גרטרוד ממראניה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Crystal Clear app help index.svg
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים, תרגמת, שמות.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים, תרגמת, שמות.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
גרטרוד ממראניה
Gertrud von Andechs-Meranien
Merániai Gertrúd
לידה 1185
אנדכס
פטירה 24 בספטמבר 1213 (בגיל 28 בערך)
נרצחה בהרי פיליש, בעת ציד
שם מלא גרטרוד מאנדכס-מראניה
מדינה הונגריה
מקום קבורה מנזר ציסטרצי בפיליש, בימינו פיליש סנטקרסט,[1]
בן זוג אנדראש השני, מלך הונגריה
שושלת בית מראן
תואר מלכת הונגריה ועוצרת הונגריה
אב ברטולד הרביעי מאנדכס, דוכס מראניה
אם אגנס מרוכליץ או אגנס מווטין
צאצאים

אנה מריה מהונגריה, קיסרית בולגריה
בלה הרביעי, מלך הונגריה
אליזבט הקדושה של הונגריה

קלמן, מלך גליציה-לודומריה
אנדריי השני, נסיך גליציה
מלכת הונגריה ועוצרת הונגריה
120524 בספטמבר 1213
(כ־8 שנים)
יולנדה דה קורטנה ←

גרטרוד ממראניה או גרטרוד מאנדכס-מראניהגרמנית: Gertrud von Andechs-Meranien או Gertrude, בהונגרית: Merániai Gertrúd, בלטינית: Gerdrudis regina Ungariae או Gerdrudis Regina Ungariorum1185 אנדכס - 24 בספטמבר 1213 פיליש) הייתה נסיכה ממוצא גרמני בווארי, הייתה אשתו הראשונה של מלך הונגריה, אנדראש השני ועל ידי כך מלכת הונגריה החל משנת 1205 ועד שנרצחה בשנת 1213. בהיעדר בעלה מהונגריה בימי מסעות הצלב, הייתה העוצרת של הממלכה.

רקע משפחתי

גרטרוד נולדה כילד השביעי מבין 9 ילדיהם (חמש בנות וארבעה בנים) של הרוזן הבווארי ברטולד הרביעי מדיסן, רוזן אנדכס ודוכס מראניה, ושל אשתו אגנס מרוכליץ. אביה הרוזן ברטולד הועלה לתואר דוכס מראניה על ידי הקיסר פרידריך ברברוסה. מראניה הייתה יחידה פוליטית בשולי האימפריה הרומית ה"קדושה" ונמצאה בצפון דלמטיה. אמה של גרטרוד, אגנס מרוכליץ, הייתה בת לבית וטין הסקסוני. אחותה הגדולה, אגנס ממראניה, נישאה למלך צרפת, פיליפ השני. אחותה הצעירה הייתה הדוויג ה"קדושה" משלזיה, אשתו של הדוכס הנריק הראשון המזוקן משושלת פיאסט, לימים דוכס גדול של פולין. האח, אוטו, ירש את כתר אביו כדוכס מראניה.

מצד האם גרטרוד הייתה מיוחסת לבתי קיסרים גרמנים. אמה, אגנס מווטין הייתה נכדתו של המרקגרף קונרד ממייסן ונינתו של הדוכס פרידריך הראשון משוואביה ושל אשתו, אגנס מגרמניה, שהיא עצמה הייתה בתו של הקיסר היינריך הרביעי ושל ברתה מסבויה.

סביה מצד האב היו הרוזן ברטולד השלישי מאנדכס, מרקגרף איסטריה ואשתו הדוויג מבית ויטלסבאך בשיירן, שהייתה צאצאית של בלה הראשון, מלך הונגריה באמצעות בתו, סופיה מהונגריה.

נישואיה לנסיך הונגרי

סמל בית הדוכסים אנדכס-מראניה

הוריה ייעדו את בנותיהם לנישואים פוליטיים חשובים על מנת לבסס בריתות לטובת הדוכסות. גרטרוד נישאה לפני שנת 1203 עם הנסיך אנדראש השני מבית ארפד, בנו הצעיר של המלך המנוח של הונגריה, בלה השלישי.

הסכסוך עם הגיס, מלך הונגריה

הנסיך אנדראש היה צד בסכסוך ירושה על כס המלכות הגרמני, הצטרף למחנה חמיו בתמיכה בפיליפ משוואביה, בניגוד לאחיו, המלך אימרה של הונגריה, שתמך באוטו הרביעי.

