ג'רלד לנקסטר הרדינג
| הרדינג (משמאל) עם פלינדרס פיטרי (מימין) ואולגה טפנל, 1930 |
ג'רלד ויליאם לנקסטר הרדינג (Gerald William Lankester Harding; 1901, טיינג'ין, סין – 11 בפברואר 1979, לונדון, בריטניה) היה ארכאולוג בריטי. בשנים 1936–1956 היה הממונה על עתיקות ירדן[1] ובמסגרת תפקידו היה מעורב בגילוי ובחקר מגילות ים המלח. התמחה בכתובות קדם-אסלאמיות.
קורות חייו ופועלו
לנקסטר הרדינג לא זכה לחינוך פורמלי מיוחס, ובגיל נעורים עבד למחייתו. הרדינג השתלם בלימודי ערב בקולג' האוניברסיטאי של לונדון (UCL) והיה תלמידהּ של הארכאולוגית והאגיפטולוגית מרגרט מורי. מורי הבחינה ביכולותיו ועודדה אותו לפנות לפלינדרס פיטרי, שעמד בראש בית הספר הבריטי לארכאולוגיה במצרים בו הוצעה לארכאולוגים תוכנית התמחות. ב-1926 הגיע הרדינג לארץ ישראל והסתפח למשלחת החפירות של פיטרי בתל ג'מה. לצידו עבדו ג'יימס לסלי סטרקי ואולגה טפנל, שדבק בהם הכינוי "הגוּרים של פיטרי" (Petrie's pups). הרדינג המשיך לעבוד במחיצת פיטרי בתל אל-פארעה (תל שרוחן) ובתל אל-עג'ול עד שנת 1931. ב-1932 הצטרף, יחד עם אולגה טפנל, למשלחת בראשות סטרקי שחפרה בתל א-דֻוֵיר (תל לכיש).
ב-1936 מונה הרדינג מטעם ממשלת המנדט הבריטית, בהמלצתו החמה של פיטרי, לאוצֵר הראשי של עתיקות ירדן המנדטורית, תואר שהוחלף לימים במנַהל העתיקות של ממלכת ירדן.[2] משלחתו של סטרקי המשיכה בעבודתה בלכיש, אך בינואר 1938 נרצח סטרקי (בדרכו לחנוכת מוזיאון רוקפלר בירושלים). אולגה טפנל וצ'ארלס אינג' (אנ') החליטו לסיים את החפירות בלכיש וחזרו ללונדון, והרדינג המשיך בעבודתו בירדן. הם חברו בהמשך דרכם לעיבוד הממצאים ולפרסום דו"ח החפירות. הרדינג היה שותף לפרסום מ-1938 של מכתבי לכיש.[3]
הרדינג עורר לחיים את מחלקת העתיקות הירדנית. בסיוע עוזרו, הארכאולוג הבדואי חסן עוואד, סקר, צילם וקיטלג את אתרי העתיקות וממצאי החפירות בירדן, וביוזמתו הופקה שורת מפות של האתרים הארכאולוגיים בירדן. בצד כל אלה ניהל הרדינג חפירות בראשותו. הרדינג פעל להקמת המוזיאון לארכאולוגיה של ירדן שנפתח במצודה של עמאן ב-1951. מ-1948 ועד 1956 פיקח הרדינג במסגרת תפקידו גם על מוזיאון רוקפלר בירושלים. ב-1951 ייסד הרדינג את שנתון מחלקת העתיקות של ירדן (The Annual of the Department of Antiquities of Jordan – ADAJ).[4] בעקבות תגלית מגילות מדבר יהודה, ארגן הרדינג את משלחות הסקר והחפירות באזור קומראן (שהיה עד 1967 בשטחה של ממלכת ירדן), בראשות האב הדומיניקני רולאן דה ווֹ מבית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה בירושלים ובהשתתפות בית הספר האמריקאי לחקר המזרח. בתקופתו של הרדינג החלה עבודת פענוח קטעי המגילות במוזיאון רוקפלר בירושלים על ידי הצוות הראשון של החוקרים, בהם ז'וזף מיליק, פרנק מור קרוס (אנ') וג'ון סטרגנל (אנ').
במסגרת מהלכי ההתנתקות של ירדן מן התלות בבריטניה פוטר הרדינג ממשרתו ב-1956, כפקידים בריטים אחרים בממשלת ירדן (החל במפקד הלגיון הירדני, גלאב פחה). הרדינג עבר ללבנון, שם התגורר בשני העשורים הבאים. ב-1959 פרסם את ספרו "עתיקות ירדן",[5] שבו סקר את האתרים הארכאולוגיים השונים של הממלכה, ובכללם קומראן ופטרה. באותה שנה התבקש על ידי ממשלת בריטניה לבצע סקר ארכאולוגי מקיף בשטחי החסות שלה בעדן וסביבתה, ואת תוצאות הסקר פרסם בספרו מ-1964, "הארכאולוגיה בפרוטקטורט של עדן"(אנ').[6] כחלק ממטלות הסקר שקד על הרישום והצילום של פריטי העתיקות הקדם-אסלאמיות מדרום ערב שבאוסף מוּנצֶ'רג'י (Muncherjee),[7] ובכך יצר הרדינג בסיס מסודר למוזיאון הלאומי של תימן בעדן.
