BP

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף בריטיש גז)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
BP p.l.c.
לוגו BP
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
תקופת הפעילות 1908 (חברת הנפט האנגלו-פרסית)
1911 (חברת הנפט האנגלו-איראנית)
1954 בריטיש פטרוליום
2001 BP p.l.c. – הווה
מוצרים עיקריים נפט, גז טבעי, דלק, דלקי תעופה, פטרוכימיקלים
שווי שוק 106.34 מיליארד דולר (27 במרץ 2024)
תרשים עובדים, הכנסות, רווח וחברות בת עיקריות של שש חברות הנפט הפרטיות הגדולות בעולם, המכונות Big Oil

BP p.l.c. היא התאגיד השלישי בגודלו בעולם בתחום הנפט, הגז הטבעי והפטרוכימיה. עד שנת 2000 נקראה החברה British Petroleum, ולעיתים עדיין מכונה כך. משרדיה הראשיים של החברה נמצאים בלונדון. מניותיה נסחרות בבורסות בלונדון, ניו יורק וטוקיו.

הכנסות BP ב-2006 הסתכמו ב-274 מיליארד דולר. הרווח הנקי של החברה הסתכם ב-22 מיליארד דולר.

החברה הוקמה ב-1908 בשם "חברת הנפט האנגלו-פרסית" (Anglo-Persian Oil Company) והייתה הראשונה לגלות נפט בכמויות מסחריות במזרח התיכון (איראן). בשנת 1935, עם הפיכתה של פרס לאיראן, הוסב שמה ל"חברת הנפט האנגלו-איראנית" (Anglo-Iranian Oil Company). בשנת 1954, בתום ניסיון כושל של הלאמת נפט על ידי מוסאדק, שונה שמה ל"חברת הנפט הבריטית" (The British Petroleum Company). ב-1998 התמזגה בריטיש פטרוליום עם חברת הנפט אמוקו (Amoco) ונקראה בשם BPAmoco עד שנת 2000, אז שונה שמה ל-BP והחברה אימצה את הססמה "Beyond Petroleum".

פעילותה של BP כוללת קידוחים, הפקת נפט וגז טבעי, זיקוק ושיווק מוצרי אנרגיה. BP מבצעת כיום קידוחים ב-26 מדינות, ותפוקת הנפט והגז ב-2005 עמדה על 4 מיליון חביות ליום. עתודות הנפט והגז של BP נאמדות ב-18 מיליארד חביות. בבעלות החברה 17 בתי זיקוק, המזקקים 2.8 מיליון חביות ביום. בנוסף, BP שותפה ב-4 בתי זיקוק נוספים ברוסיה יחד עם חברת TNK הרוסית.

BP מספקת מוצרי דלק ליותר מ-27 אלף תחנות דלק ב-18 מדינות ברחבי העולם תחת המותגים Arco, Castrol, Amoco, Aral ו- BP. מחזור המכירות הקמעונאיות של BP הוא כ-6 מיליארד דולר בשנה. בשנים האחרונות מקימה החברה רשת של תחנות דלק בסין בשיתוף פעולה עם חברות האנרגיה הסיניות פטרוצ'יינה וסינופק.

היסטוריה

1909-1954

במאי 1908 גילתה קבוצה של גאולוגים בריטים כמות גדולה של נפט במסג'ד סולימאן שבאיראן. הייתה זו תגלית הנפט בכמות מסחרית הראשונה במזרח התיכון. השאה של אירן העניק זיכיון לויליאם נוקס דרסי שאיפשר לבריטים להתחיל לקדוח במקום. ב-14 באפריל 1909 התאגדה חברת הנפט האנגלו-פרסית (APOC) כחברת בת של חברת הנפט של בורמה, וחלק ממניות החברה נמכרו לציבור. יושב הראש הראשון ומחזיק מניות המיעוט בחברה היה דונלד סמית.

מייד לאחר הקמת החברה החלה בניית בית הזיקוק באבאדאן וכן צינור נפט ממסג'ד סולימאן לאבאדאן. ב-1913 רכשה ממשלת בריטניה זיקת שליטה בחברה (50.0025% מהמניות), ובהמלצתו של וינסטון צ'רצ'יל החל הצי הבריטי להשתמש בנפט במקום בפחם. בשנת 1915 הקימה APOC את חברת המכליות הבריטית, חברת בת שתיפקדה כזרוע ההובלה הימית של הנפט בחברה. ב-1916 רכשה APOC את חברת הנפט הבריטית (British Petroleum Company), שלמעשה הייתה הזרוע השיווקית של איגוד הנפט האירופאי (Europäische Petroleum-Union) בבריטניה. בשנת 1919 הפכה החברה למפיקת פצלי נפט על ידי הקמת חברת בת בשם "חברת הנפט הסקוטית", שמיזגה 5 חברות סקוטיות שונות שעסקו בהפקת פצלי נפט.

לאחר מלחמת העולם הראשונה החלה APOC לשווק את תוצריה ביבשת אירופה ורכשה החזקות בחברות בשווקים המקומיים במספר מדינות באירופה. בתי זיקוק הוקמו בלאנדרסי שבויילס ובגרנגמאוט שבסקוטלנד.

בשנת 1935 ביקש רזא שאה מהקהילה הבינלאומית להתייחס לפרס כאל "איראן", ובעקבות זאת שונה השם של חברת הנפט האנגלו-פרסית (APOC) לחברת הנפט האנגלו-איראנית (AIOC).[1]

באפריל 1951 הלאים המג'ליס את תעשיית הנפט האיראנית בהצבעה פה אחד, והוקמה חברת הנפט הלאומית האיראנית.[2] חברת הנפט האנגלו-איראנית משכה את הנהלתה מאיראן וארגנה אמברגו יעיל ברחבי העולם של נפט איראני. הממשלה הבריטית, שהחזיקה בבעלות על החברה האנגלו-איראנית, ערערה על ההלאמה בבית הדין הבינלאומי בהאג, אולם תלונתה נדחתה.

