קרנות המזבח

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מזבח החיצון, נראים שניים מהקרנות למעלה

קרנות המזבח היו ארבע קוביות חלולות בארבע הפינות של ראש המזבח שעליהן זרקו הכהנים את הדם כחלק מהקרבת הקרבן. נקראו 'קרנות' מכיון שבולטות למעלה כמו קרניים[1].

מיקום הקרנות ושטחם

מזבח שאין לו קרנות פסול להקרבה[2]. אם הקרן נפגמה, ממלאים את הפגימה במלח, למרות שהמלח אינו נחשב כחלק מהקרן שעליו להיות מאבנים. מטרת הסתימה היא "שלא יראה מזבח פגום"[3].

על הקרנות להיות חלולות, כמו המזבח עצמו שנאמר בו "רבוע יהיה"[4]

במשכן

אורך ורוחבו של המזבח הנחושת שבמשכן היה חמש אמות, וגובהו שלוש[א].

בראש המזבח חקקו את שלוש האמות האמצעיות, כך שיישארו בארבע פינותיו העליונות קוביות ברוחב אמה שנקראו "קרנות"[6][ב] הקרנות נעשו באופן זה מפני הציווי הוא "ממנו תהיין קרנותיו", המחייב את עשיית הקרנות כמקשה אחת עם המזבח. הקרנות היו עשויות עץ מצופה נחושת, בדומה למזבח עצמו. על קרנות אלו ניתן הדם מהקרבנות שדמם אמורים להיזרק בחציו העליון של המזבח.

בבית המקדש

בבית המקדש נבנה המזבח מאבנים, בצורה של שכבות רבות זו על זו, כשכל שכבה צרה יותר מהשניה, כך שבכל שכבה נהיה רוחב המזבח צר יותר עד מקום ההקרבה עצמו, ובארבע קצוותיו הוצבו הקרנות.

הרמב"ם מתאר את צורת הקרנות[8]: "גובה כל קרן וקרן חמשה טפחים. ורבוע כל קרן אמה על אמה". ברוחב מקום הקרנות שהיה "אמה" נחלקו הרמב"ם והראב"ד, לפי הרמב"ם רוחבם היה אמה של ששה טפחים, ולפי הראב"ד רוחבם אמה של חמשה טפחים, ותחילת מקום הקרנות היה לאחר הטפח הראשון שמקיר המזבח פנימה, כך שיחד עם טפח זה הם היו ששה טפחים[9].

צורת עשייתם מתוארת בגמרא[10]: "מביא מלבן שהוא אמה על אמה ומביא חלוקי אבנים מפולמות בין גדולות בין קטנות ומביא זפת וקוניא וממחה ושופך, וזהו קרן וכן לכל קרן וקרן". הקרנות היו חלולות[11], וטעם הדבר מוסבר בדברי האברבנאל[1] "היו חלולות מבפנים, כדי לשפוך בהם הדם, שמשם היה יורד למטה בתוך חלל הארץ אל יסוד המזבח, ויורד על התהום ולא יראה לעין" [12]. לפי דעת הרמב"ם[13] הכוונה שהיו חלולות לחלוטין, ולפי שיטת רש"י[14], היו בהם נקבים עמוקים.

בקצה הקרנות הועמד קני ברזל מחודדים, "כליא עורב", על מנת להרחיק עופות מהמזבח[15].

העבודה על הקרנות

הקרבן היחיד שדמו נזרק על קרנות המזבח הוא החטאת. במשנה מתואר סדר זריקת דם החטאת על קרנות המזבח: "עלה בכבש, ופנה לסובב ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית".

בתיאור מלאכה זאת נחלקו התנאים: לפי רבי אלעזר בן רבי שמעון זריקת הדם היא רק בחודו של הקרן, ובדעתו של רבי יהודה הנשיא נחלקו רבי יוחנן ורבי אלעזר[16]: לדעה אחת הכהן צריך ליתן את הדם על פני אמה לאורך ורוחב הקרן מבחוץ, ולדעה שניה הכהן צריך ליתן את הדם רק כנגד חודו של קרן מבחוץ, באופן שהדם יהיה על אמת הקרן ואמה מתחתיה[ג]. בכל מקרה קיימת הסכמה כי אם זרק הכהן את דם הקרבן לשני כיווני הקרן הקרבן כשר.