מתחילת עבודותיו באזורנו למד הרדינג את השפה הערבית, ובהמשך דרכו התמקד בחקר הכתובות הקדומות הקדם-אסלאמיות (שנמצאו באלפיהן בירדן וכן בדרום סוריה ובצפון ערב).[8] הרדינג נודע בהתמחותו בכתובות צַפֿאיות (אנ')(ער') ות'מודיות (אנ')(ער'). ב-1971 ראו אור מפתח (אינדקס) וקונקורדנציה שיצר הרדינג לכתובות הללו.[9] ב-1975, בפרוץ מלחמת האזרחים בלבנון, חזר הרדינג לירדן ושימש שם יועץ הממשלה לענייני עתיקות.
הרדינג נפטר ב-1979 בלונדון במהלך טיפול רפואי. אפרו נטמן בבית עלמין המשקיף על עתיקות ג'רש, שבה התגורר בשהותו בירדן.
ב-1951 הוענק להרדינג עיטור הכוכב הירדני (وسام الكوكب الأردني) (אנ') - דרגת קצין. ב-1957 כובד בדרגת מפקד במסדר האימפריה הבריטית (CBE).
הרדינג היה חובב צילום והותיר תצלומים וסרטונים האצורים במכון לארכאולוגיה של הקולג' האוניברסיטאי של לונדון (UCL). חלקם זמינים לצפייה במרשתת במסגרת מיזם Filming Antiquity.[10][11]
שולי דברים
הרדינג שימש השראה לדמותו של האב לנקסטר מֶרין בספר "מגרש השדים" ובסרט שנעשה בעקבותיו. מחבר הספר, ויליאם פיטר בְּלאטי (אנ'), התראה עם הרדינג בביירות והתרשם מעיסוקו ומחזוּתו שתאמו את הדמות שברא בדמיונו. משום כך העניק לאב מֶרין הבדיוני את השם הפרטי לנקסטר, ככתיבו (Lankester) בשמו של הרדינג, ואת מקצועו – ארכאולוג. גם השחקן מקס פון סידוב, שנבחר לגלם את האב מֶרין בסרט מגרש השדים, מזכיר במראהו את הרדינג.
לקריאה נוספת
- Macdonald, M. C. A., "In Memoriam Gerald Lankester Harding", Annual of the Department of Antiquities of Jordan, 1979, 23, pp. 198-200
- Winnett, F V, "Gerald Lankester Harding, 1901–1979". Biblical Archaeologist, 1980 ,43 (2), p. 127
- Tufnell, O. 1980. "Obituary: Gerald Lankester Harding", Levant 12 (1), p. iii
קישורים חיצוניים
- מי היה לנקסטר הרדינג? (באנגלית), בלוג של עמארה תורנטון, אוצרת אוסף התצלומים והסרטים של הרדינג במסגרת מיזם Filming Antiquity במכון לארכאולוגיה של הקולג' האוניברסיטאי של לונדון (אנ')
- האיש שלנו בעבר-הירדן?, באתר בית הספר האמריקאי לחקר המזרח (ASOR) (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ על התואר הרשמי של תפקידו ראו בהערה 2
- ^ אף שהרדינג נזכר כ"מנהל מחלקת העתיקות של ירדן", כולל באתר הרשמי העכשווי של מחלקת העתיקות הירדנית, לא היה זה תוארו הרשמי. בתחילה נקרא "אוצר העתיקות הראשי" של ירדן, ואחרי 1948 – "מנהל העתיקות של ממלכת ירדן". על מחלקת העתיקות של עבר-הירדן, שנוסדה ב-1928, הופקד מנהל ירדני, לאו דווקא ארכאולוג במקצועו. בתעודת-הזהות הירדנית של הרדינג מ-1948 הוא מוגדר כ"אוצר העתיקות הראשי" של ירדן ובהענקת תואר CBE ב-1957 צוין כמי שכיהן כ"מנהל העתיקות של ירדן". בפתח ספרו מ-1959, "עתיקות ירדן" (The Antiquities of Jordan, London, Lutterworth Press, 1959, 1967, p. xi) מאזכר הרדינג עצמו את תפקידיו בירדן במונחים הללו
- ^ Torczyner, H., Harding, G. L., Lewis, A. and Starkey, J. L., Lachich I (Tell Ed Duweir). The Lachish Letters. London: Oxford University Press, 1938
- ^ עד 1948 פורסמו הידיעות על תגליות ועל מחקרים ארכאולוגיים בעבר הירדן ברבעון מחלקת העתיקות המנדטורית בירושלים (QDAP)
- ^ הספר זמין לקריאה במרשתת
- ^ Archaeology in the Aden Protectorates (Great Britain: Department of Technical Co-operation), 1964
- ^ Kaiky Muncherjee היה סוחר תושב עדן, בן הקהילה הזורואסטרית ה"פּרסית" (Parsee) בהודו, שצבר בתחילת המאה ה-20 עתיקות לרוב, רובן מדרום ערב; על האוסף של מונצ'רג'י באתר המוזיאון הבריטי
- ^ הכתובות זמינות לעיון במרשתת
- ^ Index and Concordance of Pre-Islamic Arabian Names and Inscriptions (Near & Middle East), University of Toronto Press, 1971
- ^ על מאגר התצלומים והסרטונים של חפירות היסטוריות באוסף המכון לארכאולוגיה בקולג' האוניברסיטאי של לונדון
- ^ על הרדינג במיזם Filming Antiquity