קרנות המזבח

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המזבח. הקרנות נראים בגגו
תרשים של מזבח החיצון, נראים שניים מהקרנות למעלה

קרנות המזבח היו ארבע קוביות חלולות בארבע הפינות של ראש המזבח שעליהן זרקו הכהנים את הדם כחלק מהקרבת הקרבן. נקראו 'קרנות' מכיון שבולטות למעלה כמו קרניים[1].

מיקום הקרנות ושטחם

מזבח שאין לו קרנות פסול להקרבה[2]. אם הקרן נפגמה, ממלאים את הפגימה במלח, למרות שהמלח אינו נחשב כחלק מהקרן שעליו להיות מאבנים. מטרת הסתימה היא "שלא יראה מזבח פגום"[3]. חובה זאת היתה גם במזבח שבמשכן, ואף באוהל מועד שבגלגל ובמשכן נוב, אך לא בבמה קטנה כמובא בברייתא: קרן וכבש ויסוד וריבוע בבמה גדולה, ואין קרן ויסוד וכבש וריבוע בבמה קטנה”[4]

על הקרנות להיות חלולות, כמו המזבח עצמו שנאמר בו "רבוע יהיה"[5]

במשכן

אורכו ורוחבו של המזבח הנחושת שבמשכן היה חמש אמות, וגובהו שלוש[א].

בראש המזבח חקקו את שלוש האמות האמצעיות, כך שיישארו בארבע פינותיו העליונות קוביות ברוחב שנקראו "קרנות"[7][ב] הקרנות נעשו באופן זה מפני הציווי הוא "ממנו תהיין קרנותיו", המחייב את עשיית הקרנות כמקשה אחת עם המזבח. הקרנות היו עשויות עץ מצופה נחושת, בדומה למזבח עצמו. על קרנות אלו ניתן הדם מהקרבנות שדמם אמורים להיזרק בחציו העליון של המזבח.

רוחבן של הקרנות היה אמה, בדומה למזבח החיצון שמבקדש[9] אמנם יש מן האחרונים שכתבו, שהדברים אמורים רק לדעת רבי יוסי, שגובהו הכולל של המזבח היה עשר אמות, אך לדעת רבי יהודה שגובהו שלוש אמות היו הקרנות נמוכות יותר[10].

בבית המקדש

מזבח החיצון

בבית המקדש נבנה המזבח מאבנים, בצורה של שכבות רבות זו על זו, כשכל שכבה צרה יותר מהשניה, כך שבכל שכבה נהיה רוחב המזבח צר יותר עד מקום ההקרבה עצמו, ובארבע קצוותיו הוצבו הקרנות.

הרמב"ם מתאר את צורת הקרנות[11]: ”גובה כל קרן וקרן חמשה טפחים. ורבוע כל קרן אמה על אמה”. ברוחב מקום הקרנות שהיה "אמה" נחלקו הרמב"ם והראב"ד, לפי הרמב"ם רוחבם היה אמה של ששה טפחים, ולפי הראב"ד רוחבם אמה של חמשה טפחים, ותחילת מקום הקרנות היה לאחר הטפח הראשון שמקיר המזבח פנימה, כך שיחד עם טפח זה הם היו ששה טפחים[12].

צורת עשייתם מתוארת בגמרא[13]: ”מביא מלבן שהוא אמה על אמה ומביא חלוקי אבנים מפולמות בין גדולות בין קטנות ומביא זפת וקוניא וממחה ושופך, וזהו קרן וכן לכל קרן וקרן”. הקרנות היו חלולות[14], וטעם הדבר מוסבר בדברי האבברנאל [1] ”היו חלולות מבפנים, כדי לשפוך בהם הדם, שמשם היה יורד למטה בתוך חלל הארץ אל יסוד המזבח, ויורד על התהום ולא יראה לעין” [15]. לפי דעת הרמב"ם[16] הכוונה שהיו חלולות לחלוטין, ולפי שיטת רש"י[17], היו בהם נקבים עמוקים.

בקצה הקרנות הועמד קני ברזל מחודדים, "כליא עורב", על מנת להרחיק עופות מהמזבח[18].

מזבח הזהב

גם למזבח הזהב היו 4 קרנות. בקרבן חטאת פנימית היו נותנים מהדם על קרנות מזבח זה.

בשונה מהמתנות על מזבח החיצון בהן אם לא נתן שלש מתנות אחרונות שבחטאת - אינן מעכבות, הרי שבמזבח הפנימי - מתנה אחת מעכבת, מפני שאין כפרה לחצאין[דרוש מקור: מקור מדוייק להלכה זו].

העבודה על הקרנות

מתנות קרבן החטאת

הקרבנות שדמן ניתן על הקרנות הן "עגל המילואים"[19] וקרבן חטאת. במשנה מתואר סדר זריקת דם החטאת על קרנות המזבח: ”עלה בכבש, ופנה לסובב ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית”.

בתיאור מלאכה זאת נחלקו התנאים: לפי רבי אלעזר בן רבי שמעון זריקת הדם היא רק בחודו של הקרן, ובדעתו של רבי יהודה הנשיא נחלקו רבי יוחנן ורבי אלעזר[20]: לדעה אחת הכהן צריך ליתן את הדם על פני אמה לאורך ורוחב הקרן מבחוץ, ולדעה שניה הכהן צריך ליתן את הדם רק כנגד חודו של קרן מבחוץ, באופן שהדם יהיה על אמת הקרן ואמה מתחתיה[ג]. בכל מקרה קיימת הסכמה כי אם זרק הכהן את דם הקרבן לשני כיווני הקרן הקרבן כשר.