לפי רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, מדברי הגמרא האמורה, המרחיבה את שטח הקרן עד חוט הסיקרא, ניתן ללמוד שגם דם עולת העוף שניתן על המזבח עצמו למעלה מחוט הסיקרא נחשב כניתן על קרנות המזבח, שרשותם מתחילה מחוט הסיקרא ולמעלה.[18].

בספרות

מקום הקרנות אינו נחשב כגג המזבח עצמו המשמש כמקלט לחייבי מיתה במקרים מסויימים.

בתקופת מרד אדוניהו נגד שלמה המלך ניסו יואב בן צרויה שר הצבא וגם אדוניהו עצמו (בנפרד) למצוא מקלט בכך שאחזו בקרנות המזבח. בגמרא[19] מפורש שטעה משום שאין הכוונה לקרנות המזבח אלא לגגו ממש. אדוניהו ירד מהמזבח בעצמו לאחר ששלמה הבטיח לו שלא יהרוג אותו, בתנאי שלא ימרוד יותר [20], אבל את יואב הרג בניהו בן יהוידע במקום.

בעקבות המקרים האלה נוצר הפתגם "אוחז בקרנות המזבח", כשהכוונה היא למי שמנסה להינצל בדרכים לא כשרות.

הרחבות וביאורים

  1. ^ לפי פשט הפסוק וכן שיטת רבי יהודה. לפי שיטת רבי יוסי הגובה הנ"ל הוא משפת הסובב ומעלה, והגובה הכולל הוא עשר אמות, כפול מהאורך, בדומה לפרופורציות של מזבח הזהב[5].
  2. ^ וראו בדברי רבי אברהם בן הרמב"ם שלמד מכך שלא התפרש בפסוק מדת הקרנות, שלא היה להם שיעור מסויים, וכן שיתכן שהן היו עגולות[7].
  3. ^ המקור לדעה זו הוא הפסוק "וְהַהַרְאֵל אַרְבַּע אַמּוֹת וּמֵהָאֲרִיאֵל וּלְמַעְלָה הַקְּרָנוֹת אַרְבַּע"[17], שנדרש על ידי רבי אבהו על מקום הקרנות, שהוא מתפרס על פני כל החלק העליון של המזבח מחוט הסקרא ולמעלה, ולכן גם הדם שניתן באמה שמתחת לקרן נחשב גם היא כניתן על הקרן עצמו.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אבברנאל כז א
  2. ^ סוכה מט א
  3. ^ סוכה מח ב
  4. ^ תוספות, מסכת סוכה, דף מט עמוד א, ד"ה שכל.
  5. ^ מחלוקתם מופיעה בתלמוד בבלי מסכת זבחים נט,ב.
  6. ^ על פי הברייתא תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ו', הלכה ד'.
  7. ^ פירוש רבי אברהם בן הרמב"ם על התורה.
  8. ^ שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות ב.משנה תורה לרמב"ם, ספר בית הבחירה, הלכות ב, פרק ה'.
  9. ^ אבן האזל משנה תורה לרמב"ם, הלכות בית הבחירה, פרק ב', הלכה ה'.
  10. ^ זבחים נד א
  11. ^ כמו שקובע רב כהנא בזבחים נד ב
  12. ^ וכן כתב רש"י שם
  13. ^ שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות ב.משנה תורה לרמב"ם, ספר בית הבחירה, הלכות ב, פרק ה': וארבע הקרנות חלולות היו מתוכן.
  14. ^ זבחים נד ב
  15. ^ ברייתא דמלאכת המשכן, פרק י"א.
  16. ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף נג עמוד א
  17. ^ יחזקאל מג א
  18. ^ סטנסיל על זבחים נא א
  19. ^ מסכת מכות, דף יב עמוד א.
  20. ^ מאוחר יותר, כאשר אדוניהו הפר את התנאי, שלמה אכן הורה להוציאו להורג
חלקי בית המקדש השני
     

Temple sketch2.png

Arrowupgreen.png
צפון
לשכת העצים
לשכת הנזירים
לשכת השמנים
לשכת המצורעים
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
י
     
מקרא

1. לשכת הפרווה 2. בית החליפות 3. לשכת פרהדרין 4. בין האולם ולמזבח 5. תאים 6. מסיבה 7. אחורי בית הכפורת

שערי המקדש

א. שער עזרת נשים ב. שער העליון ג. שער הדלק ד. שער הבכורות ה. שער המים ו. שער יכניה/הניצוץ

ז. שער הקרבן ח. שער הנשים ט. שער השיר/המוקד י. שער בלי שם