לגרטרוד הייתה השפעה פוליטית רבה על בעלה. ייתכן שהיא גרמה לו למרוד באחיו. כשהמלך אימרה הבין כי צבאו של אנדראש גדול מהכוחות שעמדו לרשותו, יצא ללא חימוש, כשרק כתרו ושרביטו בידו והתייצב במחנה של אחיו על יד ואראשד. משראה זאת, אנדראש נכנע מרצון בפני המלך. אימרה ציווה לעצרו, אך זמן קצר לאחר מכן אנדארש נמלט. המלך אימרה שילח את גרטרוד לבית אביה בבוואריה. הגורל היטיב איתה כשאחרי מות המלך אימרה בשנת 1204, נדרש בעלה אנדראש להיות עוצר הממלכה לצד המלך החדש, אחיינו הקטין לסלו השלישי. אנדראש הבטיח לאימרה המנוח לדאוג לילד עד שיגיע לבגרות ולנהל עד אז את הממלכה. עם זאת הכביד אנדראש על חייהם של לסלו השלישי ושל אמו האלמנה עד שהם נאלצו להימלט לגלות וינה. כעבור שנה הילד נפטר בווינה באופן פתאומי. בעקבות זאת עלה אנדראש השני על כס מלכי הונגריה.

מלכת הונגריה

בעת מלחמותיו הרבות של בעלה, נשארה גרטרוד מושלת יחידה של הונגריה בתור "עוצרת" ולפי עדות הכרוניקן דיטריך מאפולדה, ניהלה את העניינים "כמו גבר". היא הקיפה עצמה בקרובי משפחה ואנשי חצר גרמנים נוספים וחילקה להם נכסים והטבות רבים. בשנת 1207 אחיה, ברטולד, התמנה כארכיבישוף של קאלוצ'ה וקיבל למרות גילו הצעיר ופגמים בהשכלתו את אישור האפיפיור. התנהגותו הבזויה גרמה לקיצוץ בסמכויותיו. ב-1209 שכנעה המלכה את בעלה למנות אותו גם לבאן של סלאבוניה ובשנת 1212 לשליט (וויבוד) של טרנסילבניה ולרוזן מחוז באץ'-בודרוג (אנ').

ב-1208 נמלטו להונגריה שני אחים נוספים של המלכה, אקברט, בישוף של במברג, והיינריך, המרקגרף מאיסטריה, שהואשמו בארצם בקשר וברציחתו של המלך הגרמני פיליפ משוואביה. גם אדולף, המורה של המלכה זכה מידיה למינוי כראש המכללה בסנט מרטין בחבל ציפס (בהונגרית - ספש). גם אחותו של אדולף זכתה כאשת אמונים של המלכה למעמד משמעותי בחצר. העדפתה של המלכה גרטרוד את קרוביה "בני מראניה", ואת שאר האצילים הזרים, (ביניהם הפלטינים צ'פאן ופוט ממשפחת גויר (ג'ייר)) ונישול הממלכה מנכסיה לטובת מקורביה, גרמו להתמרמרות רבה נגדה בקרב העם ההונגרי. אמנם חלוקת חלקים גדולים מנכסי בית המלכות הייתה בכלל מדיניות של בעלה אנדראש השני, במסגרת מה שהוא קרא "ההסדרים החדשים" (nove institutiones) ו"החלוקה הכללית" (generalis distributio) בהם ראה המלך אמצעי לקנות את האצילים לטובת מסעותיו הצבאיים[2]

עוד אירוע שקומם רבים היה בשנת 1211 טקס אירוסי הבת של גרטרוד, אליזבת, בת ה-4, לרוזן מתורינגיה, הרמן. הטקס התנהל בפאר שנחשב מנקר עיניים. במהלכו נמסרה הנסיכה הקטנה למשלחת הגרמנית, כשהיא שכובה על ספת כסף.

מותה

בעוד המלך אנדראש נלחם בגליציה, בשנת 1209 החליטו אצילים הונגרים להיפטר מהמלכה הגרמניה. אולם הקשר הראשון נחשף וסוכל.

בשנת 1213 יצא שוב המלך אנדראש למסע צבאי נוסף בגליציה. בהיעדרו הוא העביר את רסני השלטון לאשתו ולארכיבישוף ברטולד, מהלך שעורר את זעמם של הארכיבישוף-פרימאט יאנוש (יאנוש ממראניה -הוא עצמו ממוצא גרמני) ושל האצולה ההונגרית ובראשה הפלטין בנקה (בנדיקט) בור ממשפחת באר-קאלאן, שנודע במסורת ההונגרית בתור "הבאן באנק".

