גאם
גאם הוא כינוי תלמודי לאות ג' בשפה היוונית. היא דומה לאות ך אלא שבניגוד לאות ך שבה האורך והרוחב אינם שווים, הרי שב'גאם' האורך והרוחב שוים[1], וישנה דעה שמדובר באות הדומה לאות כ' כפופה[2]. כמו כן במספר מקומות משמע בדברי הרמב"ם כי לצורה זאת ישנה שרטוט שונה מהאות ג' בשפה היוונית[3].
בהלכות עירובין
הברייתא קובעת בענין מדידת תחום שבת מחוץ לעיר, שאם העיר ”היתה עשויה כמין קשת או כמין גאם, רואין אותה כאילו היא מלאה בתים וחצירות” כלומר מתייחסים לשטח העיר כאילו היא מלאה בתושבים, מכיון שהשטח הפנימי שמוקף בבתי העיר נחשב גם הוא כחלק העיר, וממילא כמו בכל גבולות של עיר רגילה ”מודד ממנו ולהלן אלפים אמה”[4] כאן מבאר רש"י שהכוונה לאות כ' רגילה (כפופה)[5]. אך בגליון התלמוד מגיה "הפוכה" והכוונה לכף פשוטה, וכן דעת כל הראשונים.
קיימת מחלוקת כיצד מודדים את שטח העיר לפי משנה זאת: ישנה דעה שכנגד הגאם הראשונה שהינה למעשה שנים מארבעת הקוים של ריבוע שלם, מוסיפים גאם אחרת בצורה הנגדית המשלימה את הגאם למרובע שלם, ויש סוברים[6] שההתייחסות לשני הקוים של העיר (לאורך ולרוחב) היא כאות גאם באותיות כתיב, וכמו שבדוגמה הקודמת שבמשנה - קשת שהינה בצורת חצי עיגול, מבצעים צורת ריבוע סביב הקשת כדי להגדיר את תחומי העיר, כך מתייחסים לצורת האות גאם כאילו היא האורך, והרוחב הם שני קוים אלכסונים מנוגדים בתוך ריבוע.
בהלכות פסח
בענין קביעתם של בית שמאי שבדיקת חמץ במרתף של יין הוא שתי שורות, נחלקו האמוראים[7]. שיטתו של רבי יוחנן בדברי בית שמאי היא שהבדיקה היא ”שורה אחת כמין גאם”, רש"י מסביר שיש לבדוק את כל שורת החביות החיצונית, הנחשבת כעין קיר חיצוני לכל שורת החביות, ואת כל שורת החביות העליונה. כאן מפרש רש"י שמדובר באות כ' פשוטה (סופית).
בהלכות קנייני קרקע
בהלכות קנייני קרקע[דרושה הבהרה] דנים במוכר שלא כתב בשטר את גבולותיה של הקרקע שמכר לו, רק סימן לו כמין גאם. רשב"ם מסביר כי הכוונה היא שסימן לו את שני גבולותיה הקיצוניים של הקרקע, למשל קרן דרומית מזרחית, וקרן צפונית מערבית, ובכל אחד מהם סימן גאם.
בהלכות זבחים
בענין נתינת הדם על מזבח החיצון בקרבנות בהם החיוב הוא לתת "שתי מתנות שהם ארבע", כלומר שכל זריקה על 2 מקרנות המזבח תהיה זריקה לשני כיוונים, וכך יקבלו כל קרנות המזבח מהדם, נחלקו רב ושמואל, לפי רב יש לתת שתי מתנות על כל קרן, ולפי שמואל זורק ”מתנה אחת כמין גמא”, ומפרש רש"י: "זורק נגד הפינה מן הכלי, והדם מתפשט לשתי רוחות הפינה, והרי הוא כמין גאם אות יונית עשויה ככף פשוטה"[8].
בהלכות טהרה
שיעור בגד
בהלכות בגד נחלקו החכמים במי שתפר טלאי, שהיה טמא בטומאת מדרס לחיזוק הבגד. אם תפר בשני קצוות מקבילים של הבגד, למשל מזרח ומערב, נחשב הטלאי לחלק מהבגד. אבל תפר כמין גאם, נחלקו רבי עקיבא וחכמים, רבי עקיבא סובר שהיא נחשבת חלק מהבגד וממילא הוא טמא, וחכמים מטהרים[9].
תיאור האות גאם בצורת מפתח או האות ג'
במשנה [10] מוזכרת צורת מפתח, שמתוארת בלשון המשנה כצורת האות היוונית 'גם'. בצורתה נחלקו המפרשים. רוב המפרשים (כמו למשל רבי עובדיה מברטנורא) מפרשים שמדובר בצורתה הידועה של האות היוונית (אות ך), אך הרמב"ם כתב שהיא צורת האות ג'[11], והמלאכת שלמה צייר בשמו את צורת האות ג' הרגילה. ויש שהביאו ראיה לשיטת הרמב"ם מדברי הזוהר[12] הכותב כי האות גאם דומה לאות ג', מה שלא סביר להניח לגבי צורת האות היוונית הדומה יותר לך ארוכה או לנ' פשוטה או לר'.
התוספות יום טוב[13] מביא בשם כתב ידו של הרמב"ם צורה אחרת (ראה בצד שמאל). ויש שתמהו על כך, בטענה שבפרוש המשניות החדשים הציור האינו כתוי"ט, וכן מוכח מהרמב"ם בעוד מקומות שלא פי' כתוי"ט.[14].
לקריאה נוספת
- ישראל יהודה יאקאב, אותיות גא"ם וכ"י היווניות, בתוך: מוריה - רסה-רסו (שנה כג א-ב), עמ' קט"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ^ גור אריה על במדבר יג כא: כמין גם. אות יונית, והיא ג' יוונית, וצורתו כמו אות כ"ף פשוטה הפוכה, רק מפני שאין הכ"ף פשוטה האורך והרוחב שוה, וכן הדל"ת אין האורך והרוחב שוה, לכך לא נקט אלו, רק גאם יוונית האורך והרוחב שוה בהם:
- ^ רש"י בתלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ה עמוד א'.
- ^ ראה #תיאור האות גאם בצורת מפתח או האות ג'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ה עמוד א'.
- ^ האות כ' הכפופה דומה לצורת קשת, אלא שהקשת מעוגלת והכ' הכפופה אינה מעוגלת
- ^ דעה המובאת ברשב"ט ובריטב"א
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ח' עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף נ"ג עמוד ב'.
- ^ משנה, מסכת כלים, פרק כ"ח, משנה ז': עֲשָׂאוֹ כְּמִין גַאם, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין
- ^ משנה, מסכת כלים, פרק י"ד, משנה ח'
- ^ הרמב"ם על כלים ג יח: "ושל גם, תהיה צורתה על צורת גימל. ורוב מפתחות המנעולים יהיו תמונתן כן והוא על זאת הצורה
- ^ רעיא מהימנא רנה. מובא בהון עשיר על מנחות
- ^ על המשנה כלים יד ח
- ^ ראה קובץ מוריה המופיע בסוף המאמר