דבורה תומר
| דרגה |
|
|---|---|
| תפקידים בשירות | |
| קצינת ח"ן ראשית | |
דבורה תומר היא מנהלת ישראלית לשעבר. הייתה קצינת ח"ן ראשית בשנים 1973-1970. לאחר שחרורה שימשה בתפקידי בכירים בבנק הפועלים.
נולדה בפולין לבית נירנברג (בהמשך ניר) ועלתה עם הוריה לארץ ישראל בגיל שנה.[1] למדה בבית ספר יסודי לבנות בנווה צדק ותיכון, תחילה בגימנסיה הרצליה ולאחר מכן במגמה ריאלית בתיכון עירוני א' בתל אביב.[2] הצטרפה להגנה במסגרת הגדנ"ע של בתי הספר ושימשה כקשרית וכתצפיתנית אוויר באזור תל אביב במלחמת העצמאות.[3] בין סיום לימודיה ובין הגיוס החלה ללמוד כלכלה.
קריירה צבאית
התגייסה לצה"ל ב-1950 ובראשית 1952 סיימה קורס קצינות וקורס שלישות לקצינים. במהלך שנות שירותה למדה באוניברסיטת תל אביב עד לדרגת מוסמך בכלכלה ומשפט. ב-1955 עברה ללשכת היועץ הכספי לרמטכ"ל ושם התקדמה בתפקידים עד שבפברואר 1970 הוענקה לה דרגת אל"ם. במקביל לתפקידה בצה"ל, שימשה גם במשרד הביטחון כעוזרת ראשית לסגן המנהל הכללי לענייני כלכלה ומשק. מ-1965 שימשה כסגנית ראש האגף לתקציבים במשרד הביטחון. ב-1970 בהשפעת הרמטכ"ל, חיים בר לב, מונתה לקצינת ח"ן ראשית. הראשונה שלא הגיעה לתפקיד זה תוך התקדמות בחיל הנשים והראשונה שלא שירתה בחיל העזר לנשים בצבא הבריטי.
למרות חזותה הנוקשה והקפדנית, הביאה תומר למהפכה בחיל הנשים בהתייחסות לנשיות החיילות. היא אפשרה לחיילות ללבוש חצאיות שונות, היא החליפה את נעלי הגולדה בנעליים מעודנות יותר וחוקי השיער הוקלו. הוגברה ההסברה הנשית ונערכו אירועים שעסקו בטיפוח העור ובקוסמטיקה. ניתן עידוד לפנייה לפסיכולוגיות ולרופאות, וזאת, למרות ביקורת שנמתחה עליה מתוך הצבא ומחוצה לו.
לאחר סיום תפקידה ב-1 ביולי 1973, תכננה להתחיל בלימודי מנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב,[4], אולם בפרוץ מלחמת יום הכיפורים הוקמה יחידה שהיא עמדה בראשה במשך חודשיים, שמטרתה הייתה לקשר בין צה"ל ובין אלף משפחות של נעדרים במלחמה.[5]
בנק הפועלים
היא החלה לעבוד בבנק הפועלים והתקדמה לתפקידי ניהול בכירים: מנהלת בנק משכן, סמנכ"לית ואחראית על תחום כוח האדם ומבקרת הפנים הראשית של הבנק.
בתפקידה כמבקרת הבנק הואשמה ועמדה לדין בפרשת הרצת המניות של אילון צברי. נטען כי בתאריכים שונים בחודשים מרץ ומאי ב-1994 פנה אליה ראובן קובנט, ראש מחלקת חקירות של הרשות לניירות ערך, בדרישה להמציא לרשות חומר בדיקה שהצטבר בידי מחלקת הביקורת בבנק בנוגע לפעילות חברת גמולות - חברת בת של בנק הפועלים שבראשה עמד אילון צברי, ואשר לגבי פעילותה התעוררו חשדות ביחס לעבירות על חוק ניירות ערך. נטען כי בתגובה לאותה דרישה טלפונית, שלחה המערערת באמצעות שניים מעובדיה מסמך משוכתב ממנו הושמטו נתונים מסוימים וכן הנחתה את עובדיה לגבי אופן שיתוף הפעולה בינם לבין אנשי הרשות. בעקבות האישום נגדה התפטרה תומר מתפקידיה בבנק. היא הורשעה בבית המשפט השלום בעבירות של שיבוש הליכי משפט ושל אי קיום דרישה על פי שני סעיפים בחוק ניירות ערך. היא ערערה לבית המשפט המחוזי, שם זוכתה ב-1999 - זיכוי מחמת הספק על ידי שני שופטים וזיכוי מלא על ידי שופט אחד.[6]
אשת ציבור
בשנים 2008-1975 שימשה כנשיאת ארגון נשות אורט, כולל התפקידים: חברת האספה הכללית, חברת דירקטוריון הרשת ויו"ר ועדת כספים של הדירקטוריון.[7][8] ב-2020 הוענקה לה תעודת הוקרה מיוחדת - יקירת אורט ישראל, על כך ש"פעלה רבות לקידום החינוך הטכנולוגי ולקידום תלמידי ותלמידות אורט, תוך שימת-דגש על שוויון מגדרי וקידום נשים למקצועות טכנולוגיים-מדעיים.".[8] כמו כן, הייתה במשך שנים רבות חברה בחבר הנאמנים ובוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון {כולל תפקיד סגנית היו"ר). בנוסף, חברת הוועדה הממלכתית למעמד האשה,[9] חברה בנשיאות מועצת ארגוני הנשים, חברה במועצה לקידום האשה במדע וטכנולוגיה, חברה בוועדה הממלכתית לשיפור מעמד הנשים, יו"ר ועדת הכספים של לשכת המבקרים הפנימיים בישראל וחברה במועצה ובהנהלת התזמורת הקאמרית הישראלית.[8]
חיים אישיים
הייתה נשואה מ-1954 ועד מותו ב-2018[10] לאלי תומר, מהנדס בנין, והיא אם לבת ולבן.[2]
קישורים חיצוניים
- הגר אנוש, ארונות אישיים בצבעים עליזים, במחנה, 27 ביוני 1973
הערות שוליים
- ↑ חברה - מנהלת, מעריב, 20 באוגוסט 1982
- ^ 2.0 2.1 תהילה עופר, קצינת ח"ן ראשית קטנה וחיננית, מעריב, 14 ביוני 1970
- ↑ אל"מ ד. תומר —- קצינת ח"ן ראשית, דבר, 12 ביוני 1970
- ↑ תא"ל יוחנן גור — קצין הספקה ראשי, דבר, 24 ביוני 1973
- ↑ דוד גורן, הנעדרים — חיפוש, איתור וזיהוי, על המשמר, 28 במאי 1974
- ↑ ע"פ 477/97 בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
- ↑ אל"מ (מיל.) דבורה תומר נשיאת ארגון נשי "אורט" ישראל, דבר, 26 בנובמבר 1975
- ^ 8.0 8.1 8.2 Whats App בחינוך- כנס המנהלים ע"ש מושינסקי לשנת תש"ף, באתר רשת אורט, 30 בינואר 2020
- ↑ מרים גורן, חופשת לידה גם לגבר?, מעריב, 12 בספטמבר 1976
- ↑ מודעת אבלים - אוניברסיטת בן-גוריון, 9 באפריל 2018
דבורה תומר41934623Q109248158