חיים בר-לב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף חיים בר לב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיים בר-לב
חיים בר לב
חיים בר לב
לידה חשוון ה'תרפ"ה
וינה, אוסטריה
פטירה אייר ה'תשנ"ד (בגיל 69)
ישראל
מקום קבורה בית הקברות מורשה, רמת השרון
תאריך עלייה 1939
מדינה ישראלישראל ישראל
השתייכות
תקופת הפעילות 19421972, 1973
דרגה רב-אלוףרב-אלוף
תפקידים בשירות
ראש המטה הכללי ה־8
1 בינואר 19681 בינואר 1972
(4 שנים)
סגן ראש המטה הכללי דוד אלעזר
תחת שר הביטחון משה דיין
פעולות ומבצעים
ליל הגשרים
מלחמת העצמאותמלחמת העצמאות
מבצע קדשמבצע קדש
מלחמת ששת הימיםמלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשהמלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפוריםמלחמת יום הכיפורים
הנצחה
מחנה בר-לב, פארק תעשיות בר לב, דרך בר-לב
חיים בר-לב
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת קולומביה
סיעה המערך
שר המסחר והתעשייה ה־10
5 במרץ 197220 ביוני 1977
(5 שנים ו־15 שבועות)
תחת ראשי הממשלה גולדה מאיר, יצחק רבין
שר הפיתוח ה־9
10 במרץ 19743 ביוני 1974
(12 שבועות ויומיים)
תחת ראש הממשלה גולדה מאיר
שר המשטרה ה־4
13 בספטמבר 198415 במרץ 1990
(5 שנים ו־26 שבועות)
תחת ראשי הממשלה שמעון פרס, יצחק שמיר
חבר הכנסת
13 ביוני 197713 ביולי 1992
(15 שנים)
כנסות 912
שגריר ישראל ברוסיה ה־9
19927 במאי 1994
תחת שר החוץ שמעון פרס

חיים בר-לב (ברוצלבסקי) (16 בנובמבר 19247 במאי 1994) היה הרמטכ"ל השמיני של צבא הגנה לישראל, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

ביוגרפיה

חיים בר-לב ב-1948
מימין לשמאל, עמנואל שקד, דוד אלעזר וחיים בר-לב בסיור לאורך גדר המערכת בעמק הירדן, 1968/1967

חיים ברוצלבסקי נולד ב-1924 בווינה שבאוסטריה, לדבורה בת יצחק וילקונסקי ולמנחם ברוצלבסקי, כילד האמצעי מבין שלושה. בגיל ארבע עברה משפחתו לעיר זאגרב שביוגוסלביה (בימינו בירת קרואטיה), שם גדל. היה חבר בתנועת הנוער "השומר הצעיר". אביו נמנה עם בכירי תעשיית הטקסטיל ביוגוסלביה. בנערותו רצה להיות וטרינר. בשנת 1939, בגיל 14, עלה לבדו לארץ ישראל ולמד במקווה ישראל. שנתיים לאחר מכן עלו גם שאר בני משפחתו.

