ג'ון נורוול

ג'ון נורוול

לידה	21 בדצמבר 1789 דנוויל, וירג'יניה, ארצות הברית
פטירה	24 באפריל 1850 (בגיל 60) דטרויט, מישיגן, ארצות הברית
מקום קבורה	Elmwood Cemetery
מדינה
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית המפלגה הדמוקרטית
סנאטור צללים מטעם מדינת מישיגן 10 בנובמבר 1835 – 26 בינואר 1837 (שנה) → אין הוא בעצמו (כסנאטור) ←
סנאטור מטעם מדינת מישיגן 26 בינואר 1837 – 3 במרץ 1841 (4 שנים) → הוא בעצמו (כסנאטור צללים) ויליאם וודברידג' ←

ג'ון נורוול (באנגלית: John Norvell‏; 21 בדצמבר 1789 – 24 באפריל 1850) היה עורך עיתון ואחד משני הסנאטורים הראשונים שייצגו את מדינת מישיגן בסנאט של ארצות הברית. הוא נודע כאחד משני המייסדים של העיתון The Philadelphia Inquirer – העיתון השלישי הוותיק ביותר בארצות הברית שעדיין יוצא לאור ברציפות.

ביוגרפיה

ראשית חייו

נורוול נולד ב-21 בדצמבר 1789 בעיר דנוויל שבקנטקי, שהייתה אז חלק ממדינת וירג'יניה, ולמד בבתי הספר המקומיים. הוריו היו לוטננט ליפסקום נורוול, קצין ברגימנט הרגלים של וירג'יניה של הצבא הקונטיננטלי, ואשתו מרי הנדריק. ליפסקום נורוול נלקח בשבי במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית, כאשר הבריטים כבשו את העיר צ'ארלסטון שבקרוליינה הדרומית בשנת 1781. לאחר המלחמה היה בין החברים המייסדים של אגודת "סינסינטי". הוא נקבר בבית העלמין העירוני של נאשוויל, טנסי.

משפחת נורוול הייתה משפחה וירג'יניאנית ותיקה: ליפסקום היה מצאצאיו של הקפטן יו נורוול (1719–1666), אחד הנאמנים המקוריים של העיר ויליאמסבורג שבווירג'יניה, וחבר הוועד של כנסיית ברוטון פאריש. אחותו של ליפסקום, מרי נורוול, נישאה לג'יימס ווקר – שהיה אביו של ויליאם ווקר (1824–1860), שכונה "הפיליבסטר" ונודע כשכיר חרב שפעל בניקרגואה בשנת 1857.

בשנת 1807 כתב ג'ון נורוול מכתב לנשיא ארצות הברית תומאס ג'פרסון וביקש את עצתו כיצד יש לנהל עיתון כך שיהיה מועיל ככל האפשר לציבור. במכתבו סיים במילים: ”הו, פטריוט נעלה, קבל את מיטב איחוליי לאושרך.”

ג'פרסון השיב לו במכתב נרחב שבו המליץ תחילה על ספרים לקריאה בנושאי ממשל והיסטוריה, אך בהמשך כתב ביקורת חריפה ביותר על העיתונות: לדבריו, "עיתון אמיתי צריך לעסוק רק בעובדות נכונות ובעקרונות צודקים, אך אני חושש שמעטים ירצו להירשם לעיתון כזה... כיום אי אפשר להאמין לשום דבר שמתפרסם בעיתון. אפילו האמת עצמה הופכת חשודה כשהיא נכתבת בכלי התקשורת המזוהמים הללו... האדם שאינו קורא עיתונים כלל עדיף במידת ידיעתו על זה שקורא אותם, שכן מי שאינו יודע דבר – קרוב יותר לאמת ממי שמוחו מלא בשקרים ובטעויות."

נורוול, למרות גישתו הפסימית של ג'פרסון, ראה בכך אתגר והחליט ללמוד את מקצוע הדפוס ולעסוק בעיתונות מתוך רצון לתקנה. הוא פרסם את המכתב רק לאחר מותו של ג'פרסון בשנת 1826. המכתב המקורי עצמו אבד, אך היה ברשות בנו של נורוול לפחות עד שנת 1880.

ראשית הקריירה העיתונאית והמשפטית

בשנים 1813–1814 ערך נורוול את העיתון Baltimore Whig. במקביל למד משפטים, הוסמך לעריכת דין ב־1814 ופתח משרד בבולטימור. הוא התגייס כחייל פשוט במלחמת 1812 ונלחם בקרב בליידנסבורג.

