רבי אברהם אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא

לידה	ד'תתמ"ט או ד'תתנ"ב
פטירה	א' באדר ד'תתקכ"ד או ד'תתקכ"ז
כינוי	האבן עזרא, ראב"ע
השתייכות	רבני ספרד, ראשונים
תחומי עיסוק	תנ"ך, דקדוק עברי, פילוסופיה, שירה, מתמטיקה, אסטרונומיה, אסטרולוגיה
חיבוריו	פירוש קצר לתורה, פירוש ארוך לתורה (רק על בראשית ושמות), פירוש לנ"ך (כולל שני פירושים למגילות אסתר ושיר השירים ולדניאל - קצר וארוך), "מאזני לשון קודש", "שפה ברורה", "שפת יתר", "ספר צחות" (ארבעת האחרונים על דקדוק עברי), "ספר היסוד", "ספר העיבור", "ספר המספר", "ספר האחד" (שני האחרונים על מתמטיקה ואריתמטיקה), "יסוד מורא", "אגרת השבת", דיוואן שירים.

רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089-א' באדר ד'תתקכ"ד, 23 בינואר 1164 או ד'תתנ"ב, 1092-ד'תתקכ"ז, 1167), היה מגדולי הראשונים, משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד. הוגה יהודי בולט בימי הביניים. עסק גם באסטרולוגיה, מתמטיקה ואסטרונומיה (על שמו קרוי מכתש בירח: "Abenezra"). נולד בטודלה שבספרד. רבים מספריו נכתבו בעברית.

תולדות חייו

בספרד המוסלמית

האבן עזרא נולד בעיר טודלה שבספרד בשנת ד'תתמ"ט (1089) או בשנת ד'תתנ"ב (1092). בתאריך לא ידוע, כנראה בצעירותו, עזב את טודלה ונדד ברחבי ספרד, ועבר בערים טולדו, אליסנה וקורדובה. האבן עזרא שהה שהייה ממושכת בקורדובה, שהייתה מרכז השכלה וחכמה בתקופה זו. האבן עזרא עסק כנראה בעיקר בשירה באותה תקופה ונהנה מאד משהייתו בספרד. ככל הנראה האבן עזרא לא הצליח כלכלית באותה תקופה, אף על פי שהוא ניסה למצוא מקצוע מכניס.

המעבר לארצות הנוצרים

בשנות הארבעים לחייו נאלץ האבן עזרא לעזוב את ספרד והתחיל במסע נדודים בקהילות היהודיות בדרום אירופה ובמערבה. השנה המדויקת בה יצא מספרד אינה ידועה, אך נראה שיצא לנדודיו סביב שנת ד'תתק"ה (1145) או אף קודם לכן בשנת ד'תת"ק (1140). ישנם אף תיאורים כי האבן עזרא יצא מספרד עוד בשנת ד'תתצ"ח (1138) וחזר אליה שוב מעט לאחר מכן, ויציאתו הידועה לנו היא היציאה השנייה, אך כמו פרטים רבים הנוגעים לחייו האישיים העובדות חסרות. הסיבה לנדודיו אינה ברורה, אך לפי דבריו "הוצאתני מארץ ספרד חמת המציקים", כמו גם בהתאמה למציאות השלטונית בחצי האי האיברי המתוארת היטב, סביר כי נאלץ להימלט מספרד עקב הרדיפות האנטי-יהודיות של השושלת המוסלמית אל-מוואחידון הקיצונית, שעלתה לשלטון במרוקו ובאנדלוסיה באותה עת.

במכתב שכתב האבן עזרא לרבי שמואל אבן ג'אמע: "...ואשמע את השם מדבר אליי, ביד הנדוד נפשך מסורה". אין זה בלתי סביר להניח כי צירוף של גורמים הביאו לנדודיו, בהם גם תקוה לרווחה כלכלית, בהמשך לחיי דוחק למיטב המידע ההיסטורי.

בנדודיו הוא נשא בגאון את הכינוי "אברהם הספרדי", הקפיד לכתוב בעברית צחה ומדויקת, וכך הפיץ את חוכמת יהדות ספרד, אשר הייתה כתובה ברובה בערבית יהודית. כמעט כל ספריו נכתבו במהלך נדודיו.

באיטליה

בשנת ד'תתק"ד (1145) שהה האבן עזרא ברומא, בירת איטליה. מהעיר רומא נדד לעיר סלרנו, שם הייתה קהילה יהודית גדולה. האבן עזרא לא התקבל בכבוד אצל יהודי סלרנו, שלא העריכו אותו כערכו, ובאותו זמן קיבלו אדם אחר בכבוד גדול. רק עשיר אחד, בשם אליקים, תמך בו כלכלית. הוא העריך מאד את אליקים וכתב עליו תשבחות רבות בשל היחס שהעניק לו. אבן עזרא התרעם מאד על יחסם של יהודי סלרנו וכתב שבגלל כך לא יכתוב ספרים ולא יפרסם חוכמה בעירם. לאחר מכן נדד האבן עזרא ברחבי איטליה ועבר בערים לוקה ומנטובה. במנטובה חלה האבן עזרא במחלה קשה ואף נטה למות, אך לבסוף החלים. כשחלה נדר לפרש את התורה לפי הפשט. לאחר מכן המשיך בנדודיו לוורונה. בנדודיו ברחבי איטליה התחיל האבן עזרא לכתוב ספרים רבים.

