קריית התקשורת נווה אילן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ג.ג. אולפני ישראל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריית התקשורת נווה אילן
קריית התקשורת במבט מכיוון כביש ירושלים תל אביב, אוגוסט 2019
קריית התקשורת במבט מכיוון כביש ירושלים תל אביב, אוגוסט 2019
מידע כללי
שימוש אולפני טלוויזיה וקולנוע
מיקום נוה אילן
מדינה ישראלישראל ישראל
בעלים ישרס חברה להשקעות בע"מ
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה 1985–1990 (כ־5 שנים)
אדריכל אלדר שרון
סגנון אדריכלי ברוטליזם
אולפני ג.ג. בנווה אילן, 2010

קריית התקשורת נווה אילן (ידועה גם כ"פארק התקשורת ישרס", לשעבר קריית התקשורת ריאליטי ואולפני ג.ג.) הוא מתחם ובו 8 אולפני טלוויזיה וקולנוע בנווה אילן שבהרי ירושלים, המיועדים להפקות טלוויזיה וקולנוע ששוכרים ערוצי טלוויזיה (כגון קשת 12, רשת 13, ערוץ הקניות וערוץ הכנסת) וגורמי תקשורת שונים בישראל. כמו כן בשטח המתחם קיימים שוכרי משרדים נוספים שאינם משמשים בהכרח כגופי תקשורת או מטעמם. עד שנת 2014 המתחם היה בבעלות קבוצת גלובוס גרופ ונקרא "ג.ג. אולפני ישראל - ירושלים".

היסטוריה

האולפנים הוקמו בשנות ה-80 של המאה ה-20 ביוזמת בני הדודים מנחם גולן ויורם גלובוס. באותן השנים גולן וגלובוס היו בעליה של חברת הפקות הסרטים קנון גרופ בהוליווד, שהפיקה כ-30 סרטים כל שנה. הם ביקשו לפתח את תעשיית הקולנוע בישראל ולהקים קומפלקס של אולפני קולנוע באזור ירושלים. הפרויקט הושק בשנת 1983, ותחילה הודיעו שהוא יוקם באזור התעשייה מישור אדומים, ואחר כך בעטרות[1], במבנים תעשייתיים שהחברה הכלכלית לירושלים בנתה והיו זמינים להשכרה. לבסוף הוחלט לבנות מתחם ייעודי לאולפנים בנווה אילן, ולא להשתמש במבנים קיימים. באתר שבו החלה הקמתו של בית הבראה שמעולם לא הושלם[2]. לצורך ניהול הפרויקט גייסו את המפיק איציק קול[3]. הקמת המתחם החלה ב-1985 בתכננו של האדריכל אלדר שרון שלצורך תכנון הפרויקט נסע לסיור לימודי באולפני קולנוע בהוליווד[4]. בשנת 1986 הודיעה קנון גרופ, עוד לפני שהושלמו העבודות על הקמת האולפנים, כי תתחיל לצלם שני סרטים בחודש בנווה אילן, כחלק מהפקה של סדרת סרטים, הפקת הסרטים בישראל הכניסה למדינה כ-12 מיליון דולר בשנים 1988 - 1989, בעיקר בהוצאות על שרותי הפקה ושכר, ויורם גלובוס יחד עם שר האוצר שמעון פרס יזמו תוכנית לעידוד ההשקעות בהפקת סרטים בישראל, בידי מפיקים מקומיים וחברות בינלאומיות דוגמת האולפנים ההוליוודים, על ידי הטבות מס[5]. בנוסף לאולפנים נפתחה במקום אטרקציה תיירותית בשם "ארץ התנ"ך", שאחר כך שונה שמה לעיר הסרטים "גלובוסלנד", לפי המודל של מרכזי המבקרים של האולפנים ההוליוודים[6].

הקמת שלב א' של האולפנים הסתיימה בשנת 1990, אך מלחמת המפרץ, שפרצה בקיץ של אותה שנה, הביא להפסקת הפקתם המתוכננת של מספר סרטים בינלאומיים באולפנים. מאז האולפנים משמשים בעיקר להפקות טלוויזיה, שהביקוש להן גדל עם כניסתם של שידורי טלוויזיה בכבלים והערוץ השני בישראל. כמו כן, הופקו בהם תוכניות ששודרו בערוץ 1, של רשות השידור[7]. כמו כן שכרה הרשות באופן קבוע את אולפן 3, בן 350 מ"ר, עבור ערוץ 33. באותה תקופה ניהל את קבוצת גלובוס גרופ אורי פורת, שהיה מנכ"ל רשות השידור לפני ואחרי שעבד עבור הקבוצה, דבר שהעלה ביקורת על ניגוד עניינים[8].

באוגוסט 1998 זכו האולפנים במכרז להקמת והפעלת מרכז הפקה ושידור חדש לחברת החדשות של ערוץ 2, שעד אז פעל באולפני הבירה בירושלים. אולפני הבירה עתרה לבית המשפט המחוזי נגד הכללת נווה אילן בתחום ירושלים. מפני שלפי חוק ערוץ 2, צריכה חברת החדשות להיות ממוקמת בירושלים. ועדת המכרזים קבעה, כי על מרכז השידור המוצע להיות בשטח מחוז ירושלים על פי החלוקה של משרד הפנים, ולכן כולל את נווה אילן[9].

