דברי הימים של משה רבנו
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית ספר ריקה.
דברי הימים של משה רבנו הוא סיפור מסוגת שכתוב המקרא (כתיבת סיפורי המקרא עם תוספות), העוסק בחיי משה רבנו.
היסטוריה
הספר נכתב כנראה בסביבות המאה ה-11 או המאה העשירית זאת בשל העובדה שהספר מצוטט בספר הערוך, וחיבורים בסגנון זה נכתבו באותה תקופה.
אביגדור שנאן הגדיר את דברי הימים של משה כ"סיפור" ולא כמדרש מכמה סיבות, לשון החיבור היא פסאודו - מקראית ולא ארמית, צורת הספר אינה מפרשת את הפסוקים אלא עורכת אותם מחדש, בספר לא מוזכרים חכמים, לא מוזכרים המילים "שנאמר" "הדא הוא דכתיב" הרגיל במדרש, לספר אין מגמה מוסרית אלא להנאת הקורא.
מנחם מנדל כשר טען שהספר מתבסס על ספר הישר[1] אהרון ילינק טען הפוך - שספר הישר הסתמך על דברי הימים של משה,[2] שנאן צידד בדברי ילינק בעקבות גילויים בכתבי יד.
הספר הוכנס לתוך ספר "דברי הימים לירחמיאל" שהתחבר ב-1325, כמו כן הספר צוטט על ידי רבי נתן מרומי בספר הערוך,[3] בספר ילקוט שמעוני,[4] ועל ידי פרשני המקרא אבן עזרא,[5] רשב"ם,[6] ורבים אחרים.
מהדורות
הסיפור נדפס לראשונה בקושטא רע"ז, ולאחריו פעמים רבות, על ידי אהרון ילינק,[2] על ידי יהודה דוד אייזנשטיין,[7] על ידי אביגדור שנאן,[8] על ידי עידן דשא,[9] ועל ידי זיכרון אהרן.[10]
הספר
הספר מתאר את חייו של משה רבנו בגוף שלישי ובזמן עבר, הספר מתאר את הדמויות רק מבחינה עלילתית ולא כותב על הרגשות או המחשבות שלהם. אביגדור שנאן תיאר את הספר כ"סיפור עלילה רדוד שלא הושקעה בו כל מחשבה לא מצד המבנה ולא מצד הדמויות, לא מצד הסגנון ולא מצד העלילה". בשונה מסיפור התורה הספר מתאר את משה כגיבור וחכם, הלוחם את מלחמותיו בעיקר בזכות כוחו וכישוריו, ופותר את בעיותיו האישיות, ואילו בתורה, משה הוא נביא שליח ה' מייסד דת ומחוקק.
התייחסויות
רבי אברהם אבן עזרא המצטט מהספר כותב "ואל תסמוך על דברי הימים של משה כי כל הכתוב בו הבל",[11] ובמקום אחר מפרש יותר: "ואשר כתוב בדברי הימים דמשה אל תאמין. וכלל אומר לך, כל ספר שלא כתבוהו נביאים או חכמים מפי הקבלה אין לסמוך עליו, ואף כי יש בו דברים שמכחישים הדעת הנכונה"[12]. רבי יצחק אברבנאל כתב, "אפשר שיהיה אמת".[13] רשב"ם ועוד מפרשים מצטטים ממנו את הסיפור על מלכות משה בכוש, כרקע לסיפור לקיחת האשה הכושית[14], אולם בנוגע למסופר בו על היות משה רבינו מגמגם, כותב הרשב"ם: "ואין בדבר זה מדברי התנאים והאמוראים, ואין לחוש לספרים החיצונים"[15][16] אמנם רבי חיים קניבסקי כותב שהוא מדרש בפני עצמו, והוא אף נדפס באוצר המדרשים[17].
קישורים חיצוניים
- מידע על דברי הימים של משה רבנו בקטלוג הספרייה הלאומית
- אביגדור שנאן, דברי הימים של משה, הספרות כרך 24, 1977, עמ' 100 - 116, (להורדה)
- ענת רייזל, "דברי הימים של משה רבנו", בלקסיקון מבוא למדרשים, עמ' 434; הוצאת תבונות - מכללת הרצוג, תשע"א. (מהדורה מוקדמת של הפרק באתר מחלקי המים)
- דברי הימים של משה רבינו ע"ה, שפח, באתר היברובוקס
- דברי הימים של משה, באתר מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית, כולל ניתוח מילוני
- ספר דברי הימים של משה, דפוס ונציאה, באתר גוגל ספרים
הערות שוליים
- ^ מנחם מנדל כשר, תורה שלמה, שמות חלק א, עמ' 22 סימן רטז
- ^ 2.0 2.1 אהרון ילינק, בית המדרש, כרך ב, לייפציג, תרי"ג, עמ' 1 - 11
- ^ ערך "אהרן"
- ^ בספר שמות, מספר פעמים
- ^ שמות ב, כ.
- ^ שמות פרק ד פסוק כ
- ^ יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר המדרשים, חלק ב' עמ' 357
- ^ אביגדור שנאן, דברי הימים של משה, הספרות כרך 24, 1977, עמ' 107 - 116, (להורדה)
- ^ ילקוט מדרשים חלק ט
- ^ אוסף מדרשים, <זכרון אהרן> - ב, באתר אוצר החכמה
- ^ פירוש האבן עזרא ספר שמות פרק ד פסוק כ
- ^ אבן עזרא שמות פרק ב פסוק כב
- ^ פירוש רבי יצחק אברבנאל לתורה, שמות, פרק ב פסוק יא
- ^ רשב"ם במדבר יב, א, חזקוני ודעת זקנים מבעלי התוספות שם
- ^ אמנם לגבי הטענה שהוא היה מגמגם ישנו מקור משמות רבה א כו: "ובא גבריאל ודחה את ידו ותפש את הגחלת והכניס ידו עם הגחלת לתוך פיו ונכוה לשונו וממנו נעשה (שמות ד י) כבד פה וכבד לשון".
- ^ רשב"ם שמות ד, יא
- ^ ספר הישר, עם ציון האגדה השלם על פי ציוני הגרח"ק, בני ברק תשס"ג, בהקדמה