לפי רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, מדברי הגמרא האמורה, המרחיבה את שטח הקרן עד חוט הסיקרא, ניתן ללמוד שגם דם עולת העוף שניתן על המזבח עצמו למעלה מחוט הסיקרא נחשב כניתן על קרנות המזבח, שרשותם מתחילה מחוט הסיקרא ולמעלה.[22].

מתנות קרבן עולה ושלמים

בענין נתינת הדם על מזבח החיצון בקרבנות בהם החיוב הוא לתת "שתי מתנות שהם ארבע", כלומר שכל זריקה על 2 מקרנות המזבח תהיה זריקה לשני כיוונים, וכך יקבלו כל קרנות המזבח מהדם, נחלקו רב ושמואל, לפי רב יש לתת שתי מתנות על כל קרן, ולפי שמואל זורק ”מתנה אחת כמין גמא”, ומפרש רש"י: "זורק נגד הפינה מן הכלי, והדם מתפשט לשתי רוחות הפינה, והרי הוא כמין גאם - אות יונית עשויה ככף פשוטה"[23].

איברי מוסף ראש חודש

בכל יום היו ניתנים איברי הקרבנות בתחתית כבש המזבח במערבו, ואיברי קרבנות מוסף הניחו במזרחו. אך בראש חודש הניחו את איברי קרבן המוסף בין שני הקרנות, במקום הליכת הכהנים, כדי לפרסם שראש חודש הוקבע בזמנו[24].

בספרות

מקום הקרנות אינו נחשב כגג המזבח עצמו המשמש כמקלט לחייבי מיתה במקרים מסויימים.

בתקופת מרד אדוניהו נגד שלמה המלך ניסו יואב בן צרויה שר הצבא וגם אדוניהו עצמו (בנפרד) למצוא מקלט בכך שאחזו בקרנות המזבח. בגמרא[25] מפורש שטעה משום שאין הכוונה לקרנות המזבח אלא לגגו ממש. אדוניהו ירד מהמזבח בעצמו לאחר ששלמה הבטיח לו שלא יהרוג אותו, בתנאי שלא ימרוד יותר [26], אבל את יואב הרג בניהו בן יהוידע במקום.

בעקבות המקרים האלה נוצר הפתגם "אוחז בקרנות המזבח", כשהכוונה היא למי שמנסה להינצל בדרכים לא כשרות.

הרחבות וביאורים

  1. ^ לפי פשט הפסוק וכן שיטת רבי יהודה. לפי שיטת רבי יוסי הגובה הנ"ל הוא משפת הסובב ומעלה, והגובה הכולל הוא עשר אמות, כפול מהאורך, בדומה לפרופורציות של מזבח הזהב[6].
  2. ^ וראו בדברי רבי אברהם בן הרמב"ם שלמד מכך שלא התפרש בפסוק מדת הקרנות, שלא היה להם שיעור מסויים, וכן שיתכן שהן היו עגולות[8].
  3. ^ המקור לדעה זו הוא הפסוק וְהַהַרְאֵל אַרְבַּע אַמּוֹת וּמֵהָאֲרִיאֵל וּלְמַעְלָה הַקְּרָנוֹת אַרְבַּע”[21], שנדרש על ידי רבי אבהו על מקום הקרנות, שהוא מתפרס על פני כל החלק העליון של המזבח מחוט הסקרא ולמעלה, ולכן גם הדם שניתן באמה שמתחת לקרן נחשב גם היא כניתן על הקרן עצמו.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אבברנאל כז א
  2. ^ סוכה מט א
  3. ^ סוכה מח ב
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ק"כ עמוד א'
  5. ^ תוספות, מסכת סוכה, דף מ"ט עמוד א', ד"ה שכל.
  6. ^ מחלוקתם מופיעה בתלמוד בבלי מסכת זבחים נט,ב.
  7. ^ על פי הברייתא תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ו', הלכה ד'.
  8. ^ פירוש רבי אברהם בן הרמב"ם על התורה.
  9. ^ ברייתא דמלאכת המשכן, פרק י"א.
  10. ^ רבי חיים קנייבסקי, טעם ודעת, פרק י"א, ד"ה שלש.
  11. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר עבודה, הלכות בית הבחירה, פרק ב', הלכה ה'.
  12. ^ אבן האזל משנה תורה לרמב"ם, הלכות בית הבחירה, פרק ב', הלכה ה'.
  13. ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף נ"ד עמוד א'.
  14. ^ כמו שקובע רב כהנא בזבחים נד ב
  15. ^ וכן כתב רש"י שם
  16. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר עבודה, הלכות בית הבחירה, פרק ב', הלכה ה': וארבע הקרנות חלולות היו מתוכן.
  17. ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף נ"ד עמוד ב'.
  18. ^ ברייתא דמלאכת המשכן, פרק י"א.
  19. ^ ספר ויקרא, פרק ט', פסוק ט'.
  20. ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף נ"ג עמוד א'
  21. ^ יחזקאל מג א
  22. ^ סטנסיל על זבחים נא א
  23. ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף נ"ג עמוד ב'.
  24. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"ד עמוד ב', וראה משנה תורה לרמב"ם, ספר קרבנות, הלכות תמידים ומוספין, פרק ו', הלכה ג'.
  25. ^ מסכת מכות, דף י"ב עמוד א'.
  26. ^ מאוחר יותר, כאשר אדוניהו הפר את התנאי, שלמה אכן הורה להוציאו להורג