בפרובנס ובצפון צרפת

לאחר שהותו באיטליה, עבר אבן עזרא לצרפת ולפרובנס, כנראה בשנת ד'תתק"ח (1148). בצרפת התגורר האבן עזרא בתחילה בעיר בדרש (כיום: בזייה), שם קיבלוהו יהודי המקום בכבוד גדול והוא אף חיבר לכבודם את "ספר השם". לאחר שהותו בבדרש המשיך לכיוון נרבונה שבחבל לנגדוק בדרום צרפת, ואחר כך לרואן שבחבל נורמנדי בצפון צרפת. בשהותו בצרפת התיידד האבן עזרא עם רבנו תם, והחליף עמו מכתבים

באפריקה

מפירושו של האבן עזרא לתנ"ך ומקינה שחיבר על השמדת קהילות היהודים באפריקה על ידי האל-מוואחידון מסתבר כי שהה באפריקה. לא ברור מתי ביקר ביבשת זו, אך אפשר ששהה שם יותר מפעם אחת, על פי עדותו שהוא שהה רבות באוקיינוס. ביבשת זו שהה כנראה בתוניסיה (בעיר גאבס), באלג'יריה, במרוקו (כנראה בעיר סג'למסה), וייתכן שגם במצרים.

יש מסורת שהאבן עזרא הגיע גם לארץ ישראל בנדודיו. אך מסורה זו חסרה מקורות.

סוף נדודיו ופטירתו

ציון הקבר המיוחס לאבן עזרא ביישוב כאבול

בשנת ד'תתקי"ח (1158) שהה רבי אברהם אבן עזרא בלונדון שבאנגליה, אך מעט מאד ידוע על שהות זו. ידוע כי בלונדון כתב את אגרת השבת במוצאי שבת י"ד בטבת ד'תתקי"ט. בשנת ד'תתקכ"א (1161) חזר רבי אברהם אבן עזרא לנרבונה שבצרפת, ומאז קשה לשחזר את קורותיו.

ראב"ע נפטר בא' באדר א' ד'תתקכ"ד (27 בינואר 1164) או בד'תתקכ"ז (23 בינואר 1167), בשנת 75 לחייו. מקום פטירתו אינו ידוע. הייתה סברה כי הוא נפטר בקלהורה שבספרד, אך סברה זו הופרכה. יש הטוענים כי הוא נפטר ברומא, על פי השיר לדור דורים, שבו כתב בפירוש כי שהה ברומי בשנתו האחרונה. בסוף השיר מופיעה רק השנה בה נפטר, וייתכן כי שם המקום בו נפטר לא נכתב מכיוון שהוא מוזכר בשיר.

יש הטוענים שנפטר בארץ ישראל, על פי דברי צפנת פענח לעיל ועל פי טקסט שכתב ממנו עולה כי שהה בארץ ישראל: "ראיתי ספרים שבדקום חכמי טבריה ונשבעו חמישה עשר מזקניהם ששלוש פעמים הסתכלו כל מילה וכל נקודה...". כמו כן רבי אברהם אבן עזרא כתב בשיר אחר "...השואל לצאת אל אדמתך". לדעת נפתלי בן מנחם, "אדמתך" היא ארץ ישראל, וסביר כי הצליח להגיע לשם.

לפי דעה אחרת נפטר באנגליה, על פי דברי בן דורו רבי משה בן חסדאי שכתב: "...מבני אינגלאנט ששם מת בניהם". נראה שרבי משה קיבל את המידע מאותם אנשים שנתנו לו את כתביו של רבי אברהם אבן עזרא והם אף פגשו אותו.

המקור הכתוב המקורב ביותר למותו שנמצא בידינו נמצא בכתב יד בספריה הלאומית בווינה ושם נוסף בסוף פירושו לשמות:

"ביום שני בר"ח אדר ראשון שנת ד'תתקכ"ז נפטר רבי אברהם אבן עזרא ז"ל והוא בן ע"ה וכתב סימן לעצמו בשנת פטירתו כתיבת ידו: ואברם בן חמש ושבעים שנה בצאתו מחרון אף. תנצב"ה".

נראה שכותב טקסט זה אכן הכיר את רבי אברהם אבן עזרא, אך לא ידוע באיזה מקום נכתב.

רבי אברהם זכות בספר יוחסין כותב: "ואני שמעתי שהוא קבור בארץ ישראל בלי ספק ונפטר שנת תתקנ"ד."

עוד הוא מוסיף עדות לכך שמקום קבורתו בארץ ישראל:

"וכן שלחו לר' שלמה בן שמעון מארץ ישראל שראה בעיניו קבר ראב"ע שם"

ישנה מסורת כי רבי אברהם אבן עזרא קבור ביישוב כאבול שבגליל ושם אף נמצא ציון קבר, אך אין כל עדות לכך שהוא קבור שם.

במרץ 2017 נמצא קבר בבית העלמין העתיק של צפת ועליו מצבה בה נכתב "הציון של הישיש, החכם הרופא אברהם אבן עזרא". אך ייתכן כי מדובר בקבר של אדם בעל שם זהה, רופא שחי בצפת בתקופת הבית יוסף המופיע בשו"ת הרלב"ח.

קשרים וידידים

האבן עזרא הכיר היכרות אישית והיה מיודד עם כמה מחכמי דורו. עוד בספרד הוא פגש את רבי יהודה הלוי, איתו הייתה לו ידידות עמוקה וקשרים לימודיים. יש טענה (אברבנאל בשמות לב, א) כי ראב"ע היה חתנו של ריה"ל. ויש שיטה נוספת כי אבן עזרא וריה"ל היו מחותנים (יצחק בנו של ראב"ע התחתן עם בתו של ריה"ל), דבר זה נתון במחלוקת בין החוקרים. לאחר מותו של ריה"ל כתב עליו אבן עזרא שהוא נגלה לו בחלום והציע לו להצטרף אליו בעולם האמת.