סגירת ג.ג. אולפני ישראל

בשנת 2014, לאחר שנקלעה לקשיים כספיים, מכרה גלובוס גרופ את המתחם לקרן הנדל"ן ריאליטי תמורת 180 מיליון שקל[10], שב-2018 מכרה אותו תמורת 255 מיליון שקל לקבוצת ישרס[11]. לאחר רכישת המתחם על ידי קרן ריאליטי שונה שמו ל"קריית התקשורת נווה אילן", רוב עובדי "אולפני ג.ג.", בהם צלמים, מקליטים, אנשי קול, מנהלי אולפן ועובדי תפאורה פוטרו. האולפנים זמינים להשכרה ללקוחות חיצוניים אך אין בו צוות הפקה קבועה[12].

תוכניות עתידיות

בשנת 2010 ביקש היישוב החרדי הסמוך קריית יערים, להרחיב משמעותית את שטחו ולהפוך ליישוב עירוני עם אוכלוסייה של עד 20 אלף נפש[13]. ב-2011 מינה שר הפנים אלי ישי ועדה לחקירת גבולות לבדוק את נושא הגבולות המוניציפליים באזור בין קריית יערים לאבו גוש ויד השמונה, אולם הוועדה שהוקמה, בראשות של פרופסור ערן רזין, מצאה כי אין להרחיב אותו. היישוב ביקש לספח 500 דונם מצפון לו, בצמוד לקריית התקשורת, קרקעות שחלקם שייכות לתושבי אבו גוש[14]. בשנת 2011, נחתם הסכם לתוספת של 120 דונם לשטחה של קריית יערים, שנמצאים בקריית התקשורת, בשטחה המוניציפלי של המועצה האזורית מטה יהודה. לפי הסכם שנחתם בין אולפני ג.ג למועצה המקומית קריית יערים, תיזום ג.ג שינוי ייעוד של המקרקעין, מיעוד חקלאי ליעוד למגורים לבנייה של כ-1,000 דירות לפחות. בעקבות התנגדויות שהגישה המועצה המקומית אבו גוש התקיימו מגעים גם עמה, ולפי הסכם שהתגבש בינה לבין המועצה המקומית קריית יערים הגיעו הצדדים להסכמה כי אדמות פרטיות של תושבי אבו גוש לא ייכללו בתוכנית, וכי המועצה האזורית מטה יהודה תדאג להרחבה ופיתוח גבולות אבו גוש בשטח של 67 דונם שנמצא בבעלות פרטית[15]. בשנת 2017, אישרה הותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור) תוכנית נוספת מהתייחסת לאזור שבין אבו גוש ליישובים יד השמונה וקרית יערים ומתפרשת על שטח של 238 דונם. התוכנית מציעה בנייה של 603 יח"ד בצפיפות של כ-2.4 יחידות דיור לדונם. ותוכנית הממוקמת בין אבו גוש ליישובים קריית ענבים ומעלה החמישה ומתפרשת על שטח של כ-431 דונם. הבנייה המתוכננת תהפוך את האזור סביב קריית התקשורת לשטח עירוני בו בינוי רצוף בין היישובים[16].

דיירים קבועים במתחם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יעקב הכהן, בום בעשיית סרטים , מעריב, 21 בפברואר 1984
  2. ^ עירית שמגר, מבשרים בקול תרועה משנים - בצניעה, מעריב, 8 במאי 1983
  3. ^ יעל פז מלמד, "אפשר למלא את בלומפילד בשונאי", מעריב, 6 בינואר 1983
  4. ^ איציק קול ־ חצה את הקווים, מעריב, 1 בנובמבר 1985
  5. ^ אדר אבישר, מאה מיליון דולר של שמש ונוף, מעריב, 21 בדצמבר 1990
  6. ^ YouTube full-color icon (2017).svg גלובוס-לנד עיר הסרטים של ישראל 1994, פרסומת באתר יוטיוב
  7. ^ איציק קול נגד יוסף בראל: מי רודף את מי, מעריב, 18 בפברואר 1991
  8. ^ אביבה קרול, ‏פורת היה מנכ"ל אולפני ג.ג, באתר גלובס, 5 באוקטובר 1999
  9. ^ אביבה קרול, ‏הזוכה: גלובוס גרופ שהציעה 16 מיליון ד' מול JCS שהציעה 23 מיליון דולר, באתר גלובס, 24 באוגוסט 1998
  10. ^ שלומית צור, ‏יורם גלובוס מכר את מתחם נווה אילן ב-180 מיליון שקל, באתר גלובס, 23 בדצמבר 2014
  11. ^ אתר למנויים בלבד יעל דראל, שלמה אייזנברג רוכש את מתחם נווה אילן בכ-255 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 26 בנובמבר 2018
  12. ^ לי-אור אברבך, ‏חדשות 2 מסיימת חוזה - אולפני ג.ג פיטרו 60 עובדים, באתר גלובס, 28 במאי 2015
  13. ^ צפריר רינת, קריית יערים רוצה להפוך לעיר על חשבון שמורות הטבע שמסביב לה, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2010
  14. ^ עינת פז-פרנקל , ‏עוד סכסוך: קריית יערים מבקשת לספח 500 דונם מאבו גוש, באתר גלובס, 11 בינואר 2011
  15. ^ רנית נחום-הלוי, יורם גלובוס יקים 1,000 דירות בנוה אילן - יסופחו ליישוב קרית יערים, באתר TheMarker‏, 30 בינואר 2013
  16. ^ גיא נרדי, ‏תושבי אבו גוש פוחדים מהוותמ"ל ומתושבי מזרח ירושלים, באתר גלובס, 5 בדצמבר 2017
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0