ג'ונו 2

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ונו 2
משגר ג'ונו 2
משגר ג'ונו 2
ייעוד משגר לוויינים
יצרן קרייזלר
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
עלות שיגור 10.83 מיליון $
היסטוריית שיגורים
סטטוס לא פעיל
אתרי שיגור LC-5 ו-LC-26B מקייפ קנוורל
שיגורים 10
הצלחות 4
כישלונות 5
חלקיות 1
שיגור ראשון 6 בדצמבר 1958
שיגור אחרון 24 במאי 1961
יכולת
מטען ל־LEO 41 ק"ג
מטען ל־TLI 6 ק"ג
מידע נוסף
גובה 24 מטרים
קוטר 2.67 מטרים
משקל 55,110 ק"ג
שלבים 3-4
שלב ראשון
סוג מנוע רוקטדיין S3-D
דחף 758.7 קילו-ניוטון
מתקף סגולי 248 שניות
זמן בעירה 182 שניות
דלק LOX/RP-1
שלב שני
מספר מנועים 11
סוג מנוע סרג'נט
דחף 73 קילו-ניוטון
מתקף סגולי 214 שניות
זמן בעירה 6 שניות
דלק מוצק
שלב שלישי
מספר מנועים 3
סוג מנוע סרג'נט
דחף 20 קילו-ניוטון
מתקף סגולי 214 שניות
זמן בעירה 6 שניות
דלק מוצק
שלב רביעי
מספר מנועים 1
סוג מנוע סרג'נט
דחף 7 קילו-ניוטון
מתקף סגולי 214 שניות
זמן בעירה 6 שניות
דלק מוצק

ג'ונו 2אנגלית: Juno II) היה משגר לוויינים שיוצר בארצות הברית ושימש לשיגור לוויינים בשנות ה-50 ובתחילת שנות ה-60. המשגר היה נגזרת של משגר היופיטר, שהיווה את הבסיס לפיו פותח.

פיתוח

המשגר ג'ונו 2 היה בעל שלושה או ארבעה שלבים. השלב הראשון היה מנוע של משגר יופיטר ומנועי הטיל MGM-29 Sergeant שימשו כשלבים עליונים: בשלב השני 11 מנועים, בשלב השלישי 3 מנועים ובשלב הרביעי מנוע אחד. בשיגורים למסלול לווייני נמוך השמיטו בדרך כלל את השלב הרביעי ושמו במקומו מטען של 9 ק"ג.

היסטורית שיגורים

הג'ונו 2 שימש לשיגור 10 לוויינים, מתוכם שישה נכשלו. המשגר שימש לשיגורם המוצלח של פיוניר 3, פיוניר 4, אקספלורר 7, אקספלורר 8 ואקספלורר 11 מנמל החלל קייפ קנוורל.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ונו 2 בוויקישיתוף


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0