באביב 1953 אישר נשיא ארצות הברית הנכנס דווייט אייזנהאואר לסוכנות הביון המרכזית (CIA), לארגן הפיכה נגד ממשלת מוסאדק. באוגוסט 1953 העלתה ההפיכה לשלטון את הגנרל הפרו-מערבי פזל-אללה זאהדי כראש הממשלה החדש, יחד עם שובו לאיראן של השאה מוחמד רזא פהלווי מגלותו הקצרה באיטליה.[3]

משנת 1954

בשנת 1954 הפכה חברת הנפט האנגלו-איראנית לחברת בריטיש פטרוליום.

בלחץ של ארצות הברית, החברה קיבלה בהכרעה את החברות בקונסורציום של חברות, שנוסד באוקטובר 1954, כדי להחזיר את הנפט האיראני לשוק הבינלאומי. היא התאגדה בלונדון כחברת החזקות "Iranian Oil Participants" ‏(IOP).[4][5] בריטיש פטרוליום הייתה מהחברות המייסדות של IOP והחזיקה בבעלות של 40% ממנה.[6] כל חברי IOP הכירו בבעלות של חברת הנפט הלאומית האיראנית בנפט ובמתקנים באיראן, והתפקיד של IOP היה להפעיל ולנהל אותם. תאגיד IOP הסכים לחלוק רווחים על בסיס 50-50 עם איראן, "אך לא לפתוח את ספריה בפני מבקרי איראן או לאפשר לאיראנים להיכנס למועצת המנהלים".[7] באיראן IOP המשיכה לפעול עד המהפכה האיסלאמית בשנת 1979. המשטר החדש של איתוללה חומייני החרים את כל נכסי החברה באיראן. על פי אתר האינטרנט של החברה: ניצחון המהפכה האיסלאמית ביטל את הסכם הקונסורציום משנת 1954 ואת כל התקנות הנוגעות לו. נטילת השלטון באיראן על ידי הרפובליקה האיסלאמית החדשה הובילה לנסיגת עובדים זרים מתעשיית הנפט של איראן, ואיראנים השתלטו על מלוא ענייניה.[8]

BP קנדה

בשנת 1953, בריטיש פטרוליום נכנסה לשוק האנרגיה הקנדי דרך קניית טריאד (Triad Oil) – חברת נפט קטנה עם הרבה אחזקות חיפוש נפט וגז במערב קנדה. כעבור 4 שנים BP נכנסה גם לשוק בקיובק. בשנת 1960 BP פתחה את בית הזיקוק הראשון במונטריאול לעסקים והחזיקה יותר מ 800 תחנות דלק ושירות בפרובינציה הצרפתית של קנדה. בשנת 1969, החברה שינתה את שמה רשמית ל-BP קנדה והחברה הראשית נקראה BP Oil Ltd. בשנת 1971 קרה המיזוג של החברות – BP Canada קנתה 97.8% ממניות חברת סופרטסט בעבור 16.5$ למניה. בשנים אלה שוק האנרגיה הקנדי נשלט בעיקר על ידי החברה הבריטית BP Canada.[9]

בשנת 1980 הממשל הקנדי הטיל מיסים על הדלק, בשנת 1985 נפגעו רווחי החברה ב-55% בעקבות ירידות מחירי הנפט העולמי ובשנת 1991 החובות המצטברים גרמו לחילופי הנהלת BP בלונדון.

בשנת 1992 הכריזה BP על מכירת 57% ממניות BP Canada לציבור הקנדי הרחב. בעקבות קניית המניות ביוני 1992, BP Canada מיתגה עצמה מחדש ושינתה את שמה לטליסמן אנרג'י ונוסדה אחת החברות הגז והנפט הגדולות של קנדה.[9][10]

אסון אסדת הקידוח במפרץ מקסיקו

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – דליפת הנפט במפרץ מקסיקו (2010)

ב-20 באפריל 2010 התפוצצה וקרסה אסדת הקידוח Deepwater Horizon שחכרה החברה במפרץ מקסיקו. באר הנפט בקרקעית הים המשיכה לפלוט נפט וגז טבעי במשך למעלה מחודש, ונגרם אסון אקולוגי מהגדולים בהיסטוריה. רק ביולי 2010 נעצרה הדליפה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא BP בוויקישיתוף


הערות שוליים

  1. ^ "D'Arcy, William Knox (1849–1917)". Darcy William Knox. Australian Dictionary of Biography. נבדק ב-5 ביוני 2010. {{cite book}}: (עזרה)
  2. ^ "Britain Fights Oil Nationalism". הניו יורק טיימס. נבדק ב-5 יוני 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "New York Times article, 1953". The New York Times. 20 באוגוסט 1953. נבדק ב-5 יוני 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Marius Vassiliou, Historical Dictionary of the Petroleum Industry : Volume 3. p. 269.
  5. ^ Lauterpacht, E. International Law Reports. p. 375.
  6. ^ The Cambridge History of Iran, Volume 7. Cambridge University Press. p. 665.
  7. ^ Kinzer, All the Shah's Men, (2003), pp. 195–6.
  8. ^ NIOC Website Brief History of Iran Oil Company
  9. ^ 9.0 9.1 Funding Universe - History of Talisman Energy Inc.
  10. ^ James Wilt, "The Rise and Fall of Talisman Energy, A Former Oilpatch Success Story". Retrieved on December 2nd, 2017 from Alberta Oil Magazine
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0