לאחר המלחמה עבד במספר עיתונים, ביניהם Baltimore Patriot (בשנים 1815–1817). בשנת 1817 עבר לקנטקי, ככל הנראה בעידודו של הנרי קליי, וערך את העיתון הוותיק במדינה, Lexington Kentucky Gazette. הוא תמך בעמדותיו הפוליטיות של קליי, אך לא זכה להצלחה כלכלית משמעותית. לאחר מכן עבר לפילדלפיה, שם ערך עיתון אנטי-פדרליסטי ובהמשך הצטרף לעיתון Franklin Gazette, שפעל ברוחו של ג'פרסון. הוא ניהל אותו יחד עם ריצ'רד באץ' הבן, נכדו של בנג'מין פרנקלין.

ביוני 1829 ייסד נורוול יחד עם ג'ון ר. ווקר את העיתון Pennsylvania Inquirer, אשר שינה מאוחר יותר את שמו ל־The Philadelphia Inquirer. הם נאלצו למכור אותו כבר בנובמבר של אותה שנה ליזם ישפר הארדינג.

פעילותו במישיגן

בשנת 1831 עבר נורוול לטריטוריית מישיגן לאחר שמונה על ידי הנשיא אנדרו ג'קסון לתפקיד מנהל הדואר של העיר דטרויט – מינוי פוליטי שקיבל בזכות תמיכתו בג'קסון ובמפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית. הוא כיהן בתפקיד עד שנת 1836.

ב־1835 נבחר לסנאט של ארצות הברית, אך מאחר שמישיגן טרם הוכרה רשמית כמדינה באיחוד (עקב סכסוך הגבול עם אוהיו שנודע בשם "מלחמת טולדו"), הוענקה לו רק "זכות צפייה" ולא סמכות מלאה.

נורוול היה דמות בולטת בוועידת החוקה הראשונה של מישיגן בשנת 1835, וכיהן גם כחבר מועצת הנאמנים הראשונה של אוניברסיטת מישיגן בשנים 1837–1839.

לאחר שמישיגן התקבלה רשמית לאיחוד בשנת 1837, נבחר נורוול לסנאט של ארצות הברית מטעם הפלג הג'קסוניאני של המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית. הוא כיהן בקונגרסים ה־24, ה־25 וה־26 – מ־26 בינואר 1837 ועד 3 במרץ 1841. לאחר סיום כהונתו חזר לעסוק בעריכת דין בדטרויט.

בהמשך שירת כחבר בסנאט של מדינת מישיגן (1841) ובבית הנבחרים של המדינה (1842). בשנים 1846–1849 שימש כתובע המחוזי של ארצות הברית במישיגן.

חייו האישיים ופטירתו

נורוול נישא שלוש פעמים והיו לו עשרה בנים. אשתו השלישית, איזבלה הודג'קיס פרימן (1873–1804), הייתה בת מאומצת של המדפיס המפורסם מטריסטראם ב. פרימן. לשניים נולדו שמונה בנים ושתי בנות. אחד מבניו לחם במלחמת ארצות הברית–מקסיקו, ושישה אחרים שירתו בצבא האיחוד במלחמת האזרחים האמריקאית – וכולם שרדו את המלחמה.

בנו קולונל פרימן נורוול שירת כלוטננט בחיל הנחתים בקרב צ'פולטפק (1847) ובקרב גטיסברג (1863). בנו הצעיר דלאס נורוול היה קצין במטהו של הגנרל ג'ורג' ארמסטרונג קסטר. בנו השני, קולונל סטיבנס תומפסון נורוול, היה קצין ברגימנט הפרשים השחור ה־10 ("באפלו סולג'רס") ונלחם בקרב סן חואן היל לצד תאודור רוזוולט במלחמת ארצות הברית–ספרד.

בתו הבכורה, איזבלה גיבסון נורוול, נישאה לקפטן אנגוס קית', רב-חובל באגמי הצפון, והבת הצעירה אמילי וירג'יניה נורוול נישאה להנרי נלסון ווקר – עורך דין, בעל עיתון והתובע הכללי של מדינת מישיגן.

נורוול נפטר בדטרויט ב־24 באפריל 1850 – באותו יום שבו התקבלה הידיעה על מינויו לקונסול של ארצות הברית באימפריה העות'מאנית, ונקבר בבית העלמין אלמווד שבדטרויט. על שמו נקראה העיירה נורוול שבמחוז ג'קסון, מישיגן.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ון נורוול בוויקישיתוף

• ג'ון נורוול באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• ג'ון נורוול, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ג'ון נורוול42078295Q266798