קריירה צבאית

בשנת 1942 התגייס לפלמ"ח וזכה לכינוי "כידוני" או "הכידון"[1]. שימש מפקד כיתה בנען ומפקד מחלקה ברמת הכובש ובבית הערבה. בשנת 1946 התמנה למפקד פלוגה ד' בפלמ"ח[2], ופיקד על הפעולה לפיצוץ גשר אלנבי[3] במסגרת ליל הגשרים[4]. פלוגתו שבה לבסיסה בעין חרוד והקיבוץ היווה יעד מרכזי לבריטים במסגרת השבת השחורה ואלו פשטו על הקיבוץ וחיפשו את חיילי הפלוגה. בר-לב ניצל ממאסר בזכות שטען שגילו הוא 16 (כשלמעשה היה בן 23). ב-1948 התמנה למפקד הגדוד השמיני של הפלמ"ח שהשתייך לחטיבת הנגב ומפקדתו הייתה בצאלים[5]. שנה אחר כך התמנה לקצין המבצעים של החטיבה. באותה שנה פיקד על הגדוד התשיעי של חטיבת הנגב במבצע חורב במלחמת העצמאות. במהלך מבצע זה כבש הגדוד בפיקודו את מתחם אום כתף, מוצב שהשתרע לאורך של 3.5 קילומטר, במהלך קרב קשה שנמשך במשך לילה שלם, וכלל שורה של הסתערויות על המתחם המצרי. בהתאם לתוכנית שהגה בר-לב[6] הצליחה פלוגה מן הגדוד השביעי בפיקוד אברהם אדן לכבוש את המוצב, לאחר שהפתיעה את מגיניו ותקפה את המוצב מכיוון המצוק שנחשב בלתי עביר, ולאחר מכן חבר לגדודו של בר-לב[7].

בעקבות השתתפותו בכנס הפלמ"ח ב-1949, בניגוד לפקודות, הועמד בר-לב לדין משמעתי וקיבל נזיפה חמורה מהרמטכ"ל יעקב דורי[8]. ב-1952 מונה בר-לב לראש מטה פיקוד הצפון. ב-1953 עבר קורס טיס מקוצר למטוס קל[9]. ב-1954 פיקד על חטיבת גבעתי הראשונה, ב-1955 הוטל עליו תכנון מבצע להסרת הסגר שהטילו המצרים על ים סוף ובר-לב נתן לו את שם הקוד "עומר" על שם בנו. בהכנות למבצע התגלה שחסר מידע על עבירות הצירים ולשם כך יצא לפועל בפיקודו של בר-לב מבצע ירקון, סיור מקדים שנועד לבחון את צירי הגישה בסיני, הסיור עלה בהצלחה אך מבצע עומר נדחה. בר-לב נשלח לקורס מפקדי גדודים באנגליה יחד עם אברהם יפה, ובמאי 1956 מונה לראש מחלקת ההדרכה. במבצע סיני קבל מינוי חירום של מפקד חטיבה 27, חטיבת מילואים באוגדה 77, אחת משתי האוגדות הראשונות של צה"ל שהוקמה זמן קצר קודם למערכה. ביולי 1957 מונה למפקד גייסות השריון ובאוקטובר 1958 קודם לדרגת אלוף[10]. ב-1961 יצא ללימודי מנהל עסקים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. ב-1 בינואר 1964 מונה לראש אג"ם במטה הכללי[11].

במאי 1966 יצא להשתלמות בצרפת, הוזעק ממנה בתקופת ההמתנה למלחמת ששת הימים, וב-1 ביוני 1967 מונה לסגן הרמטכ"ל[9]. על המלחמה הצפויה אמר לידידיו: "נכה אותם מהר, חזק, ובאופן אלגנטי"[12].

חיים בר לב בביקור בבסיס קבלה ומיון תל השומר, התחלת שנות ה-70, מאוספי הספרייה הלאומית - ישראל
חיים בר לב בביקור בבסיס קבלה ומיון תל השומר, התחלת שנות ה-70, מאוספי הספרייה הלאומית-ישראל

ב-1 בינואר 1968 התמנה לרמטכ"ל[13]. בעקבות פעילות מלחמתית לאורך תעלת סואץ בחודשים ספטמבר-אוקטובר 1968, בנתה ישראל לאורך התעלה קו המעוזים שבו כשלושים מוצבים מבוצרים, עמידים בפני התקפות ארטילריה. מערך הגנה זה תוכנן בידי אלוף פיקוד הדרום, ישעיהו גביש, ומפקד הכוחות המשוריינים בסיני (עוצבת סיני), אלוף אברהם אדן, ונקרא בשם "קו בר-לב", על-שם הרמטכ"ל, שתמך בהקמתו. בהמשך כהונתו כרמטכ"ל פיקד על צה"ל במלחמת ההתשה[14], ובכלל זה במבצעים: פעולת כראמה, מבצע הלם, מבצע רודוס, מבצע תרנגול 53, מבצעי פריחה, מבצע ויקטוריה, מבצע בולמוס 5, מבצע קשת אווירי, מבצע קיתון 10, מבצע רביב, הפשיטה על האי גרין[15], מבצעי בוסתן ושיער 265. המלחמה הסתיימה בהפסקת אש ב-7 באוגוסט 1970. בתחילת 1972 סיים את שירותו בצה"ל ופנה לקריירה פוליטית (להלן).