הרצח ב-28 בספטמבר 1213 בוצע אחרי אישורו של הפרימאט יאנוש שהתנסח במכתבו בכפל לשון בעזרת העדרם של סימני פיסוק[3]

Reginam occidere nolite timere bonum est si omnes consentiunt ego non contradico

לרצוח את המלכה אל לכם לפחד אינני מתנגד אם כולם מסכימים

[4]

בידיעת בנקה בור, נכנסו פטר-האישפאן מביהאר-,שימון, שהיה חתנו של בנקה, ואציל בשם שימון קצ'יץ', למאהל שבו שהתה המלכה גרטרוד בהרי פיליש, ביום של ציד שארגנה יחד עם אחיה ועם אורח, הדוכס לאופולד שישי מאוסטריה. הקושרים מעצו סכין בידיה ורצחו אותה לעיני שלושה מילדיה - בלה, אנדראש ומריה. חיי הילדים נחסכו. גופתה של גרטרוד בותרה לחתיכות ואצילים גרמנים אחרים מחצרה נהרגו גם כן. לעומת זאת הדוכס לאופולד ואחיה ברטולד הצליחו להימלט. ברטולד לקח איתו סכום של 7,000 מארקים שמאוחר יותר אולץ להחזיר בלחץ האפיפיור. הוא התמנה בהמשך לפטריארך של אקוויליאה באיטליה.

בשובו מגליציה האשים המלך אנדראש ללא בסיס במעשה הרצח את האיכרים וארגן מעשי טבח ברחבי הממלכה. מבין הקושרים האמיתיים רק האישפאן פטר מביהאר הוצא להורג על ידי שיפוד על מוט על ידי אנשי המלכה, בעוד השאר, כולל בנקה, לא נענשו. רק בנה של גרטרוד, המלך בלה הרביעי, הענישם אחרי שעלה לשלטון. לבאן שימון קצ'יש הופקע כל רכושו, בעוד שהפלטין בנקה איבד רק את משרתו. אחרי מות המלכה הוחזרו כל האחוזות רחבות הידיים שהיא חילקה למקורביה. לדברי דיטריך מאפולדה, הן היוו כשליש משטחי הונגריה כולה,

המלך האלמן אנדראש השני נשא בהמשך לאשה את יולנדה מקורטנה.

מקום קבורתה ואתרים אחרים הקשורים לזכרה

המלכה גרטרוד הובאה לקבורה במנזר המלכותי (ה"אבאציה") של הנזירים הציסטרציאנים בפיליש.

  • קברה של גרטרוד ממראניה, עוצב בסגנון גותי צרפתי. הקבר נשדד ונחרב בימי הכיבוש העות'מאני בהונגריה. הוא נחפר בשנים 1967–1980 על ידי קבוצת חוקרים שאישרו כי אכן מדובר במקום קבורתה.
  • בכנסייה בעיר ורוצלב (אז ברסלאו) שמור גביע זהב שיוצר, לפי משאלת המלכה, על ידי התכת כתר שהיא חבשה בחגים.
  • בהונגריה הקימה המלכה מנזר של הנזירים הפרמונסטרטנזים
  • בפריולי נמצא ספר תהילים מאויר שנכתב לפי הזמנתה - „Codex Gertrudianus“

[5]

ילדיה

לאנדארש השני ולגרטרוד ממראניה נולדו חמישה ילדים משותפים:

הנצחה

  • -2013 - לרגל מלאת 800 שנים למות המלכה גרטרוד אורגנה תערוכה במוזיאון פרנצי בסנטאנדרה

[6]

קישורים חיצוניים

(הלקסיקון הביוגרפי ההונגרי 1000–1990 בעריכת אגנש קיינרש, ברשת)

Wagner, Hans, „Gertrud“, in: Neue Deutsche Biographie 6 (1964), S. 333 f. URL במהדורה המקוונת של הביוגרפיה הגרמנית החדשה 1964

Rady, MC; (2014) Hungary and the Golden Bull of 1222. Banatica, 24 (2) 87 - 108.

הערות שוליים

  1. ^ C.Mielke 2010
  2. ^ 2014 Martin C.Rady ע' 97
  3. ^ Martin C. Rady 2014 ע'95
  4. ^ בתרגום חופשי
  5. ^ Eitelberger im Jahrb. d. k. k. Centralcommission z. Erforsch. u. Erhalt. d. Baudenkmale. Wien 1857, II. Bd., S. 252 ff
  6. ^ בבלוג של ז'ומבור יקיי על האמנות של ימי הביניים 15.08.2013 ‏Medieval Hungary Blog of Zsombor Jekely
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0