מספרים כי אבן עזרא פגש את רבינו תם והדגים לו יצירת גולם על ידי צירוף אותיות.

אבן עזרא פגש בקורדובה גם את רבי יוסף אבן צדיק, שהיה רב, משורר ופילוסוף. בין שניהם שררה ידידות גדולה, עד כדי כך שרבי יוסף מכנה את אבן עזרא "אחי". נראה שההערכה של אבן עזרא לרבי יוסף לא נפלה מהערכתו של האחרון אליו לפי תשובותיו במכתבים ששלח לו, ובהם ביטויים כגון "אבי בשיר כליל החכמה". נראה שרבי יוסף אף תרם כסף לאבן עזרא. כהנא טוען, על סמך שיריו של אבן עזרא, כי יוסף אבן צדיק התרעם על ראב"ע בזמן מסוים, אך לא נמצא מקור שטוען כך במפורש ואף השירים שכהנא מביא כראיה לא ברורים כל צורכם בהקשר זה.

גם רבי משה אבן עזרא היה מידידיו של אבן עזרא (אין קרבה משפחתית), ואבן עזרא העריך אותו מאד כחוקר וכמשורר.

לאבן עזרא כנראה היו חמישה ילדים, רק אחד מהם, יצחק, ידוע לנו בשמו. לא ידוע מה קרה לשאר ילדיו. בנו יצחק היה משורר בעצמו. יש אגדה שהוא היה נשוי לבתו של רבי יהודה הלוי, כאמור לעיל, ואף עלה עמו לארץ ישראל, אך מידת האמת שבאגדה זו קלושה. יצחק כנראה התאסלם בעקבות מורו ומיטיבו נתנאל מבגדד שהתאסלם אך לא ידוע בבירור אם התאסלם באמת או רק למראית עין. נראה שיצחק חזר לדת היהודית לאחר התאסלמותו, אך זמן קצר לאחר אירוע זה נפטר. אסון זה היה מכה קשה לאבן עזרא. הוא אף חיבר קינה על בנו.

תקופת חייו של רבי אברהם אבן עזרא על ציר הזמן

‏

פירושיו למקרא

פירושו של אברהם אבן עזרא לספר שמות, נפולי 1488

ערך מורחב – פירוש האבן עזרא

הראב"ע הוא מגדולי מפרשי המקרא בכל הדורות, ופירושיו מצטייניים בנטייה חזקה לפשט. פירושיו מקוריים ומצטיינים בסגנונם הקצר והתמציתי, הקשה לעיתים להבנה. האבן עזרא שם דגש חזק על פירוש לפי כללי הדקדוק. פעמים רבות הוא מפרש על פי עקרונות האסטרולוגיה, בה ראה חכמה אמיתית וחשובה. הוא מרבה לעסוק בשאלות כרונולוגיות ובבירור המציאות הממשית המתוארת במקרא. הראב"ע מרבה להביא מפירושי הקדמונים - רבניים וקראים, פעמים שהוא מסכים עמם ופעמים שהוא חולק עליהם, לעיתים בעוקצנות.

יש בידינו פירושים של האבן עזרא לספרים: תורה, חמש מגילות, ישעיהו, תרי עשר, תהלים, איוב ודניאל. כנראה הפירושים למשלי ועזרא-נחמיה המיוחסים לו אינם שלו ומי שכתבם הוא רבי משה קמחי. אבן עזרא מזכיר את פירושיו לנביאים ראשונים ומשלי, אך הם לא הגיעו לידינו.

אבן עזרא החשיב את עצמו למשורר שבא לפרש את התורה וכך הוא כותב בתחילת פירושו לתורה:

זה ספר הישר לאברהם השׁר

הקדמתו לפירוש התורה

האבן עזרא כתב הקדמה נרחבת לפירוש התורה ובה הוא מפרט חמש שיטות לפירוש התורה. לצורך הדגמה של השיטות האבן עזרא משתמש במשל מתחום המתמטיקה - נקודה בתוך עיגול, כשהנקודה היא הפירוש האמיתי ושאר הפירושים ממוקמים ביחס אליה.

חמש הגישות לפירוש התורה הן:

