גיליפוס
גיליפוס (ביוונית: Γύλιππος; המאה ה-5 לפנה"ס) היה מצביא ספרטני, שהתבלט בזמן מסע המלחמה האתונאי לסיציליה.
ביוגרפיה
גיליפוס היה בנו של המצביא הספרטני קליאנדרידאס, שבתחילת המלחמה הפלופונסית הואשם בקבלת שוחד מפריקלס, הוא גורש מהעיר ונידון למוות שלא בפניו.[1] הוא נמלט לעיר תוריי באיטליה, לפיכך גיליפוס לא היה ספרטני טהור, אלא מותאקס, גר תושב.[2] גיליפוס קיבל אישור לחזור לספרטה, ככל הנראה לאחר שאביו מת.
המצביא האתונאי אלקיביאדס, הדליף לספרטה את תוכניות אתונה לתקוף את סירקוסאי. ספרטה חששה שהצלחה אתונאית תערער לחלוטין את מאזן הכוחות בסיציליה. ובעוד המצביאים האתונאים ניקיאס ולאמאכוס מטילים מצור על סירקוסאי, שלחו הספרטנים את גיליפוס בראש צבא לסיציליה. הוא התעכב וגייס כוחות נוספים מקורינתוס, ומערים נוספות שהיו חברות בליגה הפלופונסית.[3] הוא הסתפק אם לשוט ישר אל סירקוסאי, או לנחות בהימרה ולהתקדם דרך היבשה וכך לגייס חיילים נוספים. הוא בחר באפשרות השנייה ונחת בהימרה בצפון סיציליה.[4]
טימאוס טוען שהסיציליאנים לעגו לשערו הארוך ולגלימתו הספרטנית של גיליפוס.[5] אולם בהמשך הצטרפו אליו מאה פרשים מהימרה, קלי זין ופרשים מסלינוס, וחיילים נוספים מערים אחרות, סך הכל 1,000 איש. גיליפוס גם העביר לצידו את ארכונידאס ראש שבט מקומי ובעל השפעה רבה. וכן 2,000 לוחמים ספרטנים וקורינתים, סך הכל בערך 3,000 איש. חלק מהקורינתים תחת פיקודו של גונגילוס הגיעו במהירות האפשרית אל סירקוסראי ועודדו את התושבים המדוכאים.[6] גיליפוס חנה מול החומות של גבעת אפיפולי שהאתונאים היו באמצע בנייתן. הוא הכריז שהוא מוכן להניח לאתונאים אם תוך חמישה ימים יפנו את סיצילה,[7] האתונאים לעגו לו והוא ניסה להתגרות בהם לקרב, אולם ניקיאס פשוט התבצר מאחורי החומה ולא יצא לקרב. כאשר פעם אחת כן יצא לקרב היה זה במקום שבו הפרשים המעולים של סירקוסאי לא יכלו להביא תועלת, והם נוצחו. גיליפוס נאם בפני חייליו והודה שהטעות היא שלו.[8] הקרב הבא התנהל בשטח פתוח, גיליפוס ניצל היטב את פרשיו וניצח. הוא בנה חומה שהקיפה את החומה שאתונאים בנו.[9] ערים רבות בסיציליה מיהרו לשלוח לו סיוע נוסף, וספינות קורינתיות עגנו בנמל סירקוסאי באין מפריע.[10] ניקיאס שלח מכתב לאתונה בבקשת עזרה,[11] האתונאים שלחו כוח נוסף תחת פיקודם של דמוסתנס, ואורימדון.[12]
תגבורת זו לא עזרה, וגיליפוס המשיך לנחול ניצחונות.[13] דמוסתנס החליט לנטוש את האי, הוא ניסה בתחילה דרך הים אולם ציו הובס.[14] לאחר מכן ניסו דמוסתנס וניקיאס לסגת לקטאניה ומשם להפליג ליוון. אולם הסירקוסאים הקיפו אותם וגרמו לכניעתו של דמוסתנס ולקיחתם בשבי של חייליו. ניקיאס ניסה להאבק עוד כמה ימים, אולם כאשר הגיעו חייליו לחוף הנהר אסינרוס, החיילים היו צמאים מאוד ונעצרו לשתות. הסירקוסאים התנפלו עליהם ושחטו את רובם.[15] דיודורוס[16] טוען שגיליפוס שכנע את הסירקוסאים להוציא להורג את דמוסתנס וניקיאס. אולם פלוטרכוס[17] ותוקידידס[18] דווקא טוענים שניסה להגן עליהם, ככל הנראה כדי לקחתם בשבי בספרטה.
זמן קצר לאחר מכן הואשם גיליפוס במעילה. גורלו אינו ברור, אתנאיוס מביא מסורת לפיה הוא התאבד. אם כי דיודורוס טוען שהוא נידון למוות ונמלט מספרטה.
לקריאה נוספת
- תוקידידס. תולדות מלחמת פילופוניס. תרגם מיוונית והוסיף הערות א"א הלוי. הקדים מבוא א' פוקס. ירושלים, מוסד ביאליק, תשי"ט (1959).
- משה עמית, תולדות יוון הקלאסית, הוצאת מאגנס, תשס"ב (הספר בקטלוג ULI)
- פלוטארכוס, תולדות גדולי יון ורומא; תרגם: י"ל ברוך, 2 כרכים, תל אביב: אמנות, תרצ"ב. (התוכן: כרך 1: גדולי יון; ספר 1: תזאוס, ליקורג, סולון, תמיסטוקלס; ספר 2: אריסטידס, קימון, פריקלס, ניקיאס) (הספר במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית)
- Diodorus Siculus. Library of History. Translated by C.H. Oldfather, R.M. Geer, C.L. Sherman, F.R. Walton and C.B. Welles. Loeb Classical Library. Cambridge, MA, Harvard University Press; London, William Heinemann, 1933-1967.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ פלוטרכוס, "חיי פריקלס", 22
- ^ ביוגרפיה על חיי גיליפוס באתר ליוויוס
- ^ משה עמית, "תולדות יוון הקלאסית", עמ' 383.
- ^ תוקידידס, ספר שביעי, 1.
- ^ מצוטט אצל פלוטרכוס, "חיי ניקיאס", 19.
- ^ תוקידידס, ספר שביעי, 2.
- ^ תוקידידס, ספר שביעי, 3.
- ^ תוקידידס, ספר שביעי, 5.
- ^ תוקידידס, ספר שביעי, 6.
- ^ תוקידידס, ספר שביעי, 7.
- ^ הנוסח המלא של המכתב נמצא אצל תוקידידס ספר שביעי סעיפים 11 עד 15.
- ^ תוקידידס, ספר שביעי, 16.
- ^ עמית עמ' 384
- ^ עמית עמ' 384
- ^ עמית עמ' 384
- ^ דיודורוס, ספר 13, 28.
- ^ פלוטרכוס, "חיי ניקיאס", 28
- ^ תוקידידס, ספר שביעי, 86.