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, ב-6 באוקטובר 1973 חזר לשירות מילואים פעיל[16] (במקביל להיותו שר בממשלה). בימיה הראשונים של המלחמה היה יועץ לאלוף פיקוד הצפון, יצחק חופי, וב-10 באוקטובר מונה ל"נציג הרמטכ"ל בחזית דרום" - בפועל, מפקד חזית הדרום - בעקבות תפקודו הכושל של אלוף פיקוד הדרום, שמואל גונן (גורודיש), בימי הלחימה הראשונים. הצליח לייצב את החזית, והרים תרומה חשובה לבלימת המתקפה המצרית ולמעבר למתקפה.

קריירה פוליטית ודיפלומטית

ב-5 במרץ 1972 התמנה לשר המסחר והתעשייה וכיהן בממשלות גולדה מאיר ויצחק רבין, אף שלא היה חבר כנסת.

ב-1976 התקבלה הצעת החוק שיזם חוק בית הספר החקלאי מקוה ישראל לשימורו ההיסטורי[17]. בר לב הוא בוגר המוסד ולימים תשכון בו גם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

בשנת 1977 נבחר לכנסת התשיעית מטעם המערך, וכיהן בכנסת עד 1992. בשנים 19781984 כיהן כמזכ"ל מפלגת העבודה[18]. בר-לב כיהן כשר המשטרה בין השנים 1984–1990 בתקופת ממשלות האחדות הלאומית של שמעון פרס ויצחק שמיר, ופרש יחד עם שרי מפלגת העבודה מן הממשלה ב-15 במרץ 1990. לאחר ניצחון מפלגת העבודה בראשות רבין בשנת 1992 מונה לשגריר ישראל בחבר המדינות, וכיהן בתפקיד עד לפטירתו ב-7 במאי 1994 ממחלת ניוון שרירים[19]. נטמן בבית הקברות מורשה ברמת השרון.

חייו האישיים

נישא ב-1949 לתמר, בתו של ישראל מהרשק, חברת הפלמ"ח, ואב לבת ובן. בתו, זהר, הייתה נשואה לדורון נשר ולהם בן אחד. בנו הוא אלוף-משנה במילואים עמר בר-לב, בעברו מפקד סיירת מטכ"ל והשר לביטחון הפנים מטעם מפלגת העבודה. התגורר ברמת השרון, בשכונת נווה מגן שאוכלסה בעיקר על ידי קצינים בכירים בצה"ל.

בר-לב היה ידוע בדיבורו האיטי והשקול ובקור רוחו. כאשר חזר מביקור מדיני בצרפת בתקופת הכוננות שלפני מלחמת ששת הימים, כשרבים בצמרת הצבאית והמדינית חששו מפני תוצאות המלחמה הצפויה, הוא אמר על תוצאותיה, הצפויות לדעתו, את האימרה המפורסמת "נכה אותם חזק, מהר ובאופן אלגנטי"[20].