1. דרכם של כמה גאונים, המאריכים בפירושיהם ומכניסים את כל הידע האנושי לתוך פירושם לתורה. אבן עזרא יוצא נגד דרך זו ומחשיב אותה לעיגול המקיף את הנקודה. הוא אינו יוצא כנגד לימוד דברים שאינם כלולים בתורה, אלא טוען כי אין להכניס לתורה דברים שאינם נמצאים בה בפשט. כלשונו: "והרוצה לעמוד על חכמות החיצונות, ילמדם מספרי אנשי תבונות, אז יתבונן בראיותם אם הן נכונות."
2. דרכם של הפרשנים הקראים, המפרשים את המקרא ללא התחשבות במסורת ההלכה של חז"ל, במה שלטענתם הוא הפשט. האבן עזרא יוצא נגד דרך זו בחריפות ומביא דוגמאות רבות לכך שאי אפשר לפרש בצורה כזו מכיוון שפעמים רבות ניתן לפרש את התורה בכמה דרכים. במשל הנקודה הוא ממקם דרך זו כאנשים שחשבו שהם מצאו את הנקודה, אך בעצם הם רחוקים ממנה מאוד.
3. דרכם של הפרשנים הנוצרים, המפרשים את התורה כאלגוריה, ושוללים את פשט הכתובים. נגד דרך זו טוען האבן עזרא כי היא ממקומת מחוץ לעיגול ובדרך זו רק שוטים הולכים: "...ולא אאריך להשיב עליהם, כי עם תועי לבב הם, כי הדברים על צדק לא נחלקו."
4. דרכם של חכמי ישראל בארצות הנוצרים, שפירושיהם אינם אלא העתקה של מדרשי חז"ל על הכתובים. האבן עזרא טוען כי פירושים אלו מיותרים - מי שרוצה ללמוד את דברי חז"ל יכול פשוט לפתוח את מדרשי חז"ל. למרות זאת דרך זו היא קרובה לנקודה והיא הכי אמיתית עד עכשיו.
5. דרך זו היא דרך האבן עזרא והיא לשיטתו הנקודה עצמה. לפי דרך זו יש להתבונן היטב ב"דקדוק כל מילה" וצריך לפרשה לפי מיקומה בפירוש ולפי הפעמים האחרות בהם מופיעה מילה זו בתנ"ך, תוך התעלמות מדרשות שאינם לפי הפשט, מלבד בענייני הלכה, בהם יש ללכת אחרי "המעתיקים" - הלוא הם חז"ל, שקבלתם אמיתית. כלשונו: "אשר ממנו לבדו אירא, ולא אשא פנים בתורה, ואחפש היטב דקדוק כל מילה בכל מאודי, ואחר כן אפרשנה כפי אשר תשיג ידי, וכל מילה שתבקשנה - בפירוש המילה הראשונה תמצאנה..."

פירושו לתורה

שתי מערכות פירושים לחמשת חומשי תורה. אחת מכונה 'הפירוש הארוך', והשנייה 'הפירוש הקצר', וזאת בשל היותם של 'דיבורי המתחיל' בפירוש המכונה 'ארוך' ארוכים יותר, בדרך כלל, מאלה של הפירוש המכונה 'קצר'. הפירושים לפסוקים פעמים רבות דומים מאד בין שתי מערכות הפירושים, אך לעיתים גם חלוקים.

כאמור, ר' אברהם מגדיר בהקדמתו הארוכה לפירושו לתורה את דרכו הייחודית בפירוש המקרא. חז"ל הבינו שישנם ארבעה רבדים מקבילים בפירוש פסוקי התורה: פשט, דרש, רמז וסוד. פרשנים רבים בני התקופה בללו בפירושיהם את רבדים אלו יחד. לעומתם, ר' אברהם שאף למצוא את הפשט הפשוט של כל פסוק ולהפריד בינו ובין דרשתו של הפסוק. מתוך שאיפה זו - לאורך פירושו לתורה מתעמת עם פירושיהם של פרשנים שונים מכלל קשת פרשני המקרא, ואף מפרש לפעמים בשונה מחז"ל, לפעמים הוא מציין שדברי חז"ל הם על דרך הדרש. כמו כן מביא מפירושיהם של הקראים, מתעמת איתם ולפעמים אף לועג להם.

את פירושו לתורה, כתב ר' אברהם בלשון קצרה, תמציתית ופיוטית, לכן נכתבו ספרים רבים כדי לפרש את כוונתו, כמו שניתן לראות בהרחבה בפרק הבא. הרבה 'דיבורי המתחיל' מכילים מילים בודדות ואף, לפעמים, מילה אחת. עם זאת, במקומות בהם הזכיר עניין עקרוני - הרחיב ר' אברהם אפילו מספר דפים רק על 'דיבור מתחיל' אחד. בנוסף ללשון הפיוטית והתמציתית, ביטא ר' אברהם את כשרונו בשירה בפירושו לתורה גם בדרך נוספת. בחלק מן הפרשות פתח ר' אברהם בכמה שורות של שירה, לדוגמה, את פרשת בשלח, פתח:

אויל מורד בעושהו היצלח, בשליתו כבדו חץ יפלח; ראה שובב ושים אל לבך, כל דבר פרעה בפרשת בשלח

דבר נוסף הבולט בפירושו, למעט השאיפה לרובד הפשט, היא בלשנות עברית. רבים מפירושיו של ר' אברהם בן עזרא עוסקים בעניינים לשוניים, בפירוש מילים וכללי דקדוק ייחודים בלשון המקרא. מהיקפם ותוכנם של אלה - משתקפת גאוניותו של ר' אברהם אבן עזרא גם בתחום הבלשנות.

פירושים על פירושו

על פירושו לתורה נכתבו עשרות רבות של פירושים בגלל סגנונו הקשה להבנה, כתיבתו המלאה ברמזים ומעמדו החשוב. בין פירושים אלו ניתן למנות:

