Space Launch System
![]() | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הדמיה של שיגור SLS | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ייעוד | משגר לוויינים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
ארץ ייצור |
![]() | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
היסטוריית שיגורים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סטטוס | בפיתוח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אתרי שיגור | ב־LC-39 במרכז החלל קנדי, פלורידה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שיגור ראשון | אוקטובר 2020[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מטענים ידועים | אוריון MPCV | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יכולת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מטען ל־LEO | 70,000-129,000 ק"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מערכת שיגור לחלל (באנגלית: Space Launch System או SLS) הוא משגר כבד במיוחד המפותח על ידי נאס"א. פיתוח המשגר החל במקור עבור תוכנית קונסטליישן, אך כשתוכנית זו בוטלה, חוק ההרשאה של נאס"א לשנת 2010 הורה על פיתוח משגר חדש, שיחליף את שני המשגרים שתוכננו עבור תוכנית קונסטליישן - הארס 1 והארס 5 - ושיתאים הן לשיגור חלליות מאוישות והן לשיגור מטען. המשגר ישודרג עם הזמן ויהיו לו מספר גרסאות. יכולות הנשיאה שלו ינועו מ־70 טון ל־100 טון למסלול LEO בגרסאותיו הראשונות. יכולת הנשיאה המשוערת שלו כאשר פיתוחו יושלם היא כ־130 טון.[2][3]
תכנון ופיתוח
ב־14 בספטמבר 2011 הודיעה נאס"א כי בחרה בעיצוב עבור המשגר החדש, שישא אסטרונאוטים למקומות בהם אף אדם לא היה קודם. מאז ההודעה נחשפו 4 גרסאות של המשגר: בלוק 0, בלוק I, בלוק IA ובלוק II. כל גרסה תכלול מאיצים ושלבים שונים, אשר חלקם יפותחו מהרכיבים ששימשו את מעבורות החלל, וחלקם יפותחו במיוחד עבור ה־SLS.[4] הגרסה הסופית של המשגר תכלול שלב ראשון עם חמישה מנועי RS-25E (שיפותחו ממנועיה הראשיים של מעבורת החלל), 2 מאיצים שיפותחו ממאיצי מעבורת החלל, ושלב שני עם שלושה מנועי J-2X המפותחים ממנוע ה־J-2 ששימש את משגרי הסטורן של תוכנית אפולו.
שלב הבסיס
שלב הבסיס של המשגר יהיה דומה לשלבי בסיס של משגרים אחרים. הוא יפותח ממכל הדלק החיצוני של מעבורת החלל שבתחתיתו יחוברו מנועים וראשו יותאם להרכבת חלליות או מטען. מנועי השלב יהיו מנועי RS-25 משופרים, תלי לפי גרסת המשגר:
- בלוק 0 - שלושה מנועי RS-25D.
- בלוק I - ארבעה מנועי RS-25D.
- בלוקים IA ו־II - חמישה מנועי RS-25E.
מאיצים
בנוסף יכלול המשגר שני מאיצים שיעזרו לו בנסיקה בשתי הדקות הראשונות לשיגור. בלוקים 0 ו־I של המשגר יכללו מאיצים ששימשו את מעבורות החלל, אחרי שיעברו שיפוץ. בשונה ממאיצי מעבורת החלל, מאיצים אלו לא יצנחו ויאספו לשימוש חוזר אלא יעזבו וישקעו באוקיינוס. בלוקים IA ו־II של המשגר יכללו מאיצים חדשים שיפותחו ממאיצי מעבורת החלל.
שלב עליון
ה־SLS ישתמש בשלבים עליונים שונים בהתאם לגירסתו:
- בלוק 0 - לא יכלול שלב עליון.
- בלוק I - יכלול שלב שני מסוג iCPS בעל מנוע RL-10 משופר.
- בלוק IA - יכלול שלב עליון שיפותח במיוחד עבורו.
- בלוק II - יכלול את שלב העזיבה של כדור הארץ שיונע על ידי שני מנועי J-2X.
עלויות הפיתוח ושיגור
למרות שטיל SLS בנוי בחלקו על בסיס חומרת מעבורת החלל עלויות פיתוחו נסקו לגובה כמעט חסר תקדים: בין השנים 2011 ל-2018 לבדן הוציאה נאס"א כמעט 14 מיליארדי דולרים על פיתוח הטיל, וזאת בנוסף ל-9 מיליארד שהושקעו בתכנית קונסטליישן שבוטלה.
גם מחיר שיגורו של ה-SLS צפוי להיות אסטרונומי - בין מיליארד ל-2.5 מיליארד דולר. זהו סכום עצום, יקר בהרבה ממחיר שיגור של כל טיל אחר. לשם השוואה, מחיר השיגור של פאלקון כבד הוא 150 מיליון דולר בלבד, מחיר השיגור של מעבורות החלל האמריקאיות שהיו יקרות ובזבזניות בפני עצמם היה סביב 700 מיליון דולר, ואפילו מחיר שיגורו של סטורן 5 לא הגיע למספר כזה: בסכומים המתואמים לאינפלציה, כל שיגור של סטורן 5 עלה פחות ממיליארד דולר (אם כי פיתוחו עלה בסביבות 20 מיליארד).
לוח זמנים
להלן לוח הזמנים של שיגורי SLS בשנים הקרובות נכון לאמצע 2018:
משימה | תאריך | הערות |
---|---|---|
SLS-1 | סוף 2020 | חללית אוריון בלתי מאויישת להקפת הירח (בתחילת 2018 נבחנה אפשרות להקדים את המשימה המאוישת למשימה הראשונה, אך היא נדחתה בסופו של דבר)[5][1] |
SLS-2 | 2021 | משימה מאוישת סביב הירח באצעות החללית אוריון |
SLS-3 | 2022 | |
SLS-4 | 2023 | |
SLS-5 | 2024 | שיגור ראשון בתצורת משגר משא |
SLS-6 | 2025 | משימה מאוישת |
גלריה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 NASA Completes Review of First SLS, Orion Deep Space Exploration Mission, NASA, November 8, 2017
- ^ The NASA Authorization Act of 2010
- ^ NASA to set exploration architecture this summer
- ^ SLS trades lean towards opening with four RS-25s on the core stage
- ^ אליסף קוסמן, נאס"א רוצה לשגר אסטרונאוטים כבר בטיסה הראשונה של המשגר הכבד SLS, באתר "הידען", 16 בפברואר 2017