גד יאיר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

פרופסור גד יאיר (נולד ב-10 במרץ 1960) הוא סופר וסוציולוג ישראלי, פרופסור מן המניין, לשעבר ראש החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית.

ביוגרפיה

גד יאיר נולד בישראל. את תאריו הראשונים בסוציולוגיה וחינוך עשה באוניברסיטה העברית. ב-1994 השלים דוקטורט בסוציולוגיה באוניברסיטה העברית עם עבודה שכותרתה The Dialectics of Social Equality and Excellence: the Contribution of Parental Socioeconomic Status to Students' Achievements in Formal and Informal Classrooms.
יצא לתקופת פוסט-דוקטורט באוניברסיטת שיקגו.

החל מ-1995 מרצה וחוקר בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה שבאוניברסיטה העברית. ב-2002 קיבל דרגת מרצה בכיר וב-2006 דרגת פרופסור חבר. בין 2008 ל-2011 שימש כראש החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. החל מ-2011 מנהל יאיר את המכון לחקר הטיפוח בחינוך באוניברסיטה העברית, אשר מטרתו לבצע מחקרים ולהפעיל תוכניות ניסוייות חדשניות בתחום טיפוחן החינוכי של אוכלוסיות חלשות בישראל.[1]

יאיר נשוי ואב לשלושה. מתגורר במבשרת ציון.

פרסומים

בשנת 2011 כתב את רב המכר "צופן הישראליות: עשרת הדיברות של שנות האלפיים", אשר עוסק במרכיבים של הזהות הישראלית.[2] הספר מבוסס על עדויות שנאספו בשאלונים, תצפיות וראיונות עומק, ומנסה להסביר את התרבות הישראלית במונחים של המפגש בין יהדות וציונות וטראומות קולקטיביות שמהם סבלו היהודים, כמו השואה. הספר זכה לעיבוד חלקי בסרט התיעודי "מצב ישראלי" של הבמאית איילת דקל, שבו יאיר, הצלם אלכס ליבק ודקל בודקים את המרכיבים של המרחב הציבורי הישראלי.[3][4]

ב-2015 פרסם את הספר "אהבה זה לא פרקטיש: המבט הישראלי על גרמניה". הספר מבוסס על ניתוח ראיונות ושאלונים, ומציג ניתוח סוציולוגי של התרבות הגרמנית באמצעות המבט והעדויות של ישראלים המתגוררים בגרמניה.[5]

תחומי מחקר

מחקריו של יאיר עוסקים בתחום הסוציולוגיה של החינוך וסוציולוגיה של בתי ספר ולמידה. יאיר חקר את צורת ההוראה והפרודוקטיביות האקדמית במוסדות להשכלה גבוהה.

מחקריו עוסקים גם בפענוח הקודים התרבותיים המכוננים את ההגות הפילוסופית והחברתית ואת היצירה הספרותית והקולנועית בגרמניה, צרפת וארצות הברית.

ספריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0