• "צפנת פענח" (אוהל יוסף) מאת רבי יוסף טוב עלם הספרדי
• פירוש "מקור חיים"
• "מאמר יום טוב", לבעל התוספות יום טוב
• "מחוקקי יהודה" מהרב יהודה ליב קרינסקי, וילנא תרס"ז - תרפ"ח
• "באר יצחק"/״הדר עזר״ לר' יצחק שרים מארם צובא, ליוורנו תרכ"ד
• אבן עזרא, פירוש אוצר חיים, באתר אוצר החכמה.
• פירוש מאת אשר וייזר במהדורתו לפירוש ראב"ע לתורה, הוצאת מוסד הרב קוק
• "אבי עזר" מאת הרב שלמה הכהן מליסא - בפירוש זה מופיעה טענה שדברים אחדים בפירוש ראב"ע כלל לא נכתבו על ידיו: "לכן האמנתי לדברי רבים וכן שלמים אשר גזרו אומר על כמה דברים הכתובים בספר (ש)אינם מפיו רק באו זרים וחללוהו ותלמידים טועים כתבו בשמו למען חלל את שם קדשו ... כי כל מגמת הלצים להראות סרה מאיש טוב למען יאמנו דבריהם אצל המון כי דברי הרב מלאים ביראה ובחכמה ומוסר השכל".
• "דעת עזרא" מאת נחמיה שינפלד בהוצאת מוסד הרב קוק. הפירוש מקיף וכתוב בצורה קריאה ובעברית עכשווית. בשולי הדף הובאו שיטות הראשונים המסכימים או נחלקים על הראב"ע. כמו כן הובאו מקומות בהן עומדים דבריו בסתירה למדרשי חז״ל וההלכה הפסוקה.
• חמישה קדמוני מפרשי רבי אברהם אבן עזרא. הפירושים הכלולים: "פירוש רבי משה בן יהודה" (איטליה, אמצע המאה ה-14), "אוות נפש" (פרובנס, תחילת המאה ה-14), "פירוש רבי אלעזר בן ממתיה" (ביזנטיון, סוף המאה ה-13), "פירוש רבי יוסף כספי" (פרובנס, תחילת המאה ה-14), "פירוש רבי ישעיה בן מאיר" (פרובנס, תחילת המאה ה-14).

עיסוקו בדקדוק

תחום עניין מרכזי בכתיבתו של אבן עזרא היה דקדוק ובלשנות. ניתן לחלק עיסוק זה לתרגומים (ספרי הדקדוק הערביים), לחיבורים, ולפירושי המקרא ושירתו. מחיבוריו שרדו את השנים שמונה ספרים:

• מאזנים - מילון דקדוקי ובו פרק על תולדות תורת הלשון ורשימות חכמי הלשון
• יסוד דקדוק (נ"א "בסוד דקדוק")
• שפה ברורה - נכתב בערוב ימיו
• ספר ההגנה על רס"ג - מוכר בכינוי "שפת יתר" ובו יוצא אבן עזרא נגד השגות דונש על רס"ג
• ספר יסוד מספר - על שם המספר
• ספר השם - חיבור על שם הויה
• ספר יסוד מורא - בו פרק אחד עוסק בדקדוק

נוסף על אלה יש הסוברים כי ספר הדקדוק המקיף ביותר של אבן עזרא בשם "ספר היסוד" אבד, אחרים מזהים אותו כאחד החיבורים הנ"ל.

את חיבוריו כתב אבן עזרא בעברית, גם עבור בני קהילות שלא דיבר בלשונן. בכך תרם רבות להעברת הדקדוק הספרדי של חיוג' וממשיכי דרכו לבני ארצות אירופה הנוצרית אשר לא קראו ערבית.

מקובלת הדעה שעיקר פעילותו של אבן עזרא בתחום זה עסקה יותר בארגון מחדש של החומר שהניחו קודמיו לכדי מערכת מתודית, שיטתית ומסודרת אשר תהווה בסיס להוראת הדקדוק בקרב דוברי העברית - כפי שאכן קרה - ופחות בחלק המחקרי התאורטי. עם זאת, לא מהסס אבן עזרא לבקר את קודמיו, ללבן, לחלוק, להכריע, להוסיף ולפתח את דבריהם תוך כדי הרצאה עיונית, מדויקת ומסכמת של חידושיהם - ואף חידושים משלו לא חסרים בספריו. גישתו לוקחת מקשת רחבה של מדקדקים ובלשנים, שעל כל אחד מהם חלק בסוגיות אחרות.

בשני השערים הראשונים ב"ספר צחות" עוסק אבן עזרא באופן חדשני ומרחיב במהות התנועות והאותיות, צורתן ותכונותיהן. כך למשל מסביר שם אבן עזרא את שמו של החיריק בכך "שבהוצאתו מן הפה נראה הקורא כחורק שיניו".

דוגמה אופיינית לגישתו העצמאית והביקורתית של אבן עזרא היא התייחסותו המקורית לסוגיית השורש של בעלי ע"ו/י. בעוד חיוג' וממשיכיו התאמצו להחיל את עיקרון שלשיות השורש על הגזרות הנחשלות (חסרים, נחים וכפולים) ללא יוצא מן הכלל, לדעת אבן עזרא שורשי ע"ו/י, דוגמת הפעלים קם, שב, גר וכו', אינם אלא בעלי שתי אותיות שורש בלבד (ק"ם, ש"ב, ג"ר) ומכונים בכתביו "הפעלים השניים".

שלל ידיעות, עקרונות ומונחים מתחום הדקדוק שזורים בפירושיו למקרא ברוב חן, בקיצור נמרץ ובשפת רמזים פיוטית, אלו תורמים ללא ספק עוד לתדמיתם הגאונית והעמוקה של פירושיו ומהווים מן הסתם סיבה נוספת לריבוי המפרשים שקמו לפירושיו.

הגותו הפילוסופית

אבן עזרא מעולם לא כתב ספר פילוסופיה מסודר, אך בספריו הרבים מובאים קטעים פילוסופיים רבים. קטעים אלו מביא אבן עזרא פעמים רבות אגב אמירה פיוטית וכשהם מרומזים בלבד, ונאמרים כסודות. השאלה האם הייתה לאבן עזרא הגות פילוסופית מסודרת עומדת במחלוקת עזה, כאשר מצד אחד עומד נחמן קרוכמל, הרואה באבן עזרא פילוסוף מעמיק בעל משנה סדרה ואף כותב עליו:

"שיטה אחת שלמה ומושכלת, מסכמת ונערכת עם עצמה".