הנצחה

על שמו של בר-לב נקראו מחנה מטה זרוע היבשה, הסמוך לקריית מלאכי, פארק תעשיות בר לב ליד מושב אחיהוד, רחובות רבים בערי ישראל (כגון דרך בר-לב בירושלים), גינה בחולון, בית ספר מקיף ח' בראשון לציון, בית חינוך (יסודי) בפתח תקווה, חטיבת ביניים בכפר סבא ושכונה במזכרת בתיה.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חיים בר-לב בוויקישיתוף
מאמרים פרי עטו

הערות שוליים

  1. ^ כרמית גיא, "בר-לב ביוגרפיה", תל אביב: הוצאת עם עובד, 1998, עמוד 29.
  2. ^ נתן שחם, "שלום חברים", הוצאת דביר, 2004, עמודים 150–157
  3. ^ בג'יפים חשופים מול שריון מצרי, למרחב, 27 באפריל 1966;
    כרמית גיא, "בר-לב ביוגרפיה", תל אביב: הוצאת עם עובד, 1998, עמודים 37–39
  4. ^ מאיר פעיל, אברהם זהר ועזריאל רונן, פלמ"ח: פלוגות המחץ של ה"הגנה", 1941–1949, תל אביב: הוצאת משרד הביטחון ועמותת גלילי, 2008, עמודים 155–162
  5. ^ כרמית גיא, "בר-לב ביוגרפיה", תל אביב: הוצאת עם עובד, 1998, עמודים 46–56
  6. ^ אלישיב שמשי, "בכוח התחבולה", הוצאת משרד הביטחון, 1995, עמודים 145–146
  7. ^ כרמית גיא, "בר-לב ביוגרפיה", תל אביב: הוצאת עם עובד, 1998, עמודים 70–71
  8. ^ פרוטוקול הדיון המשפטי, באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון(הקישור אינו פעיל, 31.3.2020). קישור חלופי מאתר וואלה
  9. ^ 9.0 9.1 אלוף ח. בר-לב מונה סגן הרמטכ"ל, דבר, 2 ביוני 1967, המשך
  10. ^ א/מ זורע, א/מ הרכבי וא/מ ברלב הועלו בדרגה וקבלו דרגת אלוף, הארץ, 28 באוקטובר 1958
  11. ^ אלוף בר־לב - ראש אג"ם; אל"מ יריב - ראש אמ"ן; אלוף עמית לתפקיד ממלכתי בכיר, על המשמר, 1 בינואר 1964, המשך
  12. ^ נילי שחק הופמן, נכה אותם מהר, חזק, ובאופן אלגנטי, חדשות, 13 ביוני 1984;
    רפי מן, לא יעלה על הדעת – ציטוטים, ביטויים, כינויים ומטבעות לשון, הד ארצי הוצאה לאור, 1998, הערך "נדפוק אותם חזק, מהר ובאופן אלגנטי", עמ' 199
  13. ^ רב־אלוף בר־לב נכנס בחצות לתפקידו כרמטכ"ל - אחר טקס מינוי שנערך בירושלים, מעריב, 1 בינואר 1968
  14. ^ אורי שגיא, אורות בערפל. תל אביב, ידיעות אחרונות, 1998, עמודים 133–134
  15. ^ פנחס וולף, "יכול להיות שלא נחזור, אבל לפחות נעשה את זה כמו גברים", במחנה, ‏ 20 ביולי 2007, כפי שהועלה באתר "פרש"
  16. ^ עמוס רגב, ‏הצדעה מאוחרת, באתר ישראל היום, 17 בספטמבר 2010
  17. ^ גיא נרדי, ‏אושרה להפקדה תוכנית המתאר של בית הספר החקלאי מקווה ישראל, באתר גלובס, 28 ביולי 2021
  18. ^ א. כנרתי, בר־לב ייכנס השבוע לתפקידו כמזכ"ל העבודה, דבר, 29 במאי 1978
  19. ^ מרדכי חיימוביץ, קרב בר-לב: האמת על מותו של הרמטכ"ל, באתר nrg‏, 28 במאי 2009
  20. ^ חד, חלק, אלגנטי, אתר יד שריון
חיים ברלב - תבניות ניווט
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36191665חיים בר-לב