אורי פורת
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות תקשורת ריקה. אורי פורת (26 בספטמבר 1935 - 6 בפברואר 2007) היה עיתונאי ופובליציסט ישראלי, כיהן כמנכ"ל רשות השידור.
ביוגרפיה
פורת נולד בראשון לציון, דור חמישי לתושבי העיר. הוא החל את הקריירה העיתונאית שלו בביטאון חיל הים. לאחר שיחרורו מצה"ל התקבל לידיעות אחרונות ככתב, ומילא שם תפקידים מגוונים. בין היתר היה בעל טור קבוע בעיתון, בין היתר כתב את הטור "רישון זה גזע". בשנת 1976 נבחר לסגן יושב ראש אגודת העיתונאים בתל אביב וליושב ראש ועדת האתיקה של האגודה. ב-1981 נבחר כיו"ר אגודת העיתונאים, אך בטרם החל את תפקידו זה התמנה ליועץ התקשורת של ראש ממשלת ישראל מנחם בגין. שימש בתפקידו זה במשך חצי שנה גם תחת יצחק שמיר.
בין השנים 1984 ל-1989 כיהן מנכ"ל רשות השידור. בתום הכהונה חזר לכתוב טור בידיעות אחרונות, אחר כך היה מנכ"ל "ג.ג. אולפני ישראל" מקבוצת גלובוס גרופ[1].
ב-1998 נבחר לקדנציה שנייה כמנכ"ל רשות השידור[2], ממנה התפטר ב-2001, בשל חילוקי דעות עם השר הממונה, רענן כהן[3].
כתב את הספר "רישון: המזרח הפרוע", הכולל אנקדוטות וסיפורים מבדחים מראשון הקטנה ו"הפרלמנט של ראשון".
בתפקידו האחרון, כיהן כיו"ר מועצת המנהלים של חברת "גלובוס גרופ" כנציגו של המפיק יורם גלובוס.
נפטר ב-6 בפברואר 2007. הותיר אחריו אישה ושני ילדים. בתו נטע נשואה לאורן ז'ורבין, בנו של אליעזר ז'ורבין. בראשון לציון קרוי רחוב על שמו.
קישורים חיצוניים
- אורי פורת באתר חדשות מחלקה ראשונה
- אסף כרמל, מת העיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר, אורי פורת, באתר הארץ, 7 בפברואר 2007
- אביב לביא, הקרב האחרון של פורת, באתר הארץ, 4 ביוני 2001
- ידיעה על פטירתו באתר וואלה!
- אורי פורת, בלקסיקון "העין השביעית" לתקשורת ועיתונות
הערות שוליים
- ^ אביבה קרול, פורת היה מנכ"ל אולפני ג.ג, באתר גלובס, 5 באוקטובר 1999
- ^ אביבה קרול, אורי פורת, מועמדו של נתניהו, ימונה למנכ"ל רשות השידור, באתר גלובס, 17 בפברואר 1998
- ^ אורי פורת: המערכת הפוליטית הכשילה אותי, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2001
