרוגי הטבח בתרפ"ט לא נקברו בו יהודים. הממשלה התנגדה לקבורה זו, והוראה על כך יצאה מראש הממשלה יצחק רבין, ושר הביטחון שמעון פרס. אולם בעקבות התעקשותה של האם, הסכים לבסוף שר הביטחון, לקבורת התינוק בבית הקברות. היישוב היהודי בחברון רואה בקבורה זו את הצעד הראשון בחידוש היישוב היהודי בתוך העיר חברון, שכן בעקבות הקבורה עלה צורך להציב שמירה על בית הקברות, דבר שהחל את הנוכחות האזרחית בתוך חברון עצמה[4]. בין הדמויות הבולטות שעסקו בשמירה על בית הקברות היה פרופ' בן ציון טבגר, שפעל רבות לשחזורו ולהחזרת היישוב היהודי בחברון.

לקריאה נוספת

  • מאיר עוזיאל, חופש הביטוי, מעריב, 4 בפברואר 2004
  • הכול בגלל ניגון קטן, שיחת השבוע גיליון 38, י' באלול תשמ"ז

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שלמה מן, ברוך דיין האמת: הצייר החסידי הרב ברוך נחשון, נפטר בגיל 82, אתר col ז' בתשרי תשפ"ב
  2. ^ גלריה מהביקור | פנחס גולד, ריאיון עם נחשון על האירוע באתר שטורעם תמוז תשס"ו. | הצייר ברוך נחשון בתערוכה שהרבי מלובביץ' בא לבקר מיוחד, JEM
  3. ^ ראו ריאיון עם נחשון במגזין הווידאו תורת חיים תוכנית 392.
  4. ^ משפחת נחשון, ב"אתר חברון"
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0