מן העבר השני נמצא הרב אורבך שמוקיע מכל וכל את שיטת הרנ"ק וטוען שאבן עזרא לא היה פילוסוף בעל סדר ושיטה אלא הביא דבריו מאחרים לפי הענין

נראה שאבן עזרא חילק את האדם, בהתאם לגישה ההנאופלטונית, לשלושה חלקים:

1. נפש - כוח החיות
2. רוח - כוח החישה וכן הרגשות.
3. נשמה - החוכמה העליונה.

שאלת המשפיעים על אבן עזרא במשנתו הפילוסופית (אם זו קיימת), נתונה במחלוקת. כאשר אבן עזרא מזכיר רק פילוסופים בודדים בספריו, בהם רבי יהודה הלוי, רבי סעדיה גאון ורבי שלמה אבן גבירול.

מרבית החוקרים מעריכים כי אבן עזרא היה פילוסוף ניאואפלטוני, אך דעה זו נתונה במחלוקת ויש חוקרים שמעריכים כי אבן עזרא יסד את תפיסתו על פי הגישה האריסטוטלית.

ספריו המתמטיים

חיבורו המתמטי המובהק של אבן עזרא הוא "ספר המספר", העוסק באריתמטיקה. הספר עוסק בהרחבה בשיטה העשרונית ובאופן השימוש בה, ובכך קדם אבן עזרא לפיבונאצ'י, התורם העיקרי להפצת שיטה זו בעולם המערבי. במקום הספרות ההודיות השתמש אבן עזרא באותיות העבריות א-ט, ואת האפס סימן בעיגול, וכינה אותו "גלגל". בספר שבעה שערים: שער הכפל, שער החילוק, שער החיבור, שער החיסור, שער השברים, שער הערכים ושער השורשים.

להלן דוגמה לתרגיל חיסור המופיע בספר. בצד ימין, בכתיב של אבן עזרא, ובצד שמאל, בספרות השיטה העשרונית

בגדה 5432
טזגב 2379
---- ----
גה0ג 3053 

בנוסף לאריתמטיקה, עוסק הספר, בשער השורשים, במעגל ובתכונותיו.

ספר מתמטי נוסף של האבן עזרא הוא "ספר האחד"; הספר קצר מספריו האחרים ונחשב לפחות מוכר ומשפיע. הספר עוסק בתכונות המספרים השלמים 1 עד 9, מנקודת מבטן של האריתמטיקה, הגאומטריה, האסטרולוגיה והמיסטיקה.

שירת רבי אברהם אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא הרבה לכתוב שירה והיה מהמשוררים הפורים ביותר בתקופתו. שרדו לנו משיריו למעלה משלוש מאות שירים, ונראה ששירים רבים נוספים חוברו על ידיו ולא הגיעו לידינו.

שיריו הם המקור העיקרי למידע על מהלך חייו ובין היתר מספקים מידע על המקומות בהם עבר ועל דברים שעשה אבן עזרא כתב בעיקר בסגנון השירה הערבי, רבי מאיר אבן עזרא אמר : "הם (ראב"ע וריה"ל) הגיעו למעלות השירה היותר רמה על פי דרך הערבים". שיריו מתפרשים על מגוון רחב של נושאים, חלק עיקרי בשירתו היא שירת קודש והגות ובה גם שירת געגועים לציון, חלק עיקרי לא פחות שירת החול שחיבר, כמקובל בשירת ספרד, מהם מכתבים שנכתבו לידידים, שירת שבח, קינות, שירת יין, שירי אהבה וידידות. בין השירים המיוחדים לו, השירים שחיבר על חוסר המזל שלו בפרנסתו, דוגמת ההלצה ”לוּ יִהְיוּ נֵרוֹת סְחוֹרָתִי לֹא יֶחֱשַׁךְ שֶׁמֶשׁ עֲדִי מוֹתִי”. לעיתים שילב ממגוון הסוגות בשיר אחד.

נראה שרבי אברהם אבן עזרא החל לחבר את שירתו כבר בזמן שהותו בטודילה ובקורדובה, ושם הרבה לחבר שירת חול. נראה שהשירה בתקופה זו הייתה עיקר עיסוקו. על פי עיסוקו וחיבתו לעיסוק זה כינה את עצמו "אברהם השׁר". באותן שנים חיבר את רוב שירי השבח והידידות שנכללו ב"דיוואן" (ספר שירה) שלו.

משיריו הידועים

• אגדלך אלקי כל נשמה
• אש תוקד בקרבי
• כי אשמרה שבת
• לך קלי תשוקתי
• צמאה נפשי
• "אשורר שיר במלחמה ערוכה"
• איגרת "חי בן מקיץ"
• הקינה שחיבר על בנו יצחק "אבי הבן קרב לספד"

שנינותו של רבי אברהם אבן עזרא

ביצירותיו ניתן למצוא שנינות רבה והומור חריף. דוגמה לכך מופיעה בפירושו לפסוק "וכי יגוף שור איש את שור רעהו" (שמות כא,לה), שבו כתב: "אמר בן זוטא כי 'רעהו' - תואר לשור, ולא ראה כי 'שור איש' סמוך הוא, וכן הוא 'שור רעהו', ואין לשור רֵעַ רק בן זוטא לבדו" (בן זוטא היה קראי, ולכן זכה לתגובה כה חריפה). פרשן אחר כונה בידי אבן עזרא "היצחקי המהביל".

ראב"ע שלל את השימוש במילה "פתרון" לחידות וכדומה. הסיבה לכך היא כי הוא הקפיד מאד על כללי העברית המקראית, שעל-פיה המילה פתרון קשורה אך ורק לחלומות: "ולא מצאנו מלת 'פתרון' כי אם על חלום" (פירושו לבר' מ,יב).

רבי אברהם אבן עזרא עסק גם בחיבור חידות ובפתרון חידות. על-פי המסופר, ניצלו חייו וחיי תלמידיו בזכות פתרון שמצא לבעיית יוספוס הכללית.

דוגמה אופיינית לאחת מחידותיו, בה מסתתר שם אדם ובה נראית שליטתו בעברית:

עשירית הכף בראש השם

עשירית הכף באחריתו

והשנית בחשבון כף

בחסרון כף ומחציתו

והאות השלישי כף

ותבוא עד תכונתו.

הפתרון הוא - יעקב. 'עשירית הכף בראש השם' - המילה כף בגימטריה: 100. עשירית הכף: 100/10 שזה 10, שזה י' בגימטריה; 'עשירית הכף באחריתו' - המילה כף מסמלת את האות כ' שהיא בגימטריה: 20. עשירית הכף 20/10 שזה 2, שזה ב' בגימטריה; 'והשנית בחשבון כף בחסרון כף ומחציתו' - הכף הראשון הוא בגימטריה 100 פחות הכף השני שמסמל את האות כ': 100-20 שזה 80, פחות מחציתו שזה מחצית האות כ': 80-10 שזה 70, שזה האות ע' בגימטריה; 'והאות השלישית כף' - כף בגימטריה 100 היא האות ק'.

ראב"ע חיבב מאד שחמט ואף כתב שיר חידה על משחק זה, שמסתיים במילים:

ארץ בלי אדמה

מלכיה ושריה הולכים בלי נשמה

אם המלך שממה

לא תחיה כל נשמה.

בנוסף לכל האמור לעיל כתב ראב"ע פלינדרומים מעניינים רבים. מהידועים שבהם:

"אבי א-ל חי שמך למה מלך משיח לא יבא ?"

"דעו מאביכם כי לא בוש אבוש, שוב אשוב אליכם כי בא מועד"

"פרשנו רעבתן שבדבש נתבער ונשרף" (המשמעות: לדבש יש תכונות שגורמות לו לעכל את מה ששוקע בתוכו (כמו הזבוב הרעבתן)). משפט זה הוא גם ריבוע קסם מסדר 5:

  פ ר ש נ ו
  ר ע ב ת נ
  ש ב ד ב ש
  נ ת ב ע ר

  ו נ ש ר פ

ספריו

חוברו ברומא :

• פירוש על חמש מגילות (פירושו לאיכה הסתיים בשבט ד'תתק"ב (1142).
• מאזני לשון קודש (=מאזנים): ספר דקדוק עברי.
• פירוש לספר איוב (חיבר לכבוד תלמידו בנימין בנו של ר' יואב), ודניאל (הפירוש הקצר).
• תרגם מערבית את שלושת ספרי הדקדוק של ר' יהודה אבן חיוג'.

חוברו בלוקה:

• פירושו הקצר על התורה.
• פירוש על נביאים ראשונים (אבד).
• פירוש על ספר ישעיהו.
• ספר היסוד (אבד).
• "שפת יתר", ספר דקדוק בכתב יד (שנקרא בטעות "ספר היסוד").
• ספר הגנה על רס"ג מפני תלמידו דונש בן לברט (שנקרא בטעות "שפת יתר").

במנטובה חיבר את "ספר צחות" (ד'תתק"ה), שהוא ספר דקדוק.

חוברו בוורונה:

• "ספר העיבור": על לוח השנה.
• "שפה ברורה": דקדוק עברי.

חוברו בצרפת:

• "ספר הלוחות": לוחות אסטרונומיים.
• "ספר השם".
• פירושו הארוך על התורה, ממנו נותרו קטעים מספר בראשית וספר שמות בשלמותו (אפשר שגם אותו לא סיים).
• פירוש על דניאל, תהילים, תרי עשר, פירוש שני על מגילת אסתר ופירוש שני על שיר השירים.
• "יסוד מספר": ספר דקדוק העוסק בשמות המספר.
• "ספר המספר": עוסק באריתמטיקה.
• "ספר האחד": על המספרים 1–9.
• ספריו האסטרולוגיים: ראשית חכמה, ספר הטעמים, משפטי המזלות, ספר המולדות, ספר המבחרים, ספר המאורות, ספר העולם, ספר מפתח שלמה (מהם נדפסו רק ראשית חכמה, ספר המבחרים, ספר המאורעות וספר העולם).

חוברו בלונדון:

• יסוד מורא
• אגרת השבת

אזכורים חיצוניים לדמותו וליצירותיו

המשורר והמחזאי הבריטי רוברט בראונינג, פרסם ב-1864 פואמה בשם 'Rabbi Ben Ezra'. הפואמה שואבת השראה מדמותו של רבי בן עזרא, מיצירותיו ומהגותו. יצירה זו של בראונינג זכתה לאזכורים, ושימשה השראה בפני עצמה, ביצירות מאוחרות יותר, ובכך הידהדה את דמותו של רבי אברהם אבן עזרא:

• השורה השנייה בפואמה, "The Best Is Yet to Be", היא המוטו (סיסמה תמציתית) של בית הספר האנגלו-סיני בסינגפור ובג'קרטה.

• סיפור קצר בשם "Grow Old with Me", של סופר המדע הבדיוני אייזק אסימוב, נקרא על פי השורה הראשונה בפואמה של בראונינג. מאוחר יותר הורחב הסיפור על ידי אסימוב לכדי נובלה בשם "Pebble in the Sky", שבה מצוטטת הפואמה.

• היוצר ג'ון לנון עיבד ושילב חלק מהפואמה בשירו "Grow Old with Me".

• הפואמה מצוטטת בפרק "The Tradeins", מתוך הסדרה "אזור הדמדומים".

ראו גם

• פירוש אבן עזרא
• אגדלך אלקי כל נשמה
• כי אשמרה שבת
• לך קלי תשוקתי
• צמאה נפשי

לקריאה נוספת

כתביו

• אבן עזרא, פירוש אוצר חיים, באתר אוצר החכמה
• ישראל לוין (עורך), אברהם אבן עזרא - שירים, ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב, 2011.
• אוריאל סימון ויוסף כהן, מהדורה מדעית מבוארת של הספר 'יסוד מורא וסוד תורה' מאת ר' אברהם אבן עזרא, אוניברסיטת בר-אילן.
• ישראל לוין (ליקט, ההדיר, הקדים מבואות ופירש), ילקוט אבן עזרא, הוצאת קרן ישראל מץ, 1985

מחקר על יצירתו

• אוריאל סימון, אזן מלין תבחן: מחקרים בדרכו הפרשנית של ר' אברהם אבן עזרא, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, 2013.
• מנחם רצון, תיאוקרטיה והומניות - העקרונות המדיניים והחברתיים בהגותו של אברהם אבן עזרא, רסלינג, 2012.
• לובה חרל"פ, תורת הלשון של רבי אברהם אבן עזרא מסורת וחידוש, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשנ"ט.
• שלמה סלע, אסטרולוגיה ופרשנות המקרא בהגותו של אברהם אבן עזרא, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1999.
• גד בן-עמי צרפתי, אברהם אבן עזרא והספרות הערביות, אלף אפס, 1999.
• גד בן-עמי צרפתי, מונחי המתמטיקה בספרות המדעית העברית של ימי הביניים, הוצאת מאגנס, תשכ"ט, עמ' 130–155.
• אברהם בן עזרא, אמר אברהם המחבר, הוצאת אקדמון. על חכמתו וגישתו המדעית של ראב"ע בעיקר על פי פירושו לתורה, כולל ניתוחים מתמטיים.
• כהן, י' הגותו הפילוסופית של ראב"ע, שי הוצאה לאור

עליו

• כהנא ד' רבי אברהם בן עזרא וורשא תשכ"ד
• יצחק אלפסי, ממזרח שמש, הוצאת קשרים, ירושלים.
• רשימת הפרסומים של אברהם אבן עזרא, בקטלוג הספרייה הלאומית

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רבי אברהם אבן עזרא בוויקישיתוף

• ר' אברהם אבן עזרא - הפירוש הקצר לתורה, הפירוש הארוך לבראשית ושמות וקטעי הפירוש שבעל-פה לבראשית מאת פרופ' אוריאל סימון באתר 'מקראות גדולות הכתר'
• שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר אברהם ב"ר מאיר אבן עזרא", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 44–47, באתר HebrewBooks
• "אבן עזרא, אברהם בן מאיר", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמודים 57–61, באתר HebrewBooks
• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי אברהם אבן עזרא", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 95-83, באתר HebrewBooks
• ביוגרפיה של אברהם אבן עזרא, באתר MacTutor (באנגלית)
• מתיה קם, אברהם אבן עזרא (1089-1164), באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
• רבי אברהם אבן עזרא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• רשימת מאמרים על רבי אברהם אבן עזרא באתר רמב"י
• חיים ראובן רבינוביץ, אבן עזרא ויחסו לפרשני המקרא, באתר "דעת"
• שמואל לייב גאלדענבערג, אגרת השבת לרבי אברהם אבן עזרא, באתר "דעת"
• קלרה זיסקין, חיבורים מתמטיים של שני חכמי ספרד: אברהם בר חייא ואברהם אבן עזרא, על"ה 33, תשס"ה, עמודים, 22-12.
• מאיר בר-אילן, (ביקורת על) ר' אברהם אבן עזרא, יסוד מורא, מהדורת י' כהן וא' סימון, קבלה, י (תשס"ד) עמ' 335–351
• חננאל מאק, תריסר שערים לאינסוף, באתר הארץ, 02/10/09
• הרב אליעזר יהודה בראדט, מקום קבורת ראב"ע, נספח למאמר "פטירתו וקבורתו של רבי יהודה הלוי", ישורון כרך כ"ה תשע"א, עמ' תש"ע, באתר HebrewBooks

כתביו:

• שירי רבי אברהם אבן עזרא בפרויקט בן-יהודה
• אברהם בן מאיר, אבן עזרא, ספר יסוד מורא וסוד תורה
• אברהם בן מאיר, אבן עזרא, ספר מאזנים מהדורת היידנהיים
• אברהם בן מאיר, אבן עזרא, ספר מאזנים עם המקראות
• אברהם בן מאיר, אבן עזרא, ספר יסוד דקדוק עם המקראות
• אברהם בן מאיר, אבן עזרא, שירים וחרוזים עם תרגום גרמני
• ספר העיבור לרבי אברהם אבן עזרא
• ספר הגנה על רס"ג מפני דונש הנקרא בטעות "שפת יתר", מהדורת ורשה
• ספר הגנה על רס"ג מפני דונש הנקרא בטעות "שפת יתר", מהדורת פרנקפורט
• פיוטיו של ר' אברהם אבן עזרא באתר הזמנה